ניסיון להתחמק מחוב בטענה שהפכה לחברה בע''מ
בתי המשפט נתקלים לא פעם בכל מיני נסיונות יצירתיים של חייבי כספים, שמנסים להתחמק מאחריות לחובותיהם האישיים, באמצעות שימוש לרעה במסך ההתאגדות של חברות ובעיקרון הפרדת האישיות המשפטית.
כך גם אירע רק לאחרונה במקרה שנדון בפני בית המשפט בהליך תאד"מ 23007-10-20 שבא שירותי בינוי ואדריכלות – סיטונאות (1990) בע"מ נ' אנה גבריאלה סגל ואת עיקריו נסביר בסקירה שלפניך, שעשויה להיות רלוונטית בכל מקרה של ניסיון לייחס חוב לחברה בע"מ.
כיצד הגיע המקרה לפיתחו של בית המשפט?
תיק זה עסק בחייבת שבשלהי שנת 2018 החלה להפעיל עסק לעיצוב פנים, תחת השם "אמביאנט עיצובים" ובמסגרת הסטטוס של עוסק מורשה בפני רשויות המס.
במהלך הפעלת העסק שלה, פנתה החייבת לחברה לאספקת פרקטים וחיפויי רצפה והזמינה ממנה סחורות שונות מעת לעת.
בתחילת ההתקשרות בין הצדדים, מסרה החייבת לחברה את הפרטיים האישיים של שמה והעוסק מורשה שלה, שכידוע הנם זהים למעשה וזאת לצורך הקמת כרטיס הלקוח שלה והוצאת החשבוניות על שמה.
כעבור מספר חודשים, החליטה החייבת להפעיל את העסק שלה באמצעות חברה בע"מ ועל כן היא פתחה עבורו ביום 4.3.2019 חברה בשם "אמביאנט עיצובים בע"מ".
למרות שינוי הסטטוס של החייבת, החברה לפרקטים המשיכה להוציא לחייבת חשבוניות על שם העוסק מורשה ולא על שם החברה שלה וזאת לכל אורך תקופת ההתקשרות ביניהן.
במהלך חודש אוקטובר 2020, בעיצומו של משבר הקורונה, הגישה החברה לפרקטים תביעה לתשלום חוב קצוב כנגד החייבת, בגין סחורה שסופקה לה ושתמורתה לא שולמה על ידי החייבת, כאשר סכום החוב לא צויין בפסק הדין.
החייבת לא הכחישה את עצם קיומו של החוב, אך טענה בתחילה שלא מדובר בחוב אישי שלה, כי אם בחוב של החברה שלה, וזאת מאחר שמדובר בסחורה שהוזמנה על ידי החברה שלה ולא על ידה.
כלומר, החייבת השתמשה בעיקרון הפרדת האישיות שבין חברה בע"מ לבעלי מניותיה כדי להתחמק מהחוב האישי שלה לחברת הפרקטים, תוך ניסיון לייחס את החוב האישי שלה לחברה שבבעלותה.
אם תשאלו מדוע לא נוהגים כל בעלי העסקים להפעיל את העסק שלהם כחברה בע"מ, במקום כעוסק מורשה, נסביר שהסיבה לכך נובעת מהעובדה לפיה הרבה יותר יקר להפעיל את העסק כחברה בע"מ, לרבות בשל העלויות שכרוכות בהקמת החברה, תשלום האגרה השנתית לרשם החברות, הצורך לנהל הנהלת חשבונות כפולה והצורך להעסיק רואה חשבון לצורך הגשת הדו"חות הכספיים השנתיים המבוקרים למס הכנסה.
מכל מקום, בהמשך ניהול התיק ובמהלך שלב ההוכחות, העלתה החייבת לפתע שתי טענות נוספות.
ראשית טענה החייבת שבעלה שלח לחברת הפרקטים מייל ביום 3.3.2019, שבו הוא הודיע לה על הפיכת העסק של החייבת מעוסק מורשה לחברה, אולם חברת הפרקטים טענה שהיא מעולם לא קיבלה מייל זה.
שנית טענה החייבת שהיא מסרה לחברת הפרקטים צ'קים מטעם החברה שלה, אולם חברת הפרקטים לא טרחה לפנות אליה בעניין זה ולשאול אותה על כך.
חובה להודיע לספקים על מעבר מעוסק מורשה לחברה בע"מ
בית המשפט דחה את טענות החייבת בהסתמך על מספר נימוקים.
ראשית, בית המשפט קבע שהטענות הנוספות שהעלתה החייבת בשלב ההוכחות, למרות שהיא יכלה לטעון אותן כבר בתחילתו, הנן בגדר עדות כבושה ועל כן אין לייחס להן משקל רב.
שנית, בית המשפט קבע שאין חולק שלחייבת יש זכות לבחור האם להפעיל את העסק שלה כעוסק מורשה או כחברה בע"מ, אולם לחברת הפרקטים אין כל חובה חוקית לעקוב אחר בחירותיה של החייבת.
לפיכך, מחובתה של החייבת היה לעדכן את חברת הפרקטים על הפיכתה לחברה בע"מ וזאת כדי לאפשר לחברת הפרקטים לקבל בטחונות מתאימים בעקבות זאת.
נפסק כי החייבת לא הצליחה להוכיח את טענתה בדבר שיגור הודעת המייל שהודיעה לחברת הפרקטים על הפיכת העסק שלה מעוסק מורשה לחברה בע"מ. החייבת גם היתה צריכה לוודא שהמייל שנשלח לחברת הפרקטים אכן הגיע אליה בפועל ואין כל חולק שהיא לא טרחה לעשות זאת.
שלישית, בית המשפט קבע שאין לייחס משקל גם לעובדה לפיה החייבת מסרה לחברת הפרקטים שיקים של החברה בע"מ שלה, מאחר שישנם מקרים רבים שבהם החייב מוסר לבעל החוב שלו צ'קים ששייכים לצד שלישי, שאינו צד לעסקה המקורית שבין הצדדים ואין בכך כדי לשנות מתוקף התחייבות הצדדים לפי העסקה המקורית.
בסיכומו של דבר דחה בית המשפט את טענות החייבת, והורה לשפעל את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדה על ידי חברת הפרקטים.
קריאה נוספת: המחאת זכות והמחאת חוב - אימתי?
