שכרו של מפרק חברה - כמה כסף מגיע לו ומי משלם?

בית החולים "ביקור חולים" בירושלים שהוקם לפני 145 שנים נסגר והתמזג לתוך בית החולים "שערי צדק". כבר מספר שנים שהעמותה המנהלת את ביקור חולים לא מצליחה להתגבר על המשברים שפקדו אותו. משכורות העובדים לא שולמו. שלא לדבר על הפרשות סוציאליות שלא הופרשו. ספקים נותרו עם חובות אבודים, הציוד לא חודש והקיים לא עונה על הצרכים.

לעמותה המנהלת לא נותרה ברירה אלא לבקש מבית המשפט את פירוקו של המוסד הוותיק והמוכר. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד מינץ, מינה את כונס הנכסים הרשמי, דוד האן, למפרק הזמני של העמותה. עכשיו מתחילה העבודה האמיתית. שורת המשימות לביצוע העומדות בפני המפרק הקבוע ארוכה ומורכבת.

המפרק הקבוע ימונה באישור בית המשפט על ידי הנושים באסיפה המיוחדת או על ידי בעלי המניות כאשר הפירוק נעשה מרצון.

המשימות מתחילות בצו הקפאת הליכים באישור בית משפט. בהמשך, מתבצע מיפוי של כל סוגי הנכסים ושווים הכלכלי לצורך מימושם כמקור כספי לתשלום שכר עובדים, חובות לספקים, השלמת הליכי מיזוג, דיונים בבתי המשפט, ביצוע חקירות לאיתור נכסים במקרה של חשד להברחתם וביצוע מעילות. זו העבודה של המפרק. על ביצועה צריך לשלם. המפרק לא עובד בחינם. כמה משלמים לו? מי קובע את גובה שכרו? במה תלוי שיעור שכר טרחתו? 

קביעת שכר מפרק חברה

תקנות השכר (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם, התשמ"ה-1985 ותקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) התשמ"א-1981 מקנות לכונס הנכסים הרשמי את המעמד המיוחד המסמיך אותו להתערב בקביעת שכרו של מפרק חברה. 

גם בית המשפט העליון בשבתו בערעור (רע"א 8909/03 - עו"ד גד שילר נ' כונס הנכסים הרשמי) קיבע וחיזק את מעמדו וקבע: "כונס הנכסים הרשמי, הינו גורם אובייקטיבי אשר לדעתו משקל מיוחד בעת פסיקת שכר טרחה בהליכי פירוק".

על בסיס הוראות החוק וההלכות הפסוקות, פירסם הכנ"ר נוהל מיוחד המנחה את העוסקים בקביעת שכר לבעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון, לרבות מפרקים ולהלן נביא סקירה של עיקרי הדברים.

השכר ישולם אחת לרבעון, כאחוזים מתוך תקבול המזומנים שיכנסו לקופת המפרק כתוצאה ממכירות שירות או מוצר של החברה באותו רבעון. השכר לא ישולם מכספים שהגיעו מגביית חובות או מכירת נכסים קבועים של החברה.

במקרה ונוצר פער לא סביר בין תשלום שכר המפרק לבין כספים שמשולמים לנושים, יש מקום לעתור לבית המשפט שיפסוק במחלוקת שלפניו. לפי רוח הפסיקה המקובלת שכרו של המפרק במקרה של תגמול החורג מגבול הסבירות, יקבע לפי המאפיין הדומיננטי שנשאה פעולתו.

אם לא מצליחים לאפיין במדויק את הרכיב הדומיננטי ניתן להגדיר את התשלום, כתוספת מאמץ מיוחד עבור ניהול הפירוק ומימוש נכסים. המפרק יקבל שכר עבור מימוש נכסים.

גובה השכר יחושב כאחוז מהתקבול הכספי שיכנס בפועל לקופת הפירוק. מדרגות החישוב מפורטות בתקנה 8 לתקנות החברה לעיל. לא יאושר שכר מימוש בגין תקבולים עתידיים שהם בעיקר על הנייר ולא בפועל.

הכנסה רעיונית אינה מזכה את המפרק בשכר. כך לדוגמה, אם המפרק הצליח לדחות תביעות חוב של נושים, לבטל אותן, או אישורן החלקי, אין לשלם לו הואיל וזה חלק ממהות תפקידו. עם זאת, במקרים חריגים בהם נדרש מאמץ לביצוע המפורט לעיל, תיבחן האפשרות לשלם תחת ההגדרה של מאמץ מיוחד.

חשוב להדגיש, ש"מאמץ" מיוחד אינה הגדרה ערטילאית שמעוררת אסוציאציה של "לוקש". בתי המשפט התייחסו במפורש בהזדמנויות שונות לסוגיה זו וקבעו שתוספת זו הינה בגדר חריג ולא כלל. מטרתה לתגמל בעל תפקיד אשר עמד בהצלחה בפני קשיים חריגים ובגין עבודה אינטנסיבית לאורך זמן עם תוצאות מוכחות לאיתור נכסים, מימושם וסילוק חובות לנושים.

בכל מקרה, כל בקשה לתשלום בגין מאמץ מיוחד תוגש בנפרד בסיום הביצוע, תנומק ותידון כחריג. עבור החזרת ערבות בנקאית לא משלמים למפרק.

ערבות אינה ניתנת למימוש כמו החזרת נכס של החברה. החזרת הערבות מקטינה בסה"כ את שיעור הנשייה של נושה ואינה תורמת לגידול במכלול הנכסים ברי מימוש. 

אם המפרק הצליח לשלם לכל הנושים ובעדיפות לאלו שלא מובטחים כי שם צריך להשקיע הרבה יותר עבודה, שכר טרחתו יידון בנפרד לאחר שישלים את ביצוע המשימה וחלוקת הדיבידנדים ויציג את דוחות הביצוע.

במקרים בהם מתקבל הרושם שהמפרק ביקש שכר גבוה מדי שאינו עומד בפרופורציה לשעות עבודתו, לתוצאותיה, שהיא נמשכה יותר מדי זמן, שהיתה רשלנית, שבזבזה משאבים מיותרים והביאה לתוצאות לא מרשימות, יש עילה להמליץ לבית המשפט להקטין את שכרו.

דוגמא מתוך דיון בבית המשפט בעניין קביעת שכר מפרק

בתיק פש"ר 002094/03 הונחה בפני בית המשפט המחוזי (בש"א 21863/03) בקשה של עורך דין מרדכי שלו אשר מונה למפרקה הזמני של חברת היפר דנטל בע"מ על מנת שיפסוק בנוגע לשכר טרחתו כמפרק. כונס הנכסים התנגד לסכומים המבוקשים בטענה שהם כוללים גם תקבולים עתידיים שטרם הגיעה העת לפסוק בגינם שכר מימוש.

בפסיקתה קבוע השופטת ורדה אלשייך, כי עד עתה לא בוצעה ע"י המפרק הזמני כל פעולה אשר הועילה עם מי מהנושים הבלתי מובטחים של החברה, הרי שאיני רואה צורך להעמיס הוצאה מיותרת על קופת הפירוק בדרך של תשלום שכר מפרק מלא.

לצד זה הוסיפה השופטת וקבעה: "גם אם הייתי מפרשת את תקנה 10 ככתבה וכלשונה, הרי שעדיין נתונה לבית המשפט הסמכות להפעיל את שיקול דעתו, על פי תקנה 13, הקובעת כך: "בעת פסיקת שכרו של בעל התפקיד, יביא בית המשפט בחשבון את ההוצאות שהוציא בעל התפקיד במהלך מילוי תפקידו וכן יבחן בכל מקרה, לפי שיקול דעתו, את מידת המאמץ והטרחה שהשקיע בעל התפקיד ומשך הזמן לסיום התפקיד, ובהתאם לכך רשאי הוא, מנימוקים שירשמו, להקטין את שכרו או להגדילו."

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה