מעמדו של כונס הנכסים

כונס נכסים הנו אדם הממונה על ידי רשות שיפוטית כדי לתפוס, לנהל ולמכור נכס של חייב כלשהו, על מנת לפרוע את חובו של אותו חייב כלפי הנושה.

מינוי כונס נכסים יכול להיות חלק בלתי נפרד כמעט מכל הליך הוצאה לפועל וניתן לקבל החלטה על מינוי כאמור באמצעות פניה על ידי עורך דין לרשם בהוצל"פ או שופט בבית המשפט.

הרשות השיפוטית יכולה להיות בית משפט, לשכת ההוצאה לפועל, רשות המיסים וכדומה. הכונס משמש למעשה כידה הארוכה של הרשות השיפוטית, הואיל והוא מסייע לה לבצע משימות שהיא איננה ערוכה לבצע בעצמה.  

במסגרת הליך ע"א 447/92 הנרי רוט נ'  אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן הבהיר בית המשפט העליון את מהות הליך כינוס הנכסים במסגרת שיטת המשפט בישראל באלה המילים:

"כינוס נכסים הינו מונח כולל למגוון של סעדים אשר אופיים ותוכנם המשפטי משתנה בהתאם להקשר החקיקתי בהם הם מופיעים ולסוג הנכסים עליהם מופקד הכונס. כך מופיע מונח זה בחיקוקים שונים ותחת שמות שונים, כגון:  כונס לפי פקודת החברות (סעיף 194 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג 1983); נאמן בפשיטת רגל (פרק ה' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980); מנהל עיזבון (סעיף 9 לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978); כונס לפי חוק ההוצאה לפועל, פרק ה' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967); כונס לפי פקודת המיסים (גבייה) (סעיף 12ז' לפקודת המיסים (גביה)), ועוד.

המיוחד והמייחד הליכים הוא, שבכולם מתמנה אדם מטעם בית המשפט או "רשות מוסמכת אחרת" (כגון: ראש הוצאה לפועל, מנהל המכס, נציב מס הכנסה) לביצוע משימות שונות. סמכויותיו של הכונס מתגבשות בעת מינויו לפי הפעולה הנדרשת; יש ותפקידיו של הכונס מוגבלים לענין אחד (כגון מינויים של כונסי נכסים למימוש אג"ח של חברה מכוח פקודת החברות), ויש שתפקידו של הכונס מורכב וממושך כגון במקרה בו עליו לבצע פעולות ניהול להשלמת פרוייקט בנייה".

בסקירה שלפניך נסביר בהרחבה אודות תפקידו, סמכויותיו וחובותיו של כונס הנכסים הממונה במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

מינוי, תפקיד ומעמד - לפי החוק והפסיקה

כונס נכסים הממונה בהליכי הוצאה לפועל לשם מימוש נכסיו של החייב, משמש כפקיד בית משפט שמטרתו להשיא ככל האפשר את תמורת הנכס.

פרק ה' של חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 מסדיר את הכללים אשר חלים על כונס נכסים אשר ממונה במסגרת הליכים אלו.

סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל מסמיך את רשם ההוצל"פ למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב, וזאת במידה והוא ראה שיש צורך או תועלת בכך לשם ביצוע פסק הדין. מכח סעיף 81א(א) לחוק, ניתן למנות כונס נכסים כאמור גם לצורך ביצוע שיק.

כלומר, בניגוד לכינוס נכסים בהליכים אחרים כגון במסגרת הליכי פשיטת רגל, אזי במסגרת הליכי ההוצאה לפועל הכונס מתמנה על מנת לכנס נכס אחד בלבד של החייב, ולא את כלל נכסיו. כך נקבע על ידי בית המשפט העליון במסגרת ע"א 621/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עו"ד א. פינצ'וק.

סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על הכונס לקחת לרשותו את הנכס שהוא התמנה לגביו, לנהלו ולמכרו, וזאת בהתאם להוראות רשם ההוצאה לפעל. הרשם רשאי לתת לכונס הוראות בעניין זה מיוזמתו או לבקשת החייב, הזוכה והכונס עצמו.

כמו כן, על הכונס למסור דו"ח על פעילותו לרשם ולמסור לו את כל ההכנסות שהגיעו לידו במסגרת כינוס הנכסים.  

במסגרת הליך ע"א 447/92 הנ"ל קבע בית המשפט העליון כי הסמכויות אותן מוסמך רשם ההוצאה לפועל להעניק לכונס נכסים על פי סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל מוגבלות אך ורק לסמכויות הנקובות במפורש במסגרת סעיף זה.

לפיכך, לא ניתן להוסיף עליהן סמכויות אחרות, כגון סמכויות לחיפוש נכסים אשר הוסתרו או הועלמו ע"י החייב, ואשר לא פורט מקום הימצאם, כאמור בתקנה 80(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1980.

מצד שני, גם החייב מחוייב לשתף פעולה ככל שיידרש על ידי הכונס וזאת כפי שקובע סעיף 56 לחוק ההוצאה לפועל. בהתאם לכך, החייב מצווה שלא להפריע לכונס במילוי תפקידו, למלא אחר כל הוראותיו, ולמסור לו כל מסמך וידיעה שיש לגבי הנכס שבכינוס.

והעיקר: לצורך ביצוע תפקידו כונס הנכסים מחוייב לנהוג בזהירות, תוך הקפדה מלאה על תקינות ההליכים וחובות תום הלב, היושר, ההגינות, והנאמנות.

הסיבה לאמור נובעת מכך שבמסגרת תפקידו, על הכונס לאזן בין אינטרסים השונים (מהותית) של הצדדים המעורבים בהליך כינוס הנכסים וביניהם ניתן למצוא את: החייב, נושים מובטחים, נושים לא מובטחים, והמציעים הפוטנציאליים השונים המשתתפים בהליך המכר.

לפיכך, מצד אחד, כונס הנכסים חב חובה להשאת התמורה המתקבלת בגין הנכס, וזאת כלפי כלל הנושים לרבות החייב. מצד שני, הכונס חב חובה לנהל את ההליך בהגינות ובשקיפות, כפקיד בית משפט, וזאת כלפי המציעים הפוטנציאלים.

אין ספק שהמדובר במשימה לא קלה!

"תפקיד כונס הנכסים לסייע בביצוע פסק דין. מלאכה זו אינה קלה. כמובן שהזוכה עומד במקום מועדף. אך לחייב ולצדדי ג' זכויות מתחרות" כך נקבע בע"א (ב"ש) 1116/02 עו"ד דוד כהן נ' חנה הררי.

גם בשל עובדה זאת הכונס מחוייב לנהוג באופן אובייקטיבי כלפי כל הצדדים הנוגעים בדבר, וכך נקבע ע"י בית המשפט העליון במסגרת הליך ע"א 1034/92 רמות זכרון בע"מ (בכינוס) נ. ד"ר אליעזר וולף:

"מוטלת עליו חובת אובייקטיביות במילוי תפקידו ואין הוא צריך לקדם את האינטרסים של הגורם אשר מטעמו הוצע ככונס, שהרי אחרת תהיה בכך פגיעה באינטרסים של נכסי הכינוס".

במסגרתו של הליך רע"א 2077/92  אדלסון נ' רייף כתב בית המשפט העליון ופסק: "כונסי הנכסים הם פקידי בית המשפט ופועלים בשמו. חייבים הם איפוא במידת האובייקטיביות במילוי תפקידם, בנאמנות לבית המשפט בלבד, ובציות להוראותיו".

כונס נכסים שהפר את חובותיו לפי חוק ההוצאה לפועל ללא הצדק סביר, עלול להיות מחוייב על ידי רשם ההוצאה לפועל בתשלום פיצוי בגין הנזק שנגרם עקב כך. דין החלטת רשם ההוצאה לפועל בעניין זה כדין פסק דין, וזאת כפי שקובע סעיף 58 (ב) לחוק ההוצאה לפועל.

חשוב לדעת כי ניתן לסיים את תפקידו של כונס הנכסים בין ביוזמת הכונס עצמו ובין אם מיוזמת רשם ההוצאה לפועל, כאמור בסעיף 60 לחוק ההוצאה לפועל.

כאשר הדבר נעשה מיוזמת הכונס, הוא רשאי להתפטר מתפקידו רק בכפוף לאישור רשם ההוצאה לפועל ומהיום שנקבע לכך באישור זה.

כאשר הפסקת עבודתו של הכונס נקבעת מיוזמת רשם ההוצאה לפועל, הוא יכול להיעשות באחת משתי הדרכים הבאות:

האחת, כאשר הרשם מוצא לנכון לפטר את הכונס, וזאת במידה והכונס לא מילא תפקידו כראוי או מסיבה אחרת לכך
השניה, כאשר הרשם מוצא לנכן לשחרר את הכונס מתפקידו, וזאת במידה והוא ראה שאין עוד צורך או תועלת בכינוס נכסי החייב

יש לך שאלות נוספות לגבי מעמדו של כונס הנכסים?
חייג/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-1001