בעד ונגד חוק חדלות פירעון

בספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018 - החוק החדש. חוק זה כולל שינויים משמעותיים ואשר משפיעים ראש וראשונה על החייבים.

עוד לפני כניסתו של החוק לתוקף ובשבועות שמאז, נשמעים קולות רבים של עורכי דין, חייבים ונושים, קולות שחצויים בתפיסתם את החוק החדש.

בסקירה שלפניך נביא מעט מהדברים שנשמעו לאחרונה בין כתלי בית המשפט ובשיח בין משפטנים, בכל הנוגע לתפיסתם והבנתם את החוק החדש שנכנס לתוקף זה אך לאחרונה.

החוק החדש קובע תפיסה שיקומית

כבר בפתח הדברים יצוין כי מנקודת מבטו של החייב מדובר במהפכה של ממש. שכן, על פי סעיף 1 בחוק החדש, נקודת המוצא הנה כי מטרתו להביא לשיקום החייב.

מדובר בראייה שיקומית, תפיסת עולם שלא היתה בדין הישן. שכן, בעוד שבעבר המטרה העיקרית היתה גביית החובות גם אם בדרך "ירדו לחייו" של החייב.

הרי שכיום, התפיסה הנה כי יש להביא לשיקום החייב והחזרתו לחיי הכלכלה במהרה. לכן, לא ראוי לרדת לחייו אלא לנכסיו בלבד.

מנגד, יטענו הנושים כי המחוקק "שכח אותם" וכי החוק החדש כולל כלים "עדינים" להשבת חובותיהם.

קראו עוד: סעיף 80 לחוק - תוכנית לשיקום כלכלי של תאגיד

הליכים ברורים לצד יישום מורכב

החוק החדש קובע מתווה ברור ופשוט יחסית בדרכו של החייב אל עבר קבלת צו הפטר. תחילה עליו לפנות אל הממונה על חוק חדלות פירעון בבקשה רשמית ומסודרת.

הממונה קובע לחייב דמי מחייה וחובת תשלומים חודשיים וזאת באמצעות מתן צו פתיחת הליכים. לאחר מכן, ממונה לחייב נאמן אשר בודק את מצבו הכלכלי של החייב ועורך דו"ח בדיקה כלכלית אשר מוגש לממונה.

הממונה מכין על סמך דו"ח תוכנית לשיקום החייב. התוכנית מוגשת לבית המשפט בתוך כתשעה חודשים מעת מינוי הנאמן.

כחודשיים לאחר מכן, בית המשפט קובע דיון בתוכנית השיקום ומחליט האם ליתן לחייב צו הפטר או הוראות להמשיך בתוכנית השיקום לתקופה של עד שלוש שנים במצטבר.

לכאורה, מדובר בהליך מנהלי, פשוט אשר רובו מתרחש מחוץ לכותלי בית המשפט. ואולם החוק החדש כולל מספר רב של הסדרים והנחיות פנימיות אשר ביצוען מחייב היעזרות באנשי מקצועי מתאימים ולרבות עורכי דין.

כך למשל, כבר בשלב פתיחת ההליך, על החייב לפנות ולהגיש מסמכים רבים ומגוונים באתר האינטרנט הייעודי של הממונה, כאשר לא מדובר במלאכה פשוטה כלל ועיקר.

סמכויות וקיצור מועדים

בשורה נוספת חיובית הנה העובדה כי הסמכות העניינית לדון בהליכי פשיטת רגל של יחידים, אשר נקראים בחוק החדש הליכי חדלות פירעון, אינה עוד נתונה לבתי המשפט המחוזיים.

כך שבכל חוב העולה על 150,000 ש"ח, בתי משפט השלום הם אלו אשר ידונו במתן צו הפטר ושיקום כלכלי של החייב. בסכומים הנמוכים מ-150,000 ש"ח יהיו אלו רשמי ההוצאה לפועל.

מנקודת מבטו של החייב הרי שמדובר בבשורה חיובית. קיימים שופטי שלום רבים יותר משופטי המחוזי, זמינות בתי המשפט צפויה להיות גדולה יותר וכתוצאה מכך משך ההליכים יתקצר.

לא עוד המתנה ארוכה למועד דיון בצו ההפטר, אלא מועדים קצרים יחסית כשנה וחודשיים מרגע פתיחת ההליך וזאת במקום כשנתיים בממוצע כיום.

דמי מחייה: חיים בכבוד

בהתאם להסדרים הקבועים בחוק החדש, מיד עם מתן צו פתיחת הליכים קובע הממונה דמי מחייה.

מדובר בסכומי כסף אשר ישארו בידי החייב לטובת המשך מחייתו שלו ושל בני משפחתו בכבוד. דמי המחייה מחושבים על בסיס השתכרותו בפועל של החייב.

לכאורה מדובר בדבר חיובי עבור החייבים, שכן המחוקק רואה לראשונה את ערך המחייה בכבוד כראוי להיכלל בחקיקה בדיני פשיטת הרגל.

יחד עם זאת, לא נקבעו סכומי כסף או טבלאות לחישוב דמי מחייה בכבוד.

לכן, ניתן להקיש מתחום מזונות הילדים ולהיווכח כי על אף שדמי המזונות מחושבים לאחר ניכוי דמי מחיה בכבוד ועדיין, הורים רבים קורסים תחת הנטל הכלכלי נוכח העובדה כי דמי מחיה בכבוד מוערכים בסכום שאינו עולה על כ-2,000 ₪.

למען שלמות התמונה יאמר כי דמי המחייה בסופו של ההליך מחושבים לפי כושר ההשתכרות ולא ההשתכרות בפועל. 

צו הפטר לפי סוגי חובות

בניגוד לדין הישן, הרי שכעת ניתן לכלול בצו ההפטר גם חובות מותנים או חובות עתידיים ובלבד. כך, שחייבים אשר יכנסו למתווה חדלות פירעון ושיקום כלכלי, יוכלו להביא את מלוא חובותיהם הנוכחיים והעתידיים לכדי מסלול פיתרון סופי ומוחלט.

מנגד, מתוך התפיסה השיקומית ורצון להביא למסלול קצר מועד "לסגירת" כל חובות החייב, קבע המחוקק את האפשרות כי על אף שניתן צו הפטר, אין משמע כי החייב לא ידרש לשלם בעתיד עוד סכומים.

למשל, ניתן להעניק צו הפטר ועדיין להורות כי יישארו נכסים בקופת הנשייה ואשר מהן יימשכו כספים לטובת המשך כיסוי החובות. מנקודת מבטו של החייב הרי שצו ההפטר אינו מביא לסיום התסבוכת הכלכלית והוא נתון עדיין לבדיקה ומעקב אודות המשך כיסוי החובות.

עוד בנושא: מה הוא חוב ומה הוא חוב עבר לפי חוק חדלות פירעון?

המועד בו נבחן תום הלב של החייב

עם כניסת החוק החדש לתוקף, סוגיית תום הלב של החייב בהגעתו למצב של חדלות פירעון לא תיבחן עוד בפתיחת ההליך אלא במהלכו ובסופו. ויוסבר כי בדין הישן, היה הממונה (כוס הנכסים הרשמי) והערכאות השיפוטיות בוחנות את תום ליבו של החייב בעת פתיחת ההליכים.

כעת, סוגיה זו הועברה להמשך ההליך. זאת כחלק מהראייה השיקומית וההכרה בך שהחייב אינו אשם, אלא יש לסייע לו ככל שניתן.

לכן, אין זה ראוי להביא לסגירת דלתות בתי המשפט בפני חייבים כבר בעת הבקשה ויש לאפשר להם להוכיח את תום ליבם "תוך כדי תנועה".

בעד או נגד? גם וגם

מדובר בחוק חיובי ורב באמצעים לסייע לחייבים לחזור לחיי החברה והחיים הכלכליים. לכאורה, מנקודת מבטם של החייבים, החוק מהווה בשורה של ממש.

יחד עם זאת, רק הזמן יוכיח את מידת הקושי המוטלת על החייבים מכוח שינוי התפיסה והראייה השיקומית.

בקרב עורכי הדין המתמחים בתחום פשיטת הרגל נשמעים דברי ביקורת רבים אודות נוסח החוק ויישומו, כאשר ישנן לא מעט לקונות שנחשפו בשבועות האחרונים, אך אנו מאמינים שהנושאים החסרים יוסדרו במהרה.

כמו כן, סביר שלאחר תקופת התסגלות, קצרה יותר או פחות, עורכי הדין יכירו בנחיצותו ויעילותו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

ימים יגידו.

קריאה נוספת: צו שיקום כלכלי לעורך דין שנקלע לחובות כספיים