דרגו אותנו:

Hebrew

סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם-1980 קובע, כי בית המשפט רשאי לדחות בקשה לפשיטת רגל אם הוא שוכנע שהיא הוגשה שלא בתום לב במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו.

בפסק הדין אשר ניתן ביום 12.10.2015 בהליך ע"א 7092/13  ד. מור נ' י. מור, קבע ביהמ"ש העליון כי כאשר בין מצבת חובותיו של חייב בפשיטת רגל מצוי גם חוב מזונות, יש לבחון את הישארות החייב בהליך פשיטת הרגל עוד בשלב הבקשה לפשיטת רגל וצו הכינוס.

לשם כך יש לאזן בין הזכויות הבאות:

(א) זכות הזכאית למזונות לפעול לגביית חובה באופן אפקטיבי בהליכי הוצאה לפועל, בהתחשב במעמדו המיוחד של חוב המזונות, מאחר שחוב זה אינו מופטר גם בסוף הליך פשיטת הרגל, למעט במקרים חריגים.

(ב) זכויותיהם של יתר נושיו של החייב.

(ג) זכותו של החייב לפתוח דף חדש בחייו, תוך בחינת תום ליבו ביצירת חוב המזונות.

בית המשפט העליון מפרט מספר כללים ועקרונות שיש לקחתם בחשבון לצורך דיון בסוגיה זו.

בין היתר, נקבע כי מעמדו הסוציאלי-חברתי הגבוה של חוב מזונות מצדיק התחשבות מיוחדת בנושה של חוב זה.

כאשר חוב המזונות הנו בשיעור לא מבוטל ביחס למכלול חובותיו של החייב, אזי יהיה מקום לחרוג מעקרון השיווין בין הנושים.

ככל ששיעור נשייתו של הזכאי לכספי המזונות מהחייב מכלל הנשייה גבוה יותר, כך ייטה בית המשפט להעניק משקל רב יותר לאינטרס המיוחד של נושה-חוב-המזונות, בגדרי האיזון בין האינטרסים הפרטיים והציבוריים המונחים על כפות המאזניים.

כמו כן, יש לבחון האם החלופה של ניהול הליכי ההוצאה לפועל תועיל לנושים באופן ממשי יותר מהליכי פשיטת הרגל של החייב, או שמא לא צפויה לצמוח לנושים תועלת ממשית כתוצאה מחסימת הליכי פשיטת הרגל מהחייב.

במישור זה יש ליתן את הדעת גם לשאלה מהו שיעורו של חוב המזונות מכלל היקף הנשייה, בשים לב לתביעות החוב שהוגשו.

ככל ששיעורו של חוב המזונות גבוה יותר, כך יש ליתן משקל רב יותר לאינטרס של הנושה הזכאי לפירעון חוב המזונות, לעיתים גם על חשבון האינטרסים של הנושים האחרים.

מכאן נובע גם כי על הכנ"ר לבדוק בצורה יסודית את חובותיו של החייב, כאשר בית המשפט עשוי להידרש כבר בשלב הדיון בהכרזת המבקש כפושט רגל לבחינה מהותית.

בחינה זו תקיף את תביעות החוב הנוספות שהוגשו כנגד החייב (ככל שהוגשו) ולוּ כדי לקבוע את שיעורו של חוב המזונות ביחס ליתר חובותיו של החייב.

בהקשר זה נקבע כי יש לבחון את מצבו הכלכלי והבריאותי של החייב בנקודת הזמן הנוכחית, כושר פירעון של החייב והאם החייב הניח לחוב המזונות לתפוח.

כן נקבע כי יש להחמיר עם חייב שעול המזונות מונח על כתפיו, בפרט שמדובר בקטינים, לעומת חייב שבשלב זה אינו חייב עוד לזון את בני משפחתו.

בנוסף, יש לבחון כיצד התגברו בני משפחתו של החייב על חובתו לזון אותם ובאם נקלעו בעצמם לחובות לשם סיפוק צרכיהם.

ככל והתשובה לשאלות אלו חיובית, הרי שנחלשת במידה רבה ההצדקה ליתן לחייב את האפשרות לפתוח דף חדש בחייו.

עוד עולה מהלכת מור כי השיקול המהותי שמנחה את בית המשפט בבואו לבחון האם יש מקום לבטל את ההליך נוכח חוב המזונות, הינו בחינת תום ליבו של החייב ביצירת חוב המזונות, בשים לב לנסיבות הפרטניות של כל מקרה ומקרה לגופו.

לעניין בחינת תום ליבו של החייב ביצירת חוב המזונות, יש לבחון בין היתר את השיקולים הבאים:

(א) בחירתו של חייב במזונות לפנות להליכי פשיטת רגל אין בה כשלעצמה כדי להעיד על כך שהבקשה הוגשה שלא בתום לב. 

 

(ב) אין בעצם קיומם של חובות נוספים על חוב המזונות כדי להוביל למסקנה שהבקשה הוגשה בתום לב, שכן ההחלטה תלויה בנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה. 

 

(ג) בבחינת בקשה שעניינה חוב מזונות לעבר יש ליתן משקל מידת אי-ההגינות או חוסר-המוסריות שדבק בהתנהלותו של החייב כלפי הזכאים למזונות ממנו, אשר פרנסתם הייתה וייתכן שעודנה, עליו.

הפקרת הזכאים למזונות למחסור ממשי נוגדת את תקנת הציבור, כאשר בהיעדר הסבר מניח את הדעת מצד החייב עשויה לעלות כדי חוסר תום לב קיצוני. 

 

(ד) יש לבחון באילו נסיבות נמנע החייב מתשלום חוב המזונות.

כך למשל, יש לברר האם הייתה לחייב מניעה אמיתית לעמוד בתשלום המזונות או שהוא השתמט במכוון מתשלומם, חרף יכולתו הכלכלית לעשות זאת.

קראו בהרחבה: הפטר מחוב מזונות לפושט רגל

במישור זה יש לזכור כי פסיקת המזונות נעשתה על ידי ערכאה שיפוטית לאחר בחינת יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום דמי המזונות, כאשר עומדת לרשות החייב האפשרות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להפחית את תשלום המזונות במקרה של שינוי נסיבות המצדיק זאת.

מכאן שבהיעדר פניה לבית משפט כאמור, קמה חזקה בדבר יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום המזונות, אשר הנטל לסתור אותה ולשכנע כי לא היה בידיו לעמוד בתשלום החוב הפסוק מוטל על החייב. 

 

(ה) יש מקום לבחון גם את אופן והיקף הפירעון של חוב המזונות בעבר על ידי החייב.

כאן דומה עלי כי יש לתת משקל לשאלה אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב או חלקו ביוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים למזונות ממנו, לשם גבייתו.

 

(ו) יש לבחון שאלות כלליות של תום לב בהליכי פשיטת רגל כגון:

האם החייב נהג באופן בלתי-אחראי לאחר הגשת הבקשה להכריז עליו כפושט רגל, יצר חובות חדשים, הבריח נכסים, לא שיתף פעולה עם הכנ"ר, לא שילם תשלומים חודשיים שהושתו עליו וכיו"ב.

 

במסגרת הליך פש"ר 51745-02-14 צ.י.ח. נ' הכנ"ר נדונה בקשת הכנ"ר להורות על ביטולם של הליכי פשיטת הרגל של החייב באותו התיק, זאת לאור הלכת מור ונוכח העובדה כי תביעות החוב היחידות שהוגשו בתיק פשיטת הרגל הן תביעות חוב בגין מזונות, של החייב והמוסד לביטוח לאומי.

בית המשפט בחן את תום ליבו של החייב ביצירת חוב המזונות בהתאם להלכת מור.

כפי שעולה מהלכת מור, מקום בו בית משפט לענייני משפחה הורה על חיוב בדמי מזונות, קמה חזקה לפיה החייב יכול לעמוד בתשלום זה של דמי המזונות.

זאת מאחר שבית המשפט לענייני משפחה בוחן את יכולתו הכלכלית של החייב טרם שהוא קובע את שיעור המזונות, כמו כן בשים לב לעובדה כי לחייב עומדת האפשרות לעתור לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להפחית את גובה המזונות במקרה של שינוי נסיבות.

הנטל לסתור חזקה זו מוטל על כתפי החייב.

באותו מקרה, החייב לא עשה כל מאמץ לפרוע את חוב המזונות במועד, לא שילם דבר על חשבונו ולא הוכיח שלא הייתה לו יכולת כלכלית לפרוע את חוב המזונות במועד.

למעשה, מן הראיות עולה שהחייב נדד במשך 5 שנים בין ארצות שונות ברחבי אירופה כשהוא אינו עובד אלא לומד תורה בלבד, תוך שהמימון למחייתו ולטיסות ניטל מבני משפחה ומגמ"חים שונים.

קראו בהרחבה: ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל

כלומר, החייב הודה למעשה כי הוא הסתתר מפני אשתו דאז בחו"ל במשך שנים מאז נפתח נגדו הליך ההוצאה לפועל, במקום לדאוג לתשלום מזונות עבור ילדיו הקטינים ולנסות ולמקסם את כושר השתכרותו.

רק לאחר שהחייב הואיל לשוב ארצה מחו"ל, התגרשו בני הזוג כדין ונקצבו בשנית מזונות הילדים הקטנים על ידי בית הדין הרבני, הפעם על סכום נמוך יותר.

 

לאור כל האמור לעיל קבע ביהמ"ש כי החייב לא הרים את הנטל לסתור את החזקה לפיה משנפסק גובהם של דמי המזונות, הרי שהחייב יכול וצריך לעמוד בתשלומם.

עוד קבע ביהמ"ש כי חוב המזונות של החייב נוצר בחוסר תום לב, בהתאם למבחנים שנקבעו בהלכת מור.

זאת מאחר שהחייב לא הוכיח כי אי תשלום המזונות נבע באמת ובתמים מאי יכולת כלכלית, כאשר על פניו הוא לא עשה אף ניסיון מינימאלי לצמצם את שיעור החוב אלא להיפך, כמו כן עשה כל אשר לאל ידו כדי להתחמק מאשתו.

קראו בהרחבה: תום לב והסיכוי לקבל הפטר מחוב מזונות

בהתאם לפרמטרים הנוספים שפורטו בהלכת מור, יש לקחת בחשבון במסגרת כלל השיקולים כי מדובר בחייב צעיר ובריא שאין לו על פניו כל מגבלה מלנסות ולמקסם את כושר השתכרותו, כאשר החייב עדיין חב גם כיום במזונות ילדיו הקטינים ואין המדובר בחוב מזונות ישן.

בנוסף, יש לקחת בחשבון כי כעולה מבקשת גרושת החייב, אי תשלום המזונות באופן סדיר במשך שנים ארוכות הביא אותה למצב כלכלי קשה מאוד, כאשר היא נאלצת להיעזר בגמ"חים שונים כדי לשרוד.

בהתחשב בכל האמור לעיל ולאור המבחנים שנקבעו בהלכת מור, קבע בית המשפט כי יש לבטל את הליך פשיטת הרגל שהתנהל באותו התיק. 

שאלות? חייג/י לשיחה עם עורך דין: 072-334-1001

פשיטת רגל  »  הליכים  »  ביטול הליכי פש''ר  »   בגלל חוב מזונות