השפעת הנושים על מינוי מנהל עיזבון זמני לנכסי הנפטר

ככלל, כאשר החייב נפטר חובותיו אינם נמחקים בעת מותו, אלא הם ממשיכים לעמוד בתוקפם גם לאחר מותו, באופן לפיו הם רובצים על נכסי עזבונו. כלומר, יש להשתמש בנכסי עזבונו כדי לפרוע את חובותיו לנושים.

במקרה ומונה לאותו חייב מנהל עזבון, על מנהל העזבון לכנס את נכסי העיזבון, לשלם את חובות העיזבון ולחלק את יתרת העיזבון בין היורשים על פי צו הירושה או על פי צו קיום צוואה.

בעניין זה יש להבדיל בין מנהל עזבון קבוע למנהל עזבון זמני. המנהל הקבוע מתמנה רק לאחר הוצאת צו הירושה / צו קיום הצוואה ואילו המנהל הזמני מתמנה כבר לאחר פטירת המנוח, והוא משמש בתפקידו עד להוצאת צו הירושה / צו קיום הצוואה ומינוי מנהל העזבון הקבוע.

תפקיד מנהל העיזבון הזמני מוגבל לכינוס ושמירת נכסי העיזבון עד למינוי מנהל עיזבון קבוע, אלא אם כן צוין אחרת במפורש בצו המינוי.

בדיוק בהקשר זה התעוררה השאלה האם נושים של חייב שנפטר זכאים להתערב במינוי מנהל עזבון זמני לנכסי החייב ולהתנגד למינוי כזה. 

שאלה זו נדונה בפני בית המשפט בהליך ע"ר  33693-12-18 פלונים נ' אלמונים אשר התנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

הליך זה עסק בעורך דין ידוע ומפורסם מאד שנפטר ביום 16.10.2018 ואשר הותיר אחריו נכסים וכן זכויות תביעה נגדו, בהיקף של מיליוני דולרים.

אותו עורך דין שימש לפני פטירתו כצד לבוררות שהתנהלה בינו לבין שני אחים שטוענים שהם נושיו. כחודש וחצי לאחר פטירתו של המנוח, הגישו אלמנתו וילדיו בקשה למתן צו לקיום צוואת המנוח ולמינוי אחד מבניו כמנהל עזבון זמני וזאת בפני רשמת הירושות.

רשמת הירושות נעתרה לבקשה ומינתה את בנו של המנוח למנהל עזבונו הזמני.

במקביל הגישו האחים בקשה למינוי מנהל עזבון זמני חיצוני וניטרלי, בירור היקף העזבון, כינוסו, מניעת הברחת נכסיו וסיום ההליכים בין הצדדים, וזאת בפני בית המשפט לענייני משפחה.

לאחר שנודע לאחים על ההחלטה בדבר מינוי בנו של המנוח למנהל עזבונו הזמני, הם הגישו ערעור על החלטה זו בפני בית המשפט וזאת בטענה שרשמת הירושות איננה מוסמכת למנות מנהל עזבון זמני.

עוד טענו האחים שגם אם הרשמת מוסמכת למנות מנהל זמני, היא לא היתה רשאית לעשות כן במקרה דנן, מאחר והבקשה לא הוגשה בהסכמתם כ-"צד הנוגע בדבר", כאמור בתקנות 31 ו-37 לתקנות הירושה, וכי בכל מקרה לא ניתן למנות את בנו של המנוח למנהל עזבונו הזמני, מאחר והוא מצוי בניגוד אינטרסים מובהק בין תפקידו כמנהל העזבון לבין היותו בנו של המנוח ובעל עניין בנכסי עזבונו.

בני משפחתו של המנוח טענו שרשמת הירושות מוסמכת למנות מנהל עזבון זמני וכי האחים בכל מקרה אינם זכאים להתערב בהליך מאחר ואין להם כל מעמד בו, וזאת מאחר שהם אינם נושים אלא רק בעלי דין בתביעת הבוררות שעדיין מתבררת.

בית המשפט דן בתחילה בשאלת סמכות רשם הירושה למנות מנהל עזבון זמני, תוך שהוא מתייחס לסתירה הקיימת מזה שנים רבות ואשר טרם הוסדרה על ידי המחוקק, בין סעיפים 77 ו-78 לחוק הירושה, שקובעים שרק בית המשפט רשאי למנות מנהל עזבון זמני, לעומת תקנות 31 ו-37 לתקנות הירושה, שקובעות שגם רשם הירושות רשאי למנות מנהל עזבון זמני, אם כי בכפוף להסכמת כל הנוגעים בדבר.

בית המשפט קבע כי כל עוד המחוקק לא יישב סתירה זו, אזי הוראות החוק גוברות על הוראות התקנות, ועל כן לרשם הירושות אין סמכות למנות מנהל עזבון זמני, וזאת גם כשהמינוי מוסכם על כל הנוגעים בדבר.

בהתאם לכך נקבע שלרשמת הירושות לא היתה סמכות למנות מנהל עזבון זמני במקרה דנן ועל כן בוטל מינויו של בנו של המנוח לתפקיד זה.

עוד קבע בית המשפט כי האחים, אשר טוענים לנשיה ביחס לנכסי עזבון המנוח, זכאים להתערב במינוי המנהל הזמני ולהתנגד לו, וזאת לאור סעיף 151א לחוק הירושה, אשר קובע כי "הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשם לענייני ירושה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט המוסמך לפי סעיף 151, שידון בערעור בשופט אחד".

בהמשך לכך קבע בית המשפט שאף שאין מניעה על פי הדין שיורש של מנוח ישמש כמנהל עזבון וכך אף ראוי כשמדובר במקרים בהם ניהול העיזבון הנו פשוט ונקודתי, אזי כשמדובר בעיזבון בהיקף רחב שקיימים לגביו נושים משמעותיים או טוענים לנשייה משמעותית, וכשאין כל אמון בין הנושים לבין מנהל העזבון ולו אף מסיבות סובייקטיביות בלבד, אין מקום להותיר יורש כמנהל עזבון יחידי, ויש לקבוע את זהות המנהל בזהירות המתבקשת.

בהמשך לכך מינה בית המשפט את בנו של המנוח שוב כמנהל עזבון זמני של אביו המנוח, אך גם מינה בנוסף לו עורך דין ניטרלי, כך ששניהם ישמשו כמנהלי עזבון זמני ויוכלו להתנהל יחדיו מול האחים.

עוד בנושא: הליכי גביה מול עיזבון חייב שנפטר לפי חוק חדלות פירעון