אי תשלום חוב מזונות הוביל לביטול הליך חדלות פירעון

כלל ידוע בהליכי חדלות פירעון ובהליכי פשיטת הרגל, שקדמו להם, הנו שככל שהחייב מתנהל באופן תקין במהלך ההליכים המתנהלים בעניינו, כך הוא עשוי לזכות בהפטר מחובותיו עם סיום ההליך.

במצב דברים הפוך ומנוגד, כאשר החייב מתנהג בחוסר תום לב ומנצל את הליך חדלות הפירעון לרעה, לא רק שהוא לא יהיה זכאי לקבל הפטר לפי חוק חדלות פירעון, אלא הוא חושף את עצמו לביטול ההליך וזאת כפי שאירע גם לחייב במסגרת הליך חדל"פ 16800-03-20 נ' המוסד לביטוח לאומי, שהתנהל בפני בית משפט השלום בבאר שבע.

תיק זה עסק בחייב בן 53, גרוש ואב לארבעה ילדים קטינים, בגילאים 10 עד 16.

החייב לא טרח לשלם את המזונות עבור ילדיו וכתוצאה מכך הוא צבר חוב מזונות בסך של כ-263,000 ₪ כלפי המוסד לביטוח לאומי, ששילם במקומו את המזונות לילדים.

בנוסף לכך החייב גם צבר חובות כלליים נוספים בסך של כ-37,000 ₪, כך שסך הכל הוא צבר חובות כספיים בסך של 300,000 ₪.

התנהלות בחייב במסגרת ההליכים

החייב הגיש בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים במהלך חודש מרץ 2020, כאשר בקשתו כאמור התקבלה על ידי בית המשפט.

לאחר פתיחת ההליכים החייב לא טרח למלא את החובות שהוטלו עליו במסגרת ההליך, מאחר שהוא הגיש דו"חות תקופתיים באופן חלקי בלבד וכן בחר שלא לעבוד למחייתו אלא להתקיים מקצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי.

אמנם המוסד לביטוח לאומי הכיר בו כנכה בשיעור של 40%, אך החייב לא הציג כל אסמכתאות לכך שהוא אינו מסוגל לעבוד ולהשתכר.

לאור האמור לעיל, ביקש הנאמן להורות על ביטול הליך חדלות הפירעון של החייב וזאת בשל אי מיצוי כושר ההשתכרות שלו והיעדר תועלת לנושים.

אי תשלום המזונות הקצובים במסגרת ההליך

תשלום המזונות לכל ארבעת הילדים הקטינים שנפסק על ידי בית הדין הרבני עמד על סך של 4,000 ₪ לחודש.

מאחר שהחייב לא עבד והתקיים מהבטחת הכנסה בלבד, בית המשפט קצב את דמי המזונות הללו על סך של 3,000 ₪. אולם, כעבור ארבעה חודשים הסתבר שהחייב לא טרח לשלם גם את דמי המזונות הקצובים הללו.

"להגנתו" טען החייב שהילדים מתגוררים עם אמם, ש-'ממשיכה לקבל תשלומי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, ועל כן לא חסר להם דבר'. עוד ביקש החייב להתחשב במצבו הרפואי ובהליך השיקום שעבר.

אי תשלום דמי המזונות מהווה חוסר תום לב

בית המשפט דחה את טענותיו של החייב מכמה וכמה סיבות. ראשית, החייב איננו יכול להתחמק מחובתו לשלם את המזונות עבור הילדים רק בגלל שגרושתו נושאת בנטל הכבד שכרוך בגידולם, כולל העלויות הרבות שכרוכות בכך.

שנית, כל עוד החייב נמצא בהליך חדלות פירעון המוסד לביטוח לאומי איננו יכול להעביר לגרושתו תשלומי מזונות עבור הילדים, מכיוון שהחייב אינו יכול ליצור חובות חדשים כל עוד הוא נמצא בהליך חדלות פירעון. ככל שהסתבר שהמוסד לביטוח לאומי בכל זאת העביר תשלומי מזונות לגרושתו, אזי יתכן שהיא תצטרך להחזיר אותם.

שלישית, סכום המזונות נפסק בבית הדין הרבני לאחר בחינת יכולותיו הכלכליות של החייב, שגם לא טרח מעולם להגיש תביעה להפחתתם, כך שההנחה היא שהוא יכול לעמוד בתשלומם.

רביעית, בפסיקה הושם דגש על המעמד המיוחד של חוב המזונות והפרת חובת תום הלב הכרוכה באי תשלומם, כמו גם הנפקות המשפטית שיש לייחס לכך לגבי הליכי חדלות הפירעון.

לא בכדי יש לזכאים למזונות מהחייב עדיפות על פני יתר הנושים של החייב מבחינת חלוקת הדיבידנד של קופת הנושים. הימנעות החייב מלשלם את דמי מזונות לילדים, הן בהתאם לחובתו המשפטית מכח פסק הדין והן מכח חובתו המוסרית לזון ולכלכל את ילדיו, מהווה כשל מוסרי כבד וחוסר תום לב מובהק.

סעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מקנה לבית המשפט את הסמכות לבטל הליך חדלות פירעון שנפתח לבקשת החייב, בין היתר כאשר הסתבר שהתקיים תנאי מהתנאים שמופיעים בסעיף 163(ג)(1) לחוק, לרבות התנאי שעוסק במצב שבו החייב נהג בחוסר תום לב במטרה לנצל לרעה את ההליכים.

במקרה דנן, החייב לא שילם אף אחד מתשלומי המזונות הקצובים שהוטלו עליו וגם לא פעל למיצוי כושר השתכרותו והשאת הכנסתו.

מטבע הדברים, אי תשלום דמי המזונות גרע מסיפוק צרכיהם של ילדי החייב, כך שהתנהגותו מהווה חוסר תום לב ועל כן אין כל הצדקה להמשיך לנהל את הליך חדלות הפירעון של החייב. בהתאם לאמור לעיל, הורה בית המשפט על ביטולו של הליך חדלות הפירעון של החייב.

קריאה נוספת: גביית חוב מזונות לפי חוק חדלות פירעון