משמעותה המשפטית של חברה בע''מ

רבים מהפונים אל מרכז המידע להליכי פשיטת רגל שואלים שאלות כמו: האם ניתן להפרע מחברה בע"מ שנקלעה לקשיים כלכליים? האם בעלי השליטה בחברה אחראיים לחובותיה כלפי נושים? כיצד ניתן להיות בטוח כי שיקים של חברה בערבון מוגבל יפרעו ויכובדו על ידי הבנק ומה עושים אם לא?

על שאלות אלה ורבות אחרות נסביר בסקירה הבאה, שבאה על מנת ליישר את ההדורים ולשבור כמה מיתוסים לגבי אחריותה המשפטית של חברה בע"מ לפי חוק בישראל.

דיני התאגידים מכירים בקיומם של צורות שונות של התאגדויות. חברה היא התאגדות שמטרתה להביא, על סמך שיקולים עסקיים, לרווחים עבור בעליה, כאשר הבעלות באה לידי ביטוי על ידי החזקה במניות.

במקביל, הדין גם מכיר בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד שרואה בחברה ישות משפטית שכשרה באופן כללי לשאת בחובות ובזכויות משל עצמה.

הכללים להקמה ולניהול חברה קבועים בפקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ג-1983 ובחוק החברות תשנ"ט-1999 וקובעים בין השאר שבכל חברה צריכים להתקיים דרג ניהולי ביצוע, דירקטוריון ואסיפות של בעלי המניות בהתאם לדרישות הפקודה והחוק.

הקמת התאגיד תעשה על ידי הגשת בקשה לרישומו ברשם החברות. כאשר לבקשה ישנה חובה לצרף תקנון לחברה שדינו לפי סעיף 17(א) לחוק כדין חוזה בין החברה לבעלי המניות ובין כל אחד מבעלי המניות לבין עצמם.

סעיף 18 לחוק קובע את החובה לפרט בתקנון פרטים בדבר הגבלת האחריות בחברה, אך מותיר חופש פעולה באשר למידת ההפרדה באחריות האורגנים והחברה.

משמעותה המשפטית של חברה בע"מ או חברה בעירבון מוגבל היא שאחריות בעלי המניות ונושאי המשרה האחרים בה היא מוגבלת כפי שמפורט בתקנון.

הרציונאל להכרה בקיומן של חברות מסוג זה הוא פיתוח יזמות עסקית ובפועל הדבר משליך על סוגיות רבות כדוגמת גבייה, חדלות פירעון ועוד, אומנם דווקא לאור החשיבות של צורת התאגדות זו, המחוקק ובית המשפט מתייחסים בחומרה לכל ניסיון לנצל אותה לרעה.

משמעותה המשפטית של חברה בע"מ וחדלות פירעון

חדלות פירעון הנה סיטואציה שבה התאגיד או הפרט אינם מסוגלים עוד לעמוד בהתחייבויות הכספיות שלו לנושים וסך הנכסים שברשותו נמוך מסך החובות שלו. כאשר חברה בע"מ נקלעת לקשיים פיננסיים, הנושים אינם יכולים, באופן עקרוני לאור עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, לרדת לנכסיהם האישיים של נושאי המשרה או בעלי המניות בחברה.

בדומה, לעומת הסברה הרווחת, בניגוד לאדם פרטי או שותפות, חברה בע"מ או נושיה אינם יכולים להגיש בקשה להכרזה על פשיטת רגל אלא יכולים לבקש להיכנס להליכי פירוק.

הבקשה לפירוק תוגש לפי סעיף 256 לבית המשפט המחוזי. בית המשפט מוסמך להורות על פירוק חברה לפי סעיף 257 בין היתר כאשר היא הפכה לחדלת פירעון כפי שחדלות פירעון מוגדרת בפקודה.

פירעון חובות מהנכסים של נושאי המשרה ובעלי המניות יתאפשר רק באמצעות הליך של הרמת מסך ההתאגדות שמבטל למעשה את חציצת הגבלת האחריות של בעלי המניות בחברה. הליך זה אינו קשור להליכי פירוק והחוק קובע עילות מפורשות שבהתקיימותן יכול בית המשפט להרים את המסך.

יחד עם זאת נקבע בסעיף 373 לפקודה שאחרי שבית המשפט נתן צו פירוק הוא יקבע דיון שיעסוק בשאלה אם החברה התנהלה במכוון למטרות מרמה מכל סוג, אז הוא רשאי לבקשת נושה, המפרק או הכונס הרשמי אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות העניין להורות שכל נושא משרה בחברה שהיה שותף לניהולה ישא באחריות אישית לחלק או לכל חובות החברה ובאופן זה למעשה ירים את מסך ההתאגדות על מנת שיהיה ניתן להיפרע מהנכסים האישיים של האורגנים בחברה.

ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי בענייני פשיטת רגל