ביטול הגבלת רישיון נהיגה לצרכי עבודה של החייב

לא פעם אנחנו מסבירים עד כמה חשוב לשכור שירותים של עורך דין מומחה בהליכי הוצאה לפועל על מנת להתמודד מול ההגבלות שמוטלות על חייבים. לפניך דוגמא למקרה נוסף, בו בית המשפט ביטל הגבלות על רישיון הנהיגה של החייב, למרות חובות כספיים ניכרים והכרזתו כמוגבל באמצעים.

במסגרת הליך רע"צ 62486-01-18 ע.ש. נ' בנק הפועלים שהתנהל בבית משפט השלום בקריות, החליט בית המשפט לקבל בקשת חייב לבטל הגבלת רישיון נהיגה שהוטלה עליו וזאת על מנת לאפשר לו לצאת לעבוד.

בסקירה החשובה שלפניך נסביר את הטעמים לפיהם פסק בית המשפט, על מנת שניתן יהיה להסיק מסקנות לגבי מקרים דומים, שבהם מוטלת הגבלה על רישיון נהיגה של חייב בהוצאה לפועל ולסייע בנקיטת פעולות בביטול ההגבלה.

נסיבות המקרה שהובילו לפסק הדין

תיק זה עסק בחייב בעל חובות כספיים בסך כולל של מעל 570,000 ₪ בהוצאה לפועל, שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים והוטלה עליו הגבלת שימוש ברישיון נהיגה.

החייב הגיש בקשה בפני רשמת ההצאה לפועל לבטל את הגבלת רישיון הנהיגה שלו.

בתחילה החליטה הרשמת שעליו לעמוד בצו התשלומים החודשי בסך של 450 ₪ במשך 12 חודשים, קרי, בסך כולל של 5,400 ₪.

לאחר שהחייב שילם כבר 7 תשלומים חודשיים, בסך כולל של 3,150 ₪, הוא הגיש בקשה לעיון חוזר, אך הפעם הרשמת החליטה משום מה שעליו לשלם סכום פעמי בסך של 7,500 ₪ כתנאי לביטול המגבלה.

החייב הגיש ערעור על החלטת הרשמת בפני בית משפט השלום בנימוק שעקב מצבו הכלכלי הקשה, הוא אינו יכול לשלם את הסך של 7,500 ₪, וכי המדובר בכל מקרה בסכום שגוי, מאחר והוא כבר שילם 3,150 ₪.

החייב גם הסביר שהוא זקוק לרישיון הנהיגה שלו כדי לעבוד, מאחר שהוא מתגורר בכפר שמרוחק מכל איזור תעשיה ועל כן הוא אינו יכול להגיע למקום עבודה ללא רכב.

לפיכך, אי ביטול ההגבלה ימנע ממנו מלפרנס את משפחתו, דבר שיפגע קשות במשפחתו מאחר שאשתו אינה עובדת.

ההבדל בין ההגבלות שניתן להטיל מכח סעיפים 69ד ו-66 לחוק ההוצל"פ

בית המשפט קבע שהגבלת השימוש ברישיון נהיגה אינה נמנית על ההגבלות שניתן להטיל על חייב מוגבל באמצעים, לפי סעיף 69ד לחוק ההוצל"פ, תשכ"ז-1967 ואשר כוללות רק צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, והגבלת השימוש בכרטיס אשראי ואשר נועדו להבטיח את פירעון החוב הקיים וכן למנוע יצירת חובות חדשים.

לעומת זאת, הגבלת השימוש ברישיון נהיגה נמנית על ההגבלות שניתן להטיל על חייב בעל יכולת שמשתמט מתשלום חובותיו, לפי סעיף 66א לחוק ואשר נועדו לשמש ככלי אפקטיבי בידי הזוכים כדי לגבות את חובותיהם באמצעות תמרוץ החייבים לשלם את חובותיהם וכן כדי לשמש כתחליף למאסרם של החייבים.

סעיף 66ד לחוק מאפשר לבטל את הגבלת רישיון הנהיגה במידה והחייב פרע את החוב או במידה שהוא מקיים את הוראות צו התשלומים שהוטל עליו.

השאלה כיצד ניתן לקבוע שהחייב מקיים צו התשלומים היא שאלה שנבחנת לפי נסיבותיו של כל מקרה, לרבות  פרק הזמן שחלף מפתיחת התיק עד להגשת הבקשה לצו תשלומים, אופן פירעון החוב וצווי תשלומים שניתנו בעבר על ידי החייב, עומק הפיגור, גובה החוב, מצבו של החייב ועוד.

לשם כך יש להיזהר מפני ניצול לרעה של ההליכים ומפני מצב שבו חייבים מבקשים לפרוס את החוב לתשלומים רק לצורך הסרת ההגבלות ומבלי שהראו נכונות אמיתית לשלמו, או מבלי שיש להם כוונה ורצון לעמוד בצו התשלומים.

מנגד, יש להיזהר מקביעה שהחייב יחשב כמי שעומד בתשלומיו רק אם יחלפו חודשים רבים מיום הפריסה, כי אז נמצא את עצמו מרוקנים מתוכן את הוראת הסעיף.

ברם, החלטתה של הרשמת להתנות את ביטול ההגבלה בתשלום חד פעמי של 7,500 ₪ איננה מנומקת ולא ולא ברור כיצד היא מתיישבת עם סעיפי החוק הרלוונטיים, מאחר שאין בה כל קביעה באשר לשאלה אם החייב עומד בתשלומים אם לאו.

עוד נקבע כי אם הרשמת ראתה בחייב כמי שעומד בתשלומיו, הרי שהיה עליה להורות על ביטול ההגבלה, כפי שמורה סעיף 66ד לחוק.

מצד שני, אם היא לא ראתה בחייב כמי שעומד בתשלומיו, הרי שהיה עליה לקבוע שיש לבטל את המגבלה בכפוף לתשלום שיקח בחשבון את העובדה שהחייב כבר שילם 3,150 ₪, בהתאם להחלטתה הראשונה ולא להעלות את הסכום ועוד מבלי להתחשב בכך שהוא כבר פרע חלק ממנו. 

ככלות הכל יש לזכור שתכלית ההגבלה על רישיון הנהיגה הינה ליצור תמריץ לחייב להסדיר את חובותיו בפני לשכת ההוצאה לפועל ולפרוע אותם על פי יכולתו. ומשנראה שהחייב מעוניין לפרוע את חובו בתשלומים חודשיים על פי צו התשלומים שנקבע בתיק, אין להותיר את ההגבלה בעינה או להתנות את ביטולה בתנאים מכבידים.

בהתאם לכך נקבע שהגבלת רישיון הנהיגה של החייב תבוטל בכפוף לכך שהחייב ישלם מראש את יתרת התשלומים שנותרו לו לשלם לפי החלטתה הראשונה של הרשמת.

עוד בנושא: ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ