תיקון מספר 4 לחוק חדלות פירעון: עיכוב הליכים מיידי למשך 4 חודשים!

תיקון מספר 4 של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 נועד לאפשר לחייבים שנקלעו לקשיים כלכליים בעקבות משבר הקורונה לקבל מבית המשפט צו זמני לעיכוב הליכים כנגדם, במשך 3–4 חודשים וזאת לצורך גיבוש ואישור הסדר חוב עם נושיהם.

התיקון נועד להעניק לחייבים מעין תקופת מרווח נשימה שתאפשר להם ליזום, לגבש ולאשר הסדר חוב עם נושיהם וזאת מבלי להיות מאויימים בנקיטת הליכים כנגדם במהלך תקופה זו, במסגרת הליך מיוחד וקצר יותר, לעומת החלופה של הליך חדלות פירעון.

התיקון נקבע כהוראת שעה זמנית, שתוקפה הינו למשך שנה אחת בלבד, החל מיום 18.3.2021 ועד ליום 15.2.2023. 

עדכון תוקף החוק: במהלך חודש מרץ 2025 הוארך תוקף החוק עד חודש יולי 2025.

במהלך חודש מרץ 2025 הוחלט על מספר שינויים מהותיים בחוק כפי שיפורט.

הארכת תוקף והסדר קבע [מרץ 2025]

לפניך סיכום עדכני, נכון לחודש מרץ 2025, של השינוי שעבר תיקון 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בוועדה בקריאה השנייה והשלישית, אשר האריך את תוקף החוק וקבע תנאים חדשים נוספים.

השינוי המדובר עוסק בתיקון מס' 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"ה–2025.

הצעת חוק זו עוסקת בהארכת תוקפה של הוראת שעה בנוגע לצו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב, שהוספה לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בשנת 2021 כחלק מההתמודדות עם השלכות מגפת הקורונה.

הוראת השעה אפשרה לחייבים לבקש מבית המשפט צו לעיכוב הליכים כדי לסייע להם לגבש הסדר חוב עם נושיהם במסגרת הסדר מיוחד.

טרם השינוי, תוקפה של הוראת השעה היה אמור לפקוע ביום 17 במרץ 2025.

הפיצול והדיון בוועדה:

• ביום י' באדר התשפ"ה (10 במרץ 2025), החליטה הכנסת לפצל את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9).
• החלק הראשון של הפיצול כלל את הארכת הוראת השעה לעניין עיכוב הליכים בהליך לאישור הסדר חוב, ואילו החלק השני נועד להסדיר את הנושא כהוראת קבע.
• הצעת החוק, שכללה את החלק הראשון (הארכת הוראת השעה), הוגשה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ביום י"ז באדר התשפ"ה (17 במרץ 2025).
• ועדת החוקה, חוק ומשפט, אישרה את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית.

השינויים העיקריים שאושרו בוועדה ומועברים לשולחן הכנסת:

הארכת תוקף הוראת השעה: סעיף 1 לתיקון מס' 4 משנה את סעיף 1 להוראת השעה בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 3) (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2021. במקום התאריך הקודם ("ט"ז בכסלו התשפ"ה (17 בדצמבר 2024)" כפי שמצוין כנראה בטעות במקור, או "17.3.2025" כפי שהוזכר בשאלה ונתמך במקורות), נקבע תאריך חדש לתום התוקף: ו' באב התשפ"ה 31 ביולי 2025. 

הוועדה האריכה את ההסדר המיוחד לעיכוב הליכים עד לסוף יולי 2025

הארכת התקופה הקובעת: סעיף 1(2) לתיקון משנה את סעיף 319(א)(א) לחוק העיקרי (חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018) בהגדרת "התקופה הקובעת". 

במקום התאריך הקודם ("ט"ז בכסלו התשפ"ה (17 בדצמבר 2024)" כפי שמצוין כנראה בטעות במקור), נקבע תאריך סיום חדש לתקופה הקובעת: ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025). התקופה הקובעת היא התקופה שמיום ה' בניסן התשפ"א (18 במרץ 2021) עד יום ט"ז בכסלו התשפ"ה (17 בדצמבר 2024), או עד תום תקופת ההארכה כפי שקבע השר.

הארכת תקופת ההארכה הנוספת: סעיף 1(3) לתיקון משנה את סעיף 319(א)(3) לחוק העיקרי, המתייחס להארכת התקופה הקובעת על ידי השר. 

במקום "בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים", יבוא "בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים". 

המשמעות היא שהשר, באישור ועדת החוקה, רשאי להאריך את התקופה הקובעת בתקופה נוספת של עד שישה חודשים. יושב ראש הוועדה ציין כי הארכה זו נועדה לאפשר גמישות במקרה של תרחישים שונים, כולל אפשרות לבחירות, ולא לכבול את הוועדה הבאה.

תחילת החוק: סעיף 2 לתיקון קובע כי תחילתו של חוק זה ביום י"ח באדר התשפ"ה (18 במרץ 2025).

חשוב לציין כי במקביל להארכת הוראת השעה, הממשלה הגישה לכנסת את תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון, שמטרתו לעגן את הסדר עיכוב ההליכים כהוראת קבע, תוך שינויים מההסדר הקיים בהוראת השעה.

הארכת הוראת השעה נועדה לאפשר דיון מעמיק בהסדר הקבע המוצע בתיקון מס' 9.

הרקע לתיקון מספר 4 לחוק ומטרתו

תיקון מספר 4 של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נחקק בעקבות מגיפת הקורונה והמשבר הכלכלי שנגרם בעטיה לאנשים ותאגידים רבים וזאת עקב מגבלות התנועה והפעלת מקומות העסקים והעבודה שהוטלו על ידי הממשלה כדי להתמודד עם המגיפה.

מתן צו עיכוב ההליכים הזמני לפי התיקון נועד לעודד ולתמרץ חייבים שנקלעו לקשיים כלכליים בעקבות המגפה הכלכלית להגיע להסדר חוב עם נושיהם בשלב מוקדם, ועוד לפני שיינתן נגדם צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. זאת מתוך הנחה שהטיפול בשלב המוקדם משפר את הסיכויים לשיקומם הכלכלי ואת שיעור החוב שייפרע לנושים.

נקודת המוצא של התיקון הנה שעסקים שנקלעו לקושי כלכלי בשל משבר הקורונה לא יכלו להיערך לכך מבעוד מועד ולטפל בקשייהם הכלכליים בשלב מוקדם שלהם, וכי במקרים רבים הקשיים הכלכליים אינם נובעים מניהול לקוי או מתכנית עסקית פגומה, אלא מנסיבות חיצוניות.

שימו לב: הליך מחיקת החובות במסלול המהיר, לפי תיקון מספר 4 לחוק מהווה הזדמנות מצויינת עבור חייבי כספים רבים, המעוניינים למצוא פתרון מהיר, זול יחסית ויעיל - ללא הליך פשיטת רגל / חדלות פירעון, ללא הגבלות וולא עיקולים.

מהותו של תיקון מספר 4 לחוק

תיקון מספר 4 לחוק קובע מסלול חדש וייחודי שמאפשר ליחידים ותאגידים שטרם ניתן נגדם צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לפי החוק, לפנות לבית המשפט בתקופת תחולת התיקון ולבקש ממנו צו זמני לעיכוב הליכים כנגדם לצורך גיבוש ואישור הסדר חוב עם נושיהם. 

תקופת עיכוב ההליכים הנה עד שלושה חודשים בלבד. עם זאת, בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו במספר תקופות נוספות שלא יעלו באופן מצטבר על חודש אחד נוסף, וזאת בתנאי שהוא מצא שיש סיכוי סביר במהלכן להשלמת אישור הסדר החוב.

מבחינת אופן השתלבות התיקון בנוסח החוק הקיים, התיקון מוסיף לו את פרק א'1 לחלק י' לחוק, אשר מכיל את סעיפים 319א עד 319 ל"א, כאשר סימן ב' שלו עוסק בהליכי עיכוב ההליכים לגבי חייבים שהנם תאגידים, ואילו סימן ג' שלו עוסק בעיכוב הליכים לגבי חייבים שהנם יחידים.

להלן פירוט עיקר ההוראות העיקריות לגבי מתן צו עיכוב הליכים לצורך גיבוש ואישור הסדר חוב כאמור.

הגשת בקשה לצו עיכוב הליכים על ידי תאגיד

על התאגיד להגיש בקשה לצו עיכוב הליכים שתכלול, בין היתר, מתווה ראשון של הסדר החוב, תוכנית לאופן הפעלת התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים, כולל הוצאות והכנסות צפויות בתקופה זו, פירוט האמצעים למימון הוצאות הפעלת התאגיד עד לאישור הסדר החוב ודו"ח כספי לשנת 2019, מבוקר כדין על ידי רואה חשבון, אם ישנו.

כלומר, עיכוב ההליכים אינו מותנה בכך שקשייו הכלכליים של התאגיד נבעו דווקא ממשבר הקורונה, שכידוע פרץ רק בתחילת שנת 2020.

על התאגיד להגיש את העתק הבקשה לממונה על החוק, נושיו המהותיים, כל בעל עניין בהסדר החוב שידרוש זאת ממנו, וכל אדם אחר כפי שיורה בית המשפט.

הממונה על חוק חדלות פירעון יפרסם הודעה על הגשת הבקשה באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

כל אדם שעלול להיפגע מעיכוב ההליכים רשאי להגיש התנגדות לבקשה תוך 14 יום מפרסום ההודעה הנ"ל.

בית המשפט ייעתר לבקשה ויורה על מתן צו עיכוב ההליכים, בתנאי שמצא שעיכוב ההליכים נדרש לשם גיבוש הסדר החוב, אין חשש שהפעלת התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים תפגע בנושים ויש אמצעים למימון הוצאות הפעלת התאגיד עד לאישור הסדר החוב.

זאת, למעט במקרה בו נמצא שאין סיכוי סביר לאישור הסדר החוב, בין היתר בהתחשב ביכולתו הכלכלית של התאגיד לפי הדו"ח הכספי שלו לשנת 2019, אם ישנו.

עם מתן צו עיכוב ההליכים, יעוכבו כל ההליכים המשפטיים כנגד התאגיד ויהיה עליו להתחיל באופן מיידי לנהל משא ומתן מול נושים לצורך גיבוש הסדר חוב. בנוסף, יהיה על התאגיד לציין בכל פרסום מטעמו שמציע לציבור לרכוש ממנו מוצרים או שירותים שהוא "בעיכוב הליכים בתקופת מצב חירום בשל נגיף קורונה".

סמכויותיהם של נושאי המשרה של התאגיד יישארו על כנן בתקופת עיכוב ההליכים, מבלי שהם יוחלפו בגורמים חיצוניים. עם זאת, בית המשפט ימנה לתאגיד מנהל הסדר שיפעל מטעמו להבטחת הניהול התקין של הליך לפי החוק, השמירה על נכסי התאגיד במהלכו, ויסייע לתאגיד ולנושיו לנהל משא ומתן לגיבוש הסדר החוב.

הגשת בקשה לצו עיכוב הליכים על ידי יחיד

על חייב יחיד להגיש בקשה לצו עיכוב הליכים, שתכלול  מתווה ראשוני להסדר החוב, דו"ח ופרטים לגבי נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו, והצהרה שהוא מבין את ההוראות שיחולו עליו עם מתן הצו לעיכוב ההליכים ומתחייב לעמוד בהן.

אם הסדר החוב דרוש לשם המשך הפעלת עסקו של החייב, עליו לפרט גם את האמצעים למימון ההוצאות הפעלת העסק עד לאישור ותוכנית להפעלת העסק.

בית המשפט ייעתר לבקשה ויורה על עיכוב ההליכים אם מצא שעיכוב ההליכים נדרש לשם גיבוש הסדר החוב, אין חשש סביר שהוא יפגע פגיעה מהותית בנכסי החייב, ואין חשש סביר שהפעלת העסק בתקופת עיכוב ההליכים תפגע בנושים, ויש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת העסק עד אישור הסדר החוב.

הממונה יפרסם הודעה על מתן צו עיכוב ההליכים לגבי יחיד באתר האינטרנט של משרד המשפטים וישלח הודעה על כך ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו. מנהל ההסדר ימציא העתק מהבקשה וההחלטה בה למי שיורה בית המשפט ובתנאים שיורה.

כל מי שרואה עצמו נפגע מהצו לעיכוב הליכים, רשאי להגיש בקשה לביטולה תוך 14 ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו.

עם מתן צו עיכוב ההליכים, יעוכבו כל ההליכים המשפטיים כנגד החייב, ימונה לו מנהל הסדר, ויהיה עליו להתחיל באופן מיידי לנהל מו"מ עם נושיו לצורך גיבוש הסדר חוב, בסיוע מנהל ההסדר. 

בנוסף, החייב לא יוכל לבצע עסקה או פעולה שכרוכה בקבלת אשראי או עסקה שאיננה במסגרת התנהלות כלכלית שוטפת וסבירה ללא קבלת אישור בית המשפט, ויהיה עליו שהוא "בעיכוב הליכים בתקופת מצב חירום בשל נגיף קורונה" בכל עת שיבצע עסקה או פעולה שכרוכה בקבלת אשראי.

עוד בנושא: תוכנית לשיקום כלכלי של תאגיד לפי סעיף 80 לחוק