חשוב להכיר: המסלול המקוצר בהוצאה לפועל

במסגרת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, אשר נכנס בעיקרו לתוקף ביום 16.5.2009, נערכה שורה ארוכה של שינויים בחוק, וזאת במטרה להגביר את יעילות הגבייה של מערכת ההוצאה לפועל, תוך שמירה על מידתיות ואיזון בין זכויות הזוכים לבין זכויות החייבים.

במסגרת הגברת יעילות הגבייה של מערכת ההוצאה לפועל הוקמה בין היתר, יחידת המסלול המקוצר, וזאת בהתאם לפרק א1, סעיפים 20א-20י, לחוק ההוצל"פ, וכן תקנות 101א-101ה לתקנות ההוצל"פ.

יחידת המסלול המקוצר פועלת באופן אקטיבי ומיוזמתה לגביית החוב עבור הזוכים, כמעט ללא צורך במעורבות הזוכים. הזוכה לא צריך לבצע כמעט שום פעולה לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, הואיל ורשמי ההוצאה לפועל ומזכירות המסלול המקוצר נוקטים את ההליכים הנדרשים ומיוזמתם.

בעת פתיחת תיק הוצאה לפועל הזוכה רשאי לבחור לפי שיקול דעתו בין המסלול הרגיל לגביית החוב, לבין המסלול המקוצר. עם זאת, במידה והזוכה בחר במסלול המקוצר, הוא רשאי בכל עת להעביר את גביית החוב למסלול הרגיל, ובמקרה כזה יסתיים הטיפול במסגרת המסלול המקוצר.

הרקע להקמת המסלול המקוצר

המסלול המקוצר הוקם לאור הצורך לסייע לצדדים לנהל את התיק באופן קצר בזמן, ללא בירוקרטיה ובעיקר תוך שמירת החוב קרוב ככל האפשר לקרן, מבלי שיתווספו לו הוצאות רבות, לרבות בגין גביית שכר טרחה שמנפחות את החוב, לעיתים אף מעבר לקרן.

בנוסף, המסלול המקוצר הוקם גם לאור ההבנה שזוכים שאינם מיוצגים מתקשים להניע הליכים בתיק וזאת מסיבות שונות: חוסר הבנה של הכלים השונים העומדים בפניהם, קושי לממן את ההוצאות הכספיות לשם ניהול התיק, הצורך התכוף לטפל בתיק, להגיש בקשות, ולהתעדכן במצבו וכן קושי להגיע בכל פעם ללשכה לשם טיפול בתיק.

אותם זוכים למעשה הרימו ידיים בשלב מסוים והעדיפו לוותר על חובם כדי להימנע מהקשיים האלו.

המסלול המקוצר פותר בעיות אלו מאחר שכל התנהלות הגבייה בתיק נעשית על ידי רשמי ההוצאה לפועל ומזכירות המסלול המקוצר ומיוזמתם.

מזכירות המסלול המקוצר אחראית לטיפול בתיק משלב פתיחתו, דרך ביצוע מסירת האזהרה, נקיטת הליכים, העברת הכספים שהתקבלו לזוכה ועד לסגירת התיק. מנגד מתאפשר לזוכה להגיע להסדר עם החייב ולקבל ממנו כספים, כך כל שהוא נדרש לעשות זה להודיע למסלול המקוצר על ההסדר.    

כתוצאה מכך אין חובה בניהול התיק על ידי עורך דין המתמחה בהוצאה לפועל ועל כן הזוכים אינם מקבלים שכר טרחה בתיקים לביצוע שטר ו/או מימוש פסק דין. המשמעות היא שכל שקל שמשלם החייב מגיע לחשבון הבנק שימציא הזוכה, ללא צורך בתשלום שכר טירחה לעורך דין המייצג בתיק או אחוזים מתוך הגבייה.

בתיקי תובענות בסכום קצוב רשאי הזוכה לקבל שכר טרחה אך עבור 20 תיקים בלבד.

מאפייני המסלול המקוצר

• יחידה המסלול המקוצר עוסקת בגבייה אקטיבית של חובות בתיקים מסוג שטרות, פסקי דין כספיים ותביעות בסכום קצוב, במידה והחוב אינו עולה על 10,000 ₪, והמדובר בחוב שאינו נובע מפסק דין למזונות, או ממשכנתא / משכון.
• לא ניתן לפעול או להמשיך לפעול במסלול המקוצר במקרים הבאים: ניתן לגבי החייב צו איחוד תיקים, החייב הוכרז כמוגבל באמצעים, סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולה על 100,000 ₪, החייב הגיש התנגדות לביצוע שטר / תובענה בסכום קצוב. במידה והחייב יטען טענת פרעתי, גביית החוב במסלול המקוצר תעוכב עד לביצוע דיון בטענתו, והיא תחודש במסלול זה במידה והטענה תידחה.
• להבדיל ממסלול ההוצל"פ הרגיל, מעורבות הזוכה במסלול המקוצר הינה מינימלית, הואיל ומזכירות המסלול המקוצר מטפלת בעצמה בכל שלבי התיק. הזוכה ידרש להתערב בתיק רק במצב בו החייב הגיש בקשות שונות הדורשות תגובת הזוכה.
• העדיפות הראשונה של המסלול המקוצר הינה להגיע להסדר תשלומים עם החייב ללא צורך לנקוט נגדו בהליכים.
• ההליכים בהם ניתן לנקוט במסלול המקוצר מוגבלים לעיקול כספים הנמצאים בידי החייב או צד שלישי וכן עיקול רכב. לא ניתן לבצע במסגרת המסלול המקוצר הליכי גבייה אחרים, כגון עיקול מקרקעין, צווי הבאה, הטלת הגבלות אישיות על החייב וכדומה.
• הגבייה במסלול המקוצר תסתיים במידה ורשם ההוצל"פ החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים, או במידה שחלפו 8 חודשים מיום פתיחת התיק. ניתן להאריך את תקופת 8 החודשים כאשר ניתן לממש נכסים מעוקלים של החייב בשלב מאוחר יותר או כאשר החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו. במידה והחייב טען טענת פרעתי, ספירת 8 החודשים נעצרת עד לאחר סיום הדיון בטענת החייב, והיא תימשך במידה והיא נדחתה.
• אם גביית החוב במסלול המקוצר הסתיימה לפני שהחוב נפרע במלואו, רשאי הזוכה להגיש בקשה מיידית לגביית יתרת החוב באמצעות המסלול הרגיל, או להגיש בקשה כעבור שנה לגביית יתרת החוב במסלול המקוצר, או במועד מוקדם יותר, במידה ויש לו טעמים מיוחדים לכך.

שאלות? פנה/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-1001