אולי זאת הדרך: פשיטת רגל קטנה

פשיטת רגל קטנה הינה הליך מקוצר, אשר יכול לחול על חייב שערך נכסיו אינו עולה על סכום מקסימלי מסויים, אשר מתעדכן מעת לעת.

בכל אותם מקרים שבהם נכסי החייב הינם בערך נמוך יחסית, החוק מאפשר לערוך את הליך פשיטת הרגל באופן מקוצר, מהיר, ויעיל יותר, לטובת כל הצדדים הנוגעים בדבר.

מטרת הליך הפש"ר הנה בין היתר, למקסם ככל הניתן הן את כינוס נכסי החייב, והן את מימושם לשם פרעון חובותיו לנושים. כאשר הליך הפש"ר מנוהל באופן הרגיל, המדובר בהליך מורכב, מסורבל, ממושך, יקר, עתיר פרוצדורות והחלטות שונות.

כתוצאה מכך המדובר בהליך אשר דורש השקעה רבה, הן מצד החייב, הן מצד הנושים, הן מצד כונס הנכסים, וכמובן מצריך זמן שיפוטי יקר מצד בית המשפט.

המחוקק הישראלי החליט שכאשר לחייב נכסים בהיקף קטן יחסית, אין הרבה טעם להשקיע משאבים כה רבים בניהול הליך שכזה. שכן, לחייב אין ממילא הרבה נכסים שמהם יוכלו הנושים להיפרע, ולכן אין טעם לבזבז משאבים על ניהול הליך ארוך ומסובך.

במקרה כזה, סעיף 201 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, מסמיך את בית המשפט שדן בבקשה לפשיטת רגל שהוגשה על ידי חייב או נגדו, להורות על ניהול הליך מקוצר של פשיטת רגל, וזאת במידה והוא שוכנע שערך נכסי החייב איננו עולה על הסכום המקסימלי שנקבע.

בית המשפט יכול להיות משוכנע לגבי נתון זה על סמך תצהיר שיוגש לו או בכל דרך אחרת, או במידה והכונס הרשמי הודיע לו על כך.

במידה ובית המשפט הכריז על ניהול הליך פשיטת רגל באופן מקוצר, יחולו עליה הוראות פקודת פשיטת הרגל בשינויים הבאים, כאמור בסעיף 201 (א) לפקודת פשיטת הרגל:

• משהוכרז החייב פושט רגל, יהיה הכונס הרשמי הנאמן
• לא תהיה ועדת ביקורת, אולם הכונס הרשמי רשאי לעשות ברשות בית המשפט כל דבר שנאמן היה רשאי לעשותו ברשות ועדת הבקורת, אילו היתה
• כדי לחסוך בהוצאות ולפשט הליכים מותר לקבוע בתקנות שינויים מהוראות פקודה זו, זולת הוראות בדבר חקירת החייב והפטרו

כלומר ההבדלים העיקריים בין הליך פש"ר רגיל לבין הליך פשיטת רגל קטנה הינם כדלקמן:

זהות הנאמן - במסגרת הליך רגיל, לאחר ההכרזה על החייב כפושט רגל, יכולים הנושים למנות בעצמם למנות נאמן מטעמם על נכסי החייב. אולם, במסגרת הליך פשיטת רגל קטנה הנאמן יהיה כונס הנכסים הרשמי.

ועדת ביקורת - במסגרת ההליך הרגיל הנושים רשאים להקים ועדת ביקורת, אשר תבקר את פעילות הנאמן על נכסי החייב. אולם, במסגרת הליך פשיטת רגל קטנה אין לנושים אפשרות כזו.

תחת זאת, הפיקוח על סמכויות הנאמן יעשה על ידי בית המשפט, במקום על ידי ועדת הביקורת. כלומר, בכל מקרה בו נדרש אישור ועדת ביקורת כדי להפעיל סמכות כלשהי של הנאמן, יש לבקש את אישור בית המשפט במקומו.

קראו בהרחבה: בית המשפט מפקח על הליכי פשיטת הרגל

יחד עם זאת, סעיף 201 (ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי הנושים של החייב רשאים להחליט בכל עת, בהחלטה מיוחדת, שאדם אחד זולת הכונס הרשמי ימונה כנאמן, ומשעשו כן יתנהלו ההליכים כאילו לא ניתן צו לניהול מקוצר.

כלומר, גם אם בית המשפט הורה על הליך מקוצר במסגרת פשיטת רגל קטנה, החוק עדיין מתיר לנושים להחליט בכל עת, במסגרת החלטה מיוחדת למנות נאמן מטעמם.

החלטה מיוחדת הינה החלטת רוב הנושים המשתתפים בהצבעה המהווים 75% מערך התביעות. במידה והנושים אכן החליטו כך, פש"ר תתנהל בהליך רגיל ולא מקוצר. בכך נשמר גם אינטרס הנושים, הואיל וסעיף זה מקנה להם את הזכות לנהל את הליך הפש"ר כהליך רגיל, גם אם בית המשפט הורה על ניהול הליך מקוצר.

כמו כן, סעיף 201 (ג) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי גם כאשר מתנהל הליך פשיטת רגל רגיל, ובית המשפט ראה שערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על עשרת אלפים שקלים או על סכום אחר שנקבע, יחולו גם הוראות אלה:

• צו של בית המשפט לא יהיה ניתן לערעור אלא ברשותו
• הנכסים יחולקו, אם הדבר מעשי, בדיבידנד אחד

כלומר, גם אם הליך הפש"ר מתנהל כפשיטת רגל רגילה, אזי במידה ובית המשפט נוכח כי ערך נכסי החייב אינו עולה על 10,000 ₪, או סכום אחר שנקבע, צווי בית המשפט לא יהיו ניתנים לערעור בזכות אלא ברשות בית המשפט.

כמו כן, במידה ויהיה ניתן לחלק לנושים תשלומים מקופת פשיטת הרגל - החלוקה תתבצע באמצעות דיבידנד אחד בלבד.

יש לך שאלות לגבי הליך פשיטת רגל קטנה?
לחצ/י כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!