עורכי דין מנוסים בכל הארץ לשירותך
מטרת הליכי פשיטת הרגל הינה לכנס יחדיו את כל נכסי החייב, לממשם ולחלק את תמורתם בין נושיו, וכן לאפשר לחייב לקבל הפטר מיתרת חובותיו ובכך לפתוח דף חדש בחייו.
על מנת שהחייב יוכרז פושט רגל וכן יהיה זכאי לקבלת צו הפטר, מוטלת עליו חובת תום לב, לפיה עליו לנהוג בתום לב לכל אורך ניהול הליכי פשיטת הרגל, ואף לפני כן בעת יצירת חובותיו, ולא לנצל אותם לרעה על מנת לקבל צו ההפטר.
לשם כך עליו, בין היתר, לחשוף את כל נכסיו בפני הכנ"ר, מבלי להעלים או להבריח נכסים כלשהם, לרבות באמצעות עסקאות פיקטיביות, הענקות מרמה וכדומה.
כמו כן, עליו להציג בפניו את כל המסמכים הרלוונטיים להליכי פשיטת הרגל, להתייצב לכל הדיונים אליהם הוא מזומן, ובאופן כללי לשתף פעולה עם הכנ"ר, נושיו ובית המשפט ככל שיידרש.
אולם, במידה והחייב נוהג בחוסר תום לב, אזי לא רק שהוא עלול שלא להיות מוכרז כפושט רגל או לא לקבל צו הפטר, אלא שבית המשפט אף רשאי להורות על מעצרו, וזאת בהתאם לסעיף 57 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980.
בהתאם לסעיף 57 לפקודה, בית המשפט רשאי להורות על מעצר החייב במידה והוא ניסה הוא מנסה להשתמט מתשלום חובותיו על ידי הימלטות, הברחת נכסים, הסתרת נכסים וכדומה.
כמו כן, בית המשפט גם רשאי להורות על תפיסת מסמכים, כספים ונכסים שיש ברשותו של החייב, ולהחזיק בהם עד שתינתן הוראה אחרת על ידי בית המשפט בעניין זה.
במסגרת תיק פש"ר 165/99 עו"ד ישי בית און ואח' נ' אלון מוסיוף ואח' נדונו מטרותיו של סעיף 57 לפקודת פשיטת הרגל.
במסגרת תיק זה, ביקש כונס נכסים של חייב בהליך פשיטת רגל להורות על מעצר החייב לפי סעיף 57(3) לפקודה. סעיף זה מאפשר כאמור לעצור חייב אשר סילק נכס בידו ללא רשות הכנ"ר או הנאמן, וזאת לאחר שהומצאה לו בקשת לפשיטת רגל או ניתן צו כינוס.
לטענת הכונס, במהלך פינוי בית החייב במסגרת הליכים שננקטו נגדו גרם החייב, באמצעות פועלים ששכר למטרה זו, להרס רב לבית במזיד ובזדון, וזאת מתוך כוונה ברורה לחבל בנכס.
גרימת הנזקים לבית נעשתה על ידי עקירת הכלים הסניטריים, אביזרי המטבח, שטיחים מקיר לקיר, פירוק מערכת מיזוג אויר מרכזית ועוד. לאור מעשים אלו, טען הכונס כי יש להורות על מעצר החייב, כאמצעי ענישה נגדו.
בית המשפט דחה את הבקשה, בקובעו כי סעיף 57 לפקודה נועד למימוש מטרות מניעה וכפייה, אך לא למטרת ענישה.
בית המשפט דן במטרותיו של כל אחד מסעיפיו הקטנים של סעיף 57, וקבע כך:
מטרת סעיף 51(1) הינה מניעתית, מאחר והוא נועד למנוע מחייב להימלט בכוונה להשתמט מהליכי פשיטת רגל.
גם מטרת סעיף 51(2) הינה מניעתית, הואיל והוא נועד למנוע מהחייב להעביר, להסתיר או להשמיד נכסים שלו.
לעומת זאת, מטרת סעיף 57(4) הינה כפייתית, הואיל והוא מאפשר מעצר חייב שלא התייצב לחקירה, על מנת לכפות עליו להתייצב לחקירה.
לגבי סעיף 57(3) דחה בית המשפט את טענת הכונס לפיה מטרתו הינה ענישתית. בית המשפט קבע כי יש מקום לדעה כי מטרת סעיף זה הינה כפייתית, וזאת במטרה לכפות על החייב להשיב נכסים שסולקו על ידו.
קראו בהרחבה: עוד הגבלות על פושט רגל
אולם, באותו תיק הושם הדגש על פעולות ההרס שביצע החייב בנכס לפני הפינוי ולא על סילוק נכסים כאלו או אחרים. בשל פעולות ההרס שביצע החייב ניתן לנקוט בהליכים אחרים, שאינם מחייבים שלילת חירותו של אדם כמו המעצר.
עוד נקבע כי מטרות המניעה והכפייה של סעיף 57 לפקודה גם מתיישבות עם עקרונות היסוד שעוגנו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לעומת זאת, מעצר עונשי, המהווה תגובה למעשיו של החייב, מבלי שהתקיים בעניין הליך פלילי, אינו מתיישב עם עקרונות אלו.
בית המשפט גם ציין כי השימוש בסעיף 57 לפקודה הינו נדיר יחסית, וכי נדירות השימוש בסעיף זה מעידה אף היא כי המדובר במעצר בעל תכלית מניעתית שיעשה בו שימוש במקרים נדירים ביותר.
לפיכך נקבע כי במידה והכונס ירצה בכך, הוא יוכל לנקוט בהליכים פליליים כנגד החייב, לפי פרק ח' לפקודת פשיטת הרגל, אולם אין לעצור את החייב לפי סעיף 57 לפקודה.
מפסיקות רבות של בית המשפט לאורך השנים עולה כי מעצר חייב בהליכי פשיטת הרגל לפי סעיף 57 לפקודת פשיטת הרגל נועד למטרות מניעה וכפייה, אך לא למטרות ענישה.
יש לך שאלות? חייג/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-1001