הדרך לביטול צו פתיחת הליכי חדלות פירעון

כל ההליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, הן לגבי חייב יחיד והן לגבי חייב שהנו תאגיד, נפתחים עם מתן צו לפתיחת הליכים וזאת בכפוף לתנאים שנקבעו לשם כך לגבי כל סוג של חייב בנפרד.

גם הגורם שמוסמך לתת את הצו לפתיחת הליכים נקבע לפי סוג החייב:

• כאשר מדובר בהליכי חדלות פירעון של תאגיד – הסמכות מוקנית לבית המשפט המחוזי.  
• כאשר מדובר בחייב יחיד בעל חוב גבוה, מעל 150,000 ₪ - הסמכות מוקנית לממונה, אם הבקשה למתן הצו הוגשה ע"י החייב, או לבית משפט השלום, אם הבקשה הוגשה ע"י נושה או היועמ"ש לממשלה.
• כאשר מדובר בחייב יחיד בעל חוב נמוך, מתחת ל-150,000 ₪ - הסמכות מוקנית לרשם הוצל"פ יעודי להליכי חדלות פירעון.

במידה והליכי חדלות הפירעון מתנהלים למישרין, אזי באופן טבעי הם אמורים להסתיים עם מתן צו הפטר כאשר מדובר בחייב יחיד, או עם השלמת הליך השיקום הכלכלי או הליך פירוק החברה, כאשר מדובר בחייב שהנו תאגיד.

קיימים גם מצבים בהם גם ניתן לבטל את הצו לפתיחת הליכים וזאת לפני סיום הליכי חדלות הפירעון וזאת בהתאם להוראות החוק.

החוק החדש מקנה לבתי המשפט, המחוזי או השלום, סמכות כללית לבטל את הצו לפתיחת הליכים וזאת במסגרת סעיף 279(ד) לחוק, אשר מקנה לבית המשפט את הסמכות לחזור ולעיין מחדש בכל צו שנתן מכוח סמכותו לפי חוק זה וכן לבטלו או לשנותו.

בנוסף לסמכות הכללית הנ"ל, קיימים גם מצבים ספציפיים נוספים בהם בתי המשפט או רשם ההוצאה לפועל הייעודי רשאים לבטל את הצו לפתיחת הליכים וזאת כפי שנסביר בהרחבה בסקירה שלפניך.

ביטול צו לפתיחת הליכים לגבי חייב יחיד בעל חוב גבוה

סעיף 108 לחוק מאפשר לכל מי שרואה עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים שניתן לבקשת חייב יחיד בעל חוב גבוה מעל 150,000 ₪, להגיש בקשה לביטול צו זה בפני בית משפט השלום, וזאת תוך 45 יום ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו.

כאמור, קיימים שלושה גורמים שיכולים להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לגבי חייב בעל חוב גבוה יחסית קרי, מעל 150,000 ₪: הנושה, היועמ"ש לממשלה והחייב עצמו.

נדגשי כי בעוד שהנושה והיועמ"ש לממשלה מגישים את הבקשה שלהם בפני בית משפט השלום, על החייב עצמו להגיש את הבקשה בפני הממונה. מצד שני, את הבקשה לביטול צו שניתן לבקשת החייב עצמו, יש גם להגיש בפני בית משפט השלום, כאמור בסעיף 108 לחוק.

כלומר, בעוד שאת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים של החייב יש להגיש בפני הממונה, אזי, משניתן צו כזה, יש להגיש את הבקשה לבטלו לא בפני הממונה, כי אם בפני בית משפט השלום.

הסיבה למעבר זה נובעת מאחר שהגשת הבקשה לביטול מצריכה הכרעה בסכסוך בין החייב לבין מגיש הבקשה, אשר יכולה גם לחייב דיון בשאלות עובדתיות ומשפטיות ועל כן גם דורשת החלטה שיפוטית, של בית משפט.  

כמו כן, השימוש במונח בקשה לביטול נועד להדגיש שלא מדובר בהליך בעל אופי של ערעור, אלא בתגובת מגיש הבקשה לצו, כך שבית המשפט יקיים לגביו דיון מחדש, De Novo.

עם הגשת בקשת הביטול, על בית המשפט להחליט האם להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו, כולן או חלקן עד להחלטה בבקשה. כמו כן עליו לקבוע מועד לדיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים בהקדם האפשרי.

אם בית המשפט החליט להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו במעמד צד אחד בלבד, עליו לקיים את הדיון במעמד שני הצדדים לא רק בהקדם האפשרי, אלא גם לא יאוחר מ־14 ימים מיום ההחלטה.

אם בית המשפט שוכנע שהבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, הוא רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה, במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה או בשניהם.

סנקציה זו נקבעה כדי לצמצם שימוש לרעה בזכות לבקש את ביטול הצו.

ביטול צו לפתיחת הליכים לגבי חייב יחיד בעל חוב נמוך

סעיף 200 לחוק מאפשר לכל מי שרואה עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים שניתן לבקשת חייב יחיד בעל חוב נמוך, מתחת ל-150,000 ₪ להגיש בקשה לביטול צו זה בפני רשם ההוצאה לפועל הייעודי וזאת תוך 45 יום ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו.

על בקשה זו יחולו הוראות סעיף 108 לחוק, בשינויים המחויבים.

חייב בעל סכום חוב נמוך יחסית קרי, מתחת לסך של 150,000 ₪ רשאי להגיש בפני רשם הוצל"פ ייעודי בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לגביו, אם הוא נמצא במצב של חדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו, כך קובע סעיף 186 לחוק.

במקרה כזה, על הצדדים להיכנס למשא ומתן בניסיון לגיבוש הסדר תשלומים. במידה והליך זה לא יצלח, ינתן צו לפתיחת הליכים לגבי החייב כאמור בסעיף 199 לחוק.

לאחר מתן הצו, כל מי שרואה עצמו נפגע ממנו, רשאי להגיש בקשה לביטולו לפי סעיף 200 לחוק וכפי שצויין לעיל.

ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות חייב פרטי

סעיף 183 לחוק מאפשר להגיש בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים בפני בית משפט השלום לגבי חייב יחיד וזאת בשל התנהלות לא נאותה של אותו חייב.

סעיף זה נועד כפי הנראה להחליף את סעיף 55(ב) לפקודת פשיטת הרגל, אשר קובע שבית המשפט רשאי לבטל את ההכרזה על פשיטת רגל אם נוכח כי החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.

סעיף 183 לחוק חל עקרונית על חייב בעל סכום חוב גבוה, מעל 150,000 ₪. אולם, סעיף 204(5) לחוק מעניק לבית המשפט את הסמכות לבטל צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד לפי סעיף 183 גם לגבי חייב בעל חוב נמוך, מתחת ל-150,000 ₪, כך שהסעיף חל למעשה על שני סוגי החייבים היחידים.

סעיף 183 קובע שבית משפט השלום רשאי לבטל צו לפתיחת הליכים אם מצא שבהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב יחיד מתקיים תנאי מהתנאים שמופיעים בסעיף 163(ג)(1) או שהיחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון.

עם זאת, הצו ינתן רק לאחר שבית המשפט נתן לחייב היחיד ולכל הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם בעניין זה.

התנאים שמופיעים בסעיף 163(ג)(1) לחוק מתייחסים למצבים בהם במהלך הליכי חדלות הפירעון החייב התנהל שלא כיאות באופן הבא:

• נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים
• לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה
• הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון

הטעם לביטול הצו לפתיחת הליכים במצבים אלו נגזר מתכליתם העיקרית של הליכי חדלות פירעון שנפתחים לבקשת יחיד, שהנה להעניק לחייב הפטר ולסייע לו לחזור ולהשתלב בחיי הכלכלה.

ואולם, אם החייב אינו משתף פעולה עם ההליכים, מנסה לנצלם לרעה או לא מאפשר את ניהולם התקין, הרי שאין כל הצדקה להמשיך ולסייע לו ועל כן יש לבטל את הצו לפתיחת הליכים שניתן לגביו.

חשוב לזכור כי מאחר שסנקציית ביטול הצו הנה סנקציה קשה, ביטול הצו מותנה גם בכך שהמדובר במקרים בהם התנהלותו הלא נאותה של החייב פוגעת מהותית בניהולם התקין של ההליכים.

עם מתן הצו לביטול פתיחת הליכים, על בית המשפט להורות גם כיצד יש לנהוג בנכסי קופת הנשייה.

מצד שני, בית המשפט רשאי להשהות את ביטול הצו לפתיחת הליכים וזאת כדי לאפשר הטלה מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן הצו לפי סעיף 121 לחוק.

כדי להגן על צדדים שלישיים שהתקשרו עם הנאמן או עם היחיד לפני ביטול צו לפתיחת הליכים קובע סעיף 183(ג) לחוק שביטול צו לפתיחת הליכים אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

כמו כן, סעיף 183(ד) קובע כי אין בהוראות סעיף 183 לחוק כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לבטל צו לפתיחת הליכים בשל אי חדלות פירעון לפי סעיף 286 לחוק כפי שנסביר מיד.

ביטול צו לפתיחת הליכים בשל אי חדלות פירעון של חייב יחיד או תאגיד

סעיף 286 לחוק מאפשר להגיש בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים בפני בית משפט במידה והחייב חדל להיות חדל פירעון או אם אין בצו כדי לסייע במניעת חדלות פירעונו.

• במידה והחייב הנו תאגיד, הבקשה לביטול הצו תוגש בפני בית המשפט המחוזי.
• במידה והחייב הנו חייב יחיד בעל סכום גבוה, הבקשה תוגש בפני בית משפט השלום.
• במידה והחייב הנו חייב יחיד בעל סכום נמוך, הבקשה תוגש בפני רשם ההוצל"פ הייעודי, וזאת לאור סעיף 204(14) לחוק, שמקנה לרשם הייעודי את הסמכות שמוקנית לבית המשפט לפי סעיף 286 לחוק.  

גם במקרה זכה רשאי בית המשפט להשהות את ביטול הצו לפתיחת הליכים וזאת כדי לאפשר הטלה מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן הצו לפי סעיפים או 121 לחוק.

כמו כן, גם במקרה זה ביטול צו לפתיחת הליכים אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול, כדי להגן על צדדים שלישיים שהתקשרו עם הנאמן או עם היחיד לפני ביטול צו לפתיחת הליכים.

כאשר מדובר בביטול צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא תאגיד, על הנאמן לשלוח באופן מיידי העתק מההחלטה לרשם, והרשם יעדכן את המרשם בהתאם. הודעה על ביטול הצו תפורסם לציבור באופן ובמועד שיקבע שר המשפטים.

קראו עוד: הליך מינוי נאמן לפי חוק חדלות פירעון