פיקוח של בית המשפט על ההליכים

בית המשפט הוא הגורם המפקח והאחראי על התנהלותם התקינה של הליכי פשיטת הרגל המתנהלים בישראל.

בתוקף סמכותו יכול בית המשפט לאשר או לעכב את התקדמות ההליך, כאשר לנגד עיניו עומדת תמיד מהותו של ההליך.

החלטה שניתנה לאחרונה בבית המשפט העליון, מדגישה ומבהירה את תפקידו של בית המשפט בהליכי פשיטת רגל, ובפרט כאשר מדובר בהליכי מימוש נכסים שהחלו עוד לפני שהוכרזה פשיטת רגל.

לפנינו תקציר והסברים מתוך הליך ברשות ערעור 3526/14 לאה כהן נ' בנק הפועלים בע"מ.

עובדות המקרה שנדון בבית המשפט

זוג רכש דירה ברמת אביב, בשלב מסוים הוא החל לפגר בתשלומי המשכנתא לבנק הפועלים. האחרון החל בהליכי מימוש הדירה בהתאם לחוזה המשכנתא.

המימוש עצמו נעשה באמצעות פתיחת תיק הוצאה לפועל.

הליך המימוש בהוצאה לפועל לא צלח הן בשל ריבוי הליכים משפטיים שהתארכו, והן בשל חוסר שיתוף פעולה מצד החייבים.

כתוצאה מהתמשכות ההליכים, פנה הבנק במקביל להליכי פשיטת רגל נגד החייבים.

במסגרת הליך פשיטת הרגל, לא נפגעו זכויותיו של הבנק בכל הנוגע למימוש הדירה משום שעל פי הדין בנסיבות כאלו הבנק הוא נושה מובטח המקבל קדימות במימוש נכס ספציפי.

קראו עוד על: חובות מובטחים

בנסיבות הנכס הספציפי הוא הדירה המדוברת.

לבסוף, הצליח הבנק לממש את הדירה דווקא בהליך הוצאה לפועל. כאמור, בין לבין גם התקיימו הליכי פשיטת רגל נגד החייבים.

לאחר מימוש הדירה, הגיש כונס הנכסים מטעם הבנק בקשה לאישור שכר טרחה בסך 300,000 ₪ לערך.

הבקשה לא הוגשה לבית המשפט המחוזי שדן בפשיטת הרגל אלא להוצאה לפועל - שם מומשה הדירה לבסוף.

החייבים, התנגדו לאישור שכר הטרחה משני טעמים: האחד הוא כי שכר הטרחה גבוה ומנוגד לתקנות.

השני הוא כי על בית המשפט שדן בהליך פשיטת הרגל לפקח על שכר הטרחה, והוא שאמור לאשר אותו.

שכן החייבים מצויים בהליך פשיטת רגל, על אף שמימוש הדירה קודם להליך פשיטת הרגל, עדיין בית המשפט המחוזי הוא שצריך לפקח על ההליך ולנהל אותו, ולא ההוצאה לפועל.

בית המשפט המחוזי דחה את הטענה וקבע כי אין הוא מהווה ערכאת ערעור על החלטות לשכת הוצאה לפועל.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

פיקוח בית המשפט על הליכי פשיטת הרגל - המסגרת הנורמטיבית

בהליכי פשיטת רגל בית המשפט הוא המנצח על הליכי פשיטת הרגל מתחילתם ועד לסופם. כונס הנכסים הרשמי הוא אשר מהווה את ידו הארוכה של בית המשפט וכך גם הנאמן.

כולם חבים בחובת אמון כלפי בית המשפט.

גם ההלכה המשפטית בכל הנוגע להליכי מימוש נכסים ובכלל זה הליכי פשיטת רגל, נקבע כי בית המשפט אמור לפעול במתכונת של "פיקוח מטריה" על הליכי המימוש, וזאת בעיקר לשם מניעת פגיעה יתרה באינטרסים של החייב ושל הנושים הבלתי מובטחים, או ניצול לרעה של כוח הנושה המובטח ונשייתו.

בכך משמש בית המשפט כגורם מאזן בין האינטרסים השונים של הצדדים המעורבים, במטרה שלא לקפח אף אחד מהם.

החלטת בית המשפט העליון

נציין כבר בתחילה כי בית המשפט העליון דחה את ערעור החייבים.

בית המשפט קבע כי כאשר הליכי מימוש נכסים כאמור קודמים להליכי פשיטת רגל, מצטמצם מרחב התמרון של בית המשפט לפשיטת רגל. 

בפסק הדין נכתב:

"הפיקוח שיפעיל בית המשפט של פשיטת הרגל על הליכי המימוש יהא לרוב מצומצם בהיקפו. ודאי שבית המשפט לא ייטה להתערב תדיר בשאלת מועד פינוי הנכס, שנידונה כבר בהליכי ההוצאה לפועל.

דבר זה יחסוך את הצורך – למעט במקרים מיוחדים – שמספר ערכאות נפרדות ידונו מבראשית בבקשות זהות של החייב לעיכוב הפינוי, תוך השחתת זמנן ותוך יצירת סיכון להכרעות סותרות".

לאור ההלכה המשפטית ברורה בנסיבות, קבע בית המשפט העליון כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי ופסק:

"נסיבות העניין אינן מצדיקות את השימוש בסמכות הפיקוח שלו. בהתחשב בגדר הפיקוח המצומצם בלאו הכי, ובוודאי בהתחשב בהלכות הנוהגות בבית משפט זה באשר להתערבות בהחלטות דיוניות, אינני סבור כי יש להתערב במסקנה זו של בית המשפט המחוזי".

בנוסף, פסק בית המשפט העליון כי שכר הטרחה שנקבע לכונס הנכסים ואושר על ידי ההוצאה לפועל הוא שכר טרחה סביר בנסיבות העניין.

בנסיבות אלו, ההליכים נמשכו שנים רבות, ובנוסף מדובר בדירה יקרה מאוד אשר מומשה לבסוף. על כן במכלול השיקולים, גם בגופה של מחלוקת אין מקום להתערב.

משמעות פסק הדין:

בפסק דין זה בית המשפט העליון חיזק מאוד את הערכאות הדיוניות העוסקות בפיקוח על הליכי פשיטת רגל, ובכלל זה ערכאות דיוניות העוסקות במקרים בהם יש צורך לממש נכסים.

בית המשפט העליון קבע בעצם הגביה את התקרה, ובכך קבע קושי רב לערער על החלטות העוסקות בהליכי פשיטת רגל, ובכלל בהליכי גבייה.

יש לך שאלות? חייג/י לשיחה מיידית עם עורך דין: 072-334-1001