עורכי דין מנוסים בכל הארץ לשירותך
צו מאסר הינו הצעד הדרסטי ביותר אותו ניתן לנקוט במסגרת הליכי הוצאה לפועל כנגד חייב אשר מתחמק שלא כדין מתשלום חובותיו, אם כי כיום ניתן להוציאו רק כנגד חייב בחוב מזונות.
צו המאסר חל לגבי כל חוב במזונות, בין אם המדובר בחוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות, כאמור בסעיף 70 לחוק ההוצל"פ, ובין אם המדובר בחוב מזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, כאמור בסעיף 74 לחוק.
בעבר היה ניתן להוציא צו מאסר גם כנגד חייבים שאינם חייבים במזונות. אולם, בעקבות תיקון 43 של חוק ההוצאה לפועל, אשר נכנס לתוקף ביום 22.5.2014, כיום ניתן להוציאו רק כנגד חייבים בתיקי מזונות כאמור.
מכל מקום, תיקון 43 לחוק ההוצאה לפועל, מהווה המשך ישיר של תיקון 29 לחוק, אשר קבע הוראת שעה לפיה למעט מאסרים שיוטלו על חייבי מזונות, יבוטלו כל מאסרי החייבים אחרים, וזאת למשך שנתיים.
בחודש מאי 2013 הוארכה התקופה האמורה בשנה נוספת.
הרציונל מאחורי ביטול המאסרים היה איזון בין זכותו הקניינית של הזוכה לבין זכותו של החייב לחירות - שתיהן זכויות יסוד חוקתיות המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
יחד עם זאת, כנגד ביטול המאסרים, הוספו במסגרת תיקון 29 אמצעים אחרים שנועדו לסייע בגביית חובות, כגון אפשרות לקבל מידע על נכסי חייבים ושורה ארוכה של מגבלות שאותן ניתן להטיל על חייבים, עד כדי הגבלת חייב מלקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה.
במסגרת תיקון 43 לחוק ההוצאה לפועל בוטלה סופית האפשרות להטיל מאסר על חייבים, למעט במקרה שמדובר בחוב מזונות. מנגד, התווספו אמצעים שבהם ניתן לנקוט כנגד חייבים, כגון קבלת מידע אודות כניסתו של חייב למדינת ישראל, ומידע בדבר אמצעי התקשרות עם החייב.
בנוסף לכך, נוסד מרשם החייבים המשתמטים, שבו יכללו פרטיהם של חייבים המשתמטים מתשלום חובותיהם. המרשם יכלול את שם החייב, מספר תעודות הזהות שלו ותאריך הוצאת צו הרישום בעניינו, והוא יהיה פתוח לעיון הציבור.
ההנחה מאחורי הקמת המרשם הייתה שחייבים יחששו ששמם יכלל בו, ושהדבר יהווה תמריץ עבורם לפרוע את חובם.
יחד עם זאת יצויין כי סעיף 69יג(ג) לחוק ההוצל"פ קובע כי "במעמד הבירור או ההבאה רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי-ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית משפט".
סעיף זה מקנה לרשם ההוצל"פ את הסמכות לפעול בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט אשר מאפשרת לבית המשפט, בין היתר, את הסמכות להורות על מאסר של אדם המסרב לציית לצו בית המשפט.
התנאים להוצאת צו מאסר בגין חוב מזונות לביטוח הלאומי
בהתאם לסעיף 70 לחוק ההוצל"פ בסמכות רשם ההוצאה לפועל, לבקשת זוכה, להוציא צו מאסר שלא יעלה על 7 ימים כנגד חייב בחוב מזונות שגובה הביטוח הלאומי לפי חוק המזונות, שאיננו קטין או פסול דין כאמור בסעיף 71 לחוק.
הצו יצא בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
כלומר, מן החוק עולה כי ניתן להוציא את צו המאסר רק בתנאי שמוצו כל הדרכים האחרות לגביית החוב כלפי החייב, וכן בתנאי שהמאסר הינו אפקטיבי, כלומר יש ביכולתו לקדם בפועל את גביית החוב, להבדיל ממצב בו החייב באמת חסר יכולת לשלם את חובו.
מתי יכנס לתוקף צו מאסר בגין חוב מזונות לביטוח הלאומי?
במידה וצו המאסר ניתן שלא במעמד החייב - הצו יכנס לתוקף רק לאחר משלוח התראה בת 14 יום לחייב, אלא אם כן החייב פרע את החוב או ניתנה החלטה אחרת של רשם ההוצל"פ.
כמו כן, החייב רשאי לבקש השהייה של ביצוע צו המאסר לתקופה של 30 ימים שתאפשר לו למנות לעצמו עורך דין או לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, אם הוא זכאי לכך.
במידה וצו המאסר ניתן במעמד החייב - הצו יכנס לתוקף כעבור 14 יום, ללא צורך במשלוח התראה לחייב, אלא אם כן החייב פרע את החוב או ניתנה החלטה אחרת של רשם ההוצל"פ.
במידה וצו המאסר ניתן במעמד החייב בדיון שאליו הוא הובא באמצעות צו הבאה – הצו יכנס לתוקף ויבוצע באופן מיידי.
חייב שכבר נאסר בפועל, יובא שוב לפני רשם ההוצאה לפועל, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד תחילת מאסרו.
הובא החייב כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין.
יחד עם זאת, סעיף זה לא יחול על חייב שנאסר מכוח צו שניתן במעמד החייב לפי סעיף 69יג(ג) לחוק, אשר הוזכר לעיל.
התנאים להוצאת צו מאסר בגין חוב מזונות לפי פסק דין למזונות
בהתאם לסעיף 74 לחוק ההוצל"פ רשאי רשם ההוצל"פ, לבקשת זוכה, להוציא צו מאסר שלא יעלה על 21 ימים כנגד חייב בחוב מזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, שאיננו קטין או פסול דין כאמור בסעיף 71 לחוק.
הצו כאמור יצא גם ללא חקירת יכולת או תצהיר המפרט את נכסיו ויכולתו לקיים את פסק הדין לפי סעיף 68, אלא אם כן סבר כי מוצדק בנסיבות העניין לנקוט הליכים אחרים לשם גביית החוב, להטיל על החייב הגבלות אחרות לפי פרק ו'1 או לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים לפי פרק ו'2.
הסיבה על ויתור הצורך בקיום חקירת יכולת נובעת כפי הנראה מהעובדה שבית המשפט שנתן את פסק הדין בדבר תשלום המזונות כבר בדק את יכולתו של החייב ובהתאם לכך פסק את סכום המזונות שנקבע בפסק הדין.
מתי יכנס לתוקף צו מאסר בגין חוב מזונות לפי פסק דין למזונות?
הצו יכנס לתוקף רק לאחר משלוח התראה בת 7 יום לחייב, אלא אם כן החייב פרע את החוב או ניתנה החלטה אחרת של רשם ההוצאה לפועל או שכבר נשלחה לו התראה לפני ביצוע מאסר באותו התיק.
חייב שנאסר יובא בפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו.
רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין.
במידה והחייב שילם את החוב או אם הזוכה ביקש בכתב את שחרורו, אזי צו המאסר לא יבוצע, ואם בוצע – ישוחרר החייב ממנו,
חייב שהשלים את תקופת מאסרו, לא ניתן לאסרו שוב בשל אותו החוב בגינו נאסר כבר.
חייב שניתנו נגדו מספר צווי מאסר, שסך כל תקופות המאסר על פיהם עולה על 30 ימים, ישוחרר מן המאסר כעבור 30 ימים, ולא יאסר שוב לריצוי יתרת תקופות המאסר על פי הצווים האמורים או צווים נוספים, אלא כעבור 30 ימים מיום שחרורו.
לקבלת סיוע משפטי מהיר חייג/י: 072-334-1001
|
חייגו אלינו: 072-334-1001 |
| מרכז המידע להליכי פשיטת רגל מנוהל על ידי משרד עורכי דין מוביל ומאפשר לך לקבל ייעוץ משפטי בנושא: חדלות פירעון, פשיטת רגל, הוצאה לפועל, מחיקת חובות, הסדרי נושים, ביטול עיקולים, פירוק חברות, ענייני בנקאות ועוד! | |
