צו חיפוש בהליך פשיטת רגל

באילו מקרים יוציא בית המשפט צו חיפוש כנגד חייב במסגרתו של הליך פשיטת רגל? מה היא הפרוצדורה החוקית לקבלת הצו וכיצד ממשים אותו הלכה למעשה? על כל אלה ועוד נסביר ונפרט בסקירה שלפניך.

מטרות הליך פשיטת הרגל הינן לכנס את כל נכסיו של החייב שהוכרז כפושט רגל, להגיע להסדר נושים אשר יאפשר לו לעמוד בתשלומיו לנושיו, ולקבל בסופו של דבר צו הפטר אשר ימחוק את יתרת החובות שאותם אין באמת ביכולתו לפרוע.

מטרת שלב כינוס נכסי החייב, הינה לרכז את כלל נכסי החייב באופן המירבי, להוציאם משליטת החייב ולהעבירם לחזקתו ופיקוחו של כונס הנכסים, וזאת על מנת להביא למימושם באופן המיטבי והמירבי, ולחלוקת תמורתם בין הנושים.

לפיכך, על מנת שהחייב יוכרז כפושט רגל ויהיה ראוי בסופו של ההליך לקבל את הפטר החובות המיוחל, עליו לעבור הליך חקירה ממושך ומייגע אשר יבדוק לעומק את חובותיו, עסקיו ונכסיו, וזאת על מנת לוודא כי הוא אינו פועל בחוסר תום לב ומנצל לרעה את הליך פשיטת הרגל.  

הליך החקירה נועד לוודא כי אכן אין באפשרותו של החייב לפרוע את מלוא חובותיו לנושיו, וכי חובותיו לא נוצרו עקב מעשי מרמה.

בנוסף, נועד הליך זה לשלול את האפשרות כי החייב מסתיר את רכושו, נכסיו וכספיו, על מנת שלא ישמשו לצורך כיסוי חובותיו, וכן ועל מנת לבדוק חשדות בדבר הברחת נכסים ו/או העברת נכסים בלתי חוקית לקרובי משפחתו וכדומה.

לשם ביצוע הליך החקירה, נדרש החייב לשתף פעולה באופן מלא עם כונס הנכסים, ולמסור לו דיווח מלא ועדכני אודות כל נכסיו.

חייב שלא עשה כן לאחר שהוכרז כפושט רגל או ניתן צו כינוס על נכסיו, עובר עבירה פלילית, בגינה הוא צפוי למאסר של 4 שנים, בהתאם לסעיף 261 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980.

ברם, למרות איסור זה, ישנם חייבים לא מעטים המנסים להעלים ו/או להבריח את נכסיהם, ובמיוחד היקרים שבהם, אל מחוץ למצבת הנכסים שלהם וזאת במטרה למנוע את מימושם.

לפיכך, כאשר מתעורר חשש כי החייב מנסה להסתיר או להבריח את נכסיו, מעניק המחוקק לכונס הנכסים של החייב את האפשרות להשתמש בכלי של צו חיפוש, וזאת על מנת לאמת או לשלול חשש זה.

מטבע הדברים, המדובר בצו שהינו מאד חודרני ופולשני, ואשר כרוך בפגיעה מהותית בזכות הפרטיות של החייב, המוכרת כזכות יסוד בארצנו.

כמו כן, המדובר בצו אשר בדרך כלל ניתן במעמד צד אחד בלבד, מבלי שהחייב יהיה מודע לקיומו או מיוצג על ידי עורך דין במסגרת ההליך להוצאתו, וזאת על מנת למנוע מהחייב לפעול ביתר שאת להעלמת נכסיו בטרם מתן הצו.

כתוצאה מכך, מתן צו זה על ידי בתי המשפט נעשה באופן מתון וחריג בלבד, וזאת אך ורק במידה ומתעורר חשש ממשי כי החייב מסתיר את רכושו על מנת להתחמק מתשלום חובותיו לנושיו, אשר מצדיק את הפגיעה בפרטיותו.  

לשם כך על הנושה העותר למתן הצו להציג בפני בית המשפט ראיות מהותיות המצביעות על קיומם של סיכויים גבוהים לקיומו של רכוש השייך לחייב ואשר לא נחשף על ידו במטרה לשמש לכיסוי חובותיו, ובאופן לפיו רק באמצעות צו החיפוש ניתן יהיה לוודא או לשלול חשש זה.

מקורות החקיקה למתן צו חיפוש בהליך פשיטת רגל

עקרונית, קיימים שני מקורות חקיקה בגינם ניתן להוציא צו חיפוש בהליך פש"ר, וזאת הן במסגרת הדין האזרחי והן במסגרת הדין הפלילי.

צו חיפוש אזרחי

במסגרת הדין האזרחי, ניתן להוציא צו זמני לתפיסת נכסים, המכונה צו אנטון פילר, בהתאם לתקנה 387א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. צו זה, שמקורו בדין האנגלי, מאפשר לבית המשפט למנות אדם לשם ביצוע חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים.

במסגרת הליך רע"א 3525/14 לייבדיאנאס בע"מ נ' יעקב שחר ואח', קבע בית המשפט העליון כי צו זה "הינו מן הסעדים הדרסטיים שבית משפט מוסמך להעניק והפעלתו כרוכה בפגיעה בפרטיות, בחדירה לרשות הפרט, ..., עד שאף כונה בפסיקה האנגלית "נשק גרעיני".

לפיכך, בית המשפט יתן צו זה אך ורק במידה והוא שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי התקיימו שני התנאים המצטברים הבאים: קיים חשש ממשי שהחייב / פושט הרגל או אדם אחר מטעמו עומדים להעלים את הנכסים או להשמידם, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך.

צו חיפוש פלילי

במסגרת הדין הפלילי, ניתן להוציא צו חיפוש בהתאם לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.

סעיף 198 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי צו חיפוש שנתן בית המשפט לגילוי נכס של חייב, יבוצע בדרך שנקבעה או בדרך שמבצעים צו חיפוש לפי פקודה זו.

מכאן נובע, איפוא, כי ניתן להוציא חיפוש צו פלילי גם לצורך שימושו במסגרת הליך פשיטת הרגל, שהינו הליך אזרחי בעיקרו.

סמכויות החיפוש והתפיסה על פי צו החיפוש

צו החיפוש מאפשר לערוך חיפוש בכל בית או מקום שהחיפוש נחוץ בו "כדי להבטיח הצגת חפץ לצורך כל חקירה, משפט או הליך אחר" וזאת בהתאם לסעיף 23 (1) לפקודת המעצר והחיפוש.

כמו כן, ניתן לערוך חיפוש גם על גופו של אדם שנמצא בבית / במקום בו מחפשים או בקרבתו, במידה ויש יסוד סביר לחשוד שהוא מסתיר אצלו חפץ שמחפשים אחריו, וזאת בהתאם לסעיף 29 לפקודה.

בהתאם לסעיף 23א לפקודה, הצו יכול לאפשר חדירה גם לחומרי מחשב ולהפיק פלט תוך כדי החדירה, אך זאת בתנאי שהצו מציין במפורש את ההיתר לחדור לחומר מחשב או להפיק פלט, לפי הענין ואת תנאי החיפוש ומטרותיו.

יחד עם זאת, בהתאם לסעיף 32 (ב) לפקודה, צו שניתן שלא במעמד המחזיק במחשב או בדבר המגלם חומר מחשב, ינתן לתקופה שאינה עולה על 48 שעות, לא כולל שבתות וחגים.

בית משפט רשאי להאריך את הצו אך זאת רק לאחר שניתנה למחזיק הזדמנות להשמיע טענותיו.    

כמו כן, מאפשר הצו לתפוס כל חפץ "הנחזה כמתואר בצו", ולעשות בו כאמור בצו. יחד עם זאת, במידה ובמסגרת החיפוש נמצא גם חפץ אשר לא הוזכר בצו, אבל קיים יסוד סביר להניח שנעברה או מתכוונים לעבור עבירה לגביו, ניתן לתפוס גם חפץ זה, ולהביאו לפני השופט שנתן את הצו, והשופט רשאי לצוות מה יעשה בו כפי שייראה לנכון.

אופן ביצוע צו החיפוש הלכה למעשה

צו החיפוש יבוצע על ידי המשטרה או על ידי כל אדם אחר שהשופט נקב בצו, במידה והוא ראה שהנסיבות מחייבות ליפות את כוחו של אותו אדם לשם כך.

את הצו יש לבצע בנוכחות תופס הבית או המקום שמחפשים בו או אדם מטעמו.

בנוסף, יש לבצע את הצו יבוצע בפני שני עדים שאינם שוטרים, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי בשל נסיבות ודחיפות העניין, או שהשופט התיר לבצע את הצו ללא נוכחות שני העדים, או במידה שתופס הבית או המקום שבו נערך החיפוש, או אחד מבני-ביתו הנוכחים שם, ביקש לערכו שלא בפני עדים.

על מבצע החיפוש לערוך רשימה של כל החפצים שנתפסו במסגרת החיפוש, להחתים את שני העדים עליהם, ולמסור העתק ממנה לתופס הבית או המקום בו נערך החיפוש, לפי דרישתו.

בהמשך יקבע השופט שנתן את הצו מה יעלה בגורל החפצים שנתפסו וכיצד יש לנהוג בהם.

קריאה נוספת: שמירה על זכויות הפרט בעת מתן צו חיפוש בהליך פשיטת רגל