הענקת נכסים בהליך פשיטת רגל

סוגיית הענקת נכסים וביטולה במסגרת הליכי פשיטת רגל, משתייכת לנושא הרחב יותר בדבר מניעת הברחת הנכסים של החייב.

מטרת הליכי פשיטת הרגל הינה לרכז את כלל נכסי החייב באופן המירבי, להוציאם משליטת החייב ולהעבירם לחזקתו ופיקוחו של כונס הנכסים, וזאת על מנת להביא למימושם באופן המיטבי, ולחלוקת תמורתם בין הנושים.

לפיכך, לא פעם מנסים החייבים להבריח את נכסיהם אל מחוץ למצבת הנכסים שלהם, וזאת במטרה למנוע את מימושם לשם תשלום חובותיהם לנושיהם.

אחת הדרכים להבריח נכסים הינה באמצעות הענקת נכסים. המדובר למעשה בהעברת נכסים, במתנה או ללא תמורה נאותה, לגורמים עליהם סומך החייב, שלרוב הינם קרובי משפחתו.

ישנם חייבים שנוהגים לעשות זאת אף בטרם הפכו פורמאלית לפושטי רגל. בכך מטפל סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, אשר עוסק בביטול הענקות נכסים בלתי חוקיות, וזאת במטרה להחזירם לנכסי תיק פשיטת הרגל של החייב.

יובהר כי הענקה בלתי חוקית לפי סעיף 96 איננה מחייבת הוכחת כוונת תרמית מצד החייב, כגון כוונה להברחת נכסים או כוונה להעדפת נושים.

הרציונל מאחורי סעיף זה הינו שכאשר אדם כבר נמצא במצב כלכלי קשה, ושקוע בחובות כספיים כבדים, מן הראוי שיהיה הוגן כלפי נושיו אף בטרם הוכרז כפושט רגל, ולא יחלק את רכושו, ממנו יכולים הנושים להיפרע את חובותיו כלפיהם – כך נקבע במסגרתו של הליך ע"א 5709/99 לוין נ' עו"ד גד שילר.

מתי זה לא חוקי בעליל?

על מנת להבחין בין הענקת נכסים חוקית להענקה שאינה כזו, ועל כן יש לבטלה, יש לבדוק מתי נעשתה ההענקה ביחס למועד בו הפך החייב לפושט רגל, וזאת בהתאם לסעיף 96 (א) ו-(ב) לפקודת פשיטת הרגל:

(א) אם החייב הפך לפושט רגל תוך שנתיים ממועד ההענקה – מדובר בהענקה אשר דינה ביטול אוטומטי, וזאת ללא צורך להוכיח דבר נוסף בקשר לכך.

(ב) אם החייב הפך לפושט רגל לאחר שעברו שנתיים ממועד ההענקה אך לפני שעברו 10 שנים ממנה – אזי מדובר בהענקה אשר ניתנת לביטול, וזאת במידה ויוכח כי במועד ההענקה היה החייב מסוגל לפרוע את כל חובותיו באותה העת גם מבלי להיזקק לנכס שהוענק, וכי זכותו של החייב בנכס הועברה לידי מי שקיבל אותו ממנה.

קריאה נוספת: בית המשפט ביטל מכירת דירה של פושט רגל בשל הענקה אסורה

מתי הענקת הנכסים יכולה להיות חוקית?

הענקת נכסים חוקית, אשר איננה ניתנת לביטול, הינה כל העברת נכסים אשר איננה נכנסת בגדר ההגדרות של ס"ק 96 (א) ו-(ב). לדוגמא: הענקת נכסים אשר נעשתה למעלה מ-10 שנים לפני שהחייב הפך לפושט רגל.

בנוסף, קובע סעיף 96 (ג) לחוק כי הענקת נכסים חוקית הינה גם:

(1) הענקה בשל הנישואין ולפניהם.

מדובר בהעברה שעשה החייב לבת/בן הזוג בשל הנישואים ולפניהם. כלומר, המדובר בכל העברה הנובעת מקשר הנישואין ויחסי הנישואין של בני הזוג, אשר בוצעה לפני שבני הזוג התחתנו.

(2) הענקה לאשת החייב, או לילדו, או לטובתם, של נכס שהגיע לחייב לאחר נישואיו אך בזכות אשתו.

לגבי הענקת נכס שהוענק ע"י החייב לאחר הנישואין לאשתו או לילדו, יש להוכיח כי המדובר בנכס שהגיע לחייב לאחר הנישואין, וכי אלמלא אשתו - לא היה מגיע הנכס לידיו. לדוגמא: כספי ירושה של אשתו של החייב, אשר נכנסו לחשבון המשותף שלה ושל בעלה החייב, ואשר הועברו ע"י החייב לידי אשתו.

(3) הענקה לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת-ערך.

במקרה זה המדובר בכל מכירה רגילה לקונה או בעל שעבוד בתנאי תקנת השוק: תום לב ותמורה בת ערך.

לעניין דרישת תום הלב, יובהר כי הכוונה הינה כי האדם שקיבל את הנכס לא ידע בזמן ההענקה כי החייב נמצא בקשיים כלכליים וחייב כספים לנושיו, וממילא לא ידע שהענקת הנכס לידו תקטין את מסת הרכוש של החייב אשר אמורה להתחלק בין נושיו.

יחד עם זאת, הקרבה המשפחתית והעסקית שביו מקבל ההענקה לחייב יוצרת חזקה בדבר ידיעתו על הקשיים הכלכליים של המעניק – כך נקבע בהליך ע"א 283/67 נאמנים לנכסי רפיח, פושט רגל נ' מדינת ישראל.

לגבי התמורה, אין הכרח שהיא תשקף במדויק את שווי הנכס, ומספיק שתהיה סבירה לפי נסיבות העניין – כך נקבע בהליך ע"א 5779/92 בנק הפועלים בע"מ נ' אירון חברה לניהול והחזקות.

אופן ביטול הענקה בלתי חוקית

לגבי אופן ביטול הענקת הנכסים והשבתם למסת נכסי החייב, נשאלת השאלה האם ניתן לעשות זאת רק כאשר הנכס המקורי שהוענק אכן ניתן להשבה בעין, או שמא ניתן לעשות גם באמצעות סכום כסף שהינו שווה ערך לנכס.

בעבר, קבעה ההלכה כי ניתן לבטל הענקה אך ורק בתנאי שהנכס המוענק קיים פיזית או שניתן לפחות לעקוב אחרי אחר גלגולי המסחר באותו נכס, ולממש את הנכס החליפי לנכס המקורי.

אולם, כיום קובעת ההלכה כי ניתן לבטל הענקה גם כשהנכס המקורי אינו מוחזר, אלא מוחזרת התמורה שנתקבלה עבורו או שמוחזר נכס אחר שנרכש בתמורה זו.

לשיחה אישית עם עורך דין חייג/י: 072-334-1001