התנגדות לביצוע שטר - המדריך המלא!

סעיף 81א(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, קובע כי שטר חליפין, שטר חוב, ושיק ניתנים לביצוע בהוצאה לפועל כשם שניתן לבצע פסק דין של בית משפט.

מטרת סעיף זה הינה לאפשר לנושה לגבות חוב על פי שטר שניתן לו ועם זאת לא נפרע בפועל מסיבה כלשהי, באמצעות אותם הליכי הוצאה לפועל אשר מאפשרים לבצע חוב פסוק על פי פסק דין.

יחד עם זאת, כשם שהחייב על פי פסק הדין רשאי להתגונן בפני הבקשה למימוש פסק הדין, כך גם החייב על פי השטר רשאי להתגונן בפני הבקשה לביצוע השטר, וזאת באמצעות הגשת התנגדות, כאמור בסעיף 81א(ב) לחוק ההוצל"פ וכפי שנפרט בהרחבה בסקירה שלפניך.

הערה: מאחר שבפועל סעיף זה משמש בעיקרו לביצוע צ'קים, אזי למען הנוחות נתייחס להלן במאמר זה להתנגדות לביצוע צ'קים על פי הליך זה, הגם שהליך ההתנגדות רלוונטי כאמור לגבי כל שטר לרבות שטר חוב וכדומה.

אופן הגשת ההתנגדות לבקשה לביצוע שטר

נתחיל ונדגיש כי רצוי לפעול לצורך הגשת התנגדות לביצוע שטר באמצעות עורך דין המתמחה בהליכי הוצאה לפועל, מה שיגדיל את סיכויי ההצלחה של ההליך בצורה משמעותית.

עם הגשת הבקשה לביצוע השטר באמצעות הנושה, נשלחת לחייב על פי אותו שטר רלוונטי אזהרה לפני נקיטת הליכים.

במידה והחייב מעוניין להגיש התנגדות לבקשה, עליו לעשות כן תוך 30 יום ממועד קבלת האזהרה, כאמור בסעיף 81 (ג1) לחוק. זאת, להבדיל מנקיטת הליכים לעיכוב ביצוע בקשה לביצוע פסק דין, אותם יש לבצע תוך 20 יום, כאמור בסעיף 7(ב) לחוק.

בהתאם לתקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, יש להגיש את ההתנגדות באותה הלשכה בה הוגשה הבקשה לביצוע, וזאת במספר עותקים המספיק להמצאה לכל המבקשים / נושים.

במסגרת כתב ההתנגדות יש  לפרט את שמם ומענם של המתנגד ושל המבקש, את מספר תיק ההוצאה לפועל, את נימוקי ההתנגדות, את הסכום שלגביו מוגשת ההתנגדות, את שם עורך דינו של המתנגד, אלא אם כן הוא מייצג את עצמו, וכן את מענו להמצאת המסמכים.

במסגרת נימוקי ההתנגדות ניתן לציין כשלון תמורה, מלא או חלקי, טענות בדבר זיוף השטר או שפג תוקפו וכדומה.

כמו כן, יש לצרף לכתב ההתנגדות את המסמכים הבאים: תצהיר לאימות העובדות הכלולות בהתנגדות, העתקי המסמכים עליהם מסתמכת ההתנגדות, העתק בקשת הביצוע, וכן יפוי כח של עורך דין במידה וישנו כזה.

אופן העברת הדיון בתיק לבית המשפט עם הגשת ההתנגדות

עם הגשת ההתנגדות, על רשם ההוצאה לפועל לעכב את הליכי ביצוע השטר, ולהעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר, כאמור בתקנה 108 (א) לתקנות ההוצל"פ.

צו העיכוב יעמוד בתוקפו כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת, כאמור בתקנה 108 (ג) לתקנות ההוצל"פ.

בהקשר זה חשוב לזכור כי אם ההתנגדות הוגשה באיחור, דהיינו, לאחר חלוף 30 יום ממועד המצאת האזהרה לחייב, אזי לא יחול עיכוב הליכים אוטומטי על תיק ההוצאה לפועל.

לפיכך, במקרה כזה על החייב להגיש הן בקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות, והן בקשה לעיכוב ההליכים עד למתן ההחלטה בהתנגדות, אשר תוכרע על ידי בית המשפט אליו יועבר התיק, כאמור בסעיף 109 לתקנות ההוצאה לפועל.

הסמכות העניינית של בית המשפט המוסמך לדון בתיק נקבעת לפי סכום השטר.

לעניין הסמכות המקומית של בית המשפט אליו יועבר התיק, קובעת תקנה 103 (7) לתקנות ההוצל"פ, כי במסגרת הבקשה לביצוע השטר, על הזוכה לציין את בית המשפט בעל הסמכות המקומית לדון בתיק, במקרה של הגשת התנגדות.

ברם, במסגרת הליך רע"א 8858/13 צרפתי אולמאר אפאל תנורי חימום בע"מ, קבע בית המשפט העליון כי על הזוכה לנמק מדוע נקב בבית משפט מסויים כבעל הסמכות המקומית, וזאת בהתאם לחלופות המופיעות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי.

במידה שרשם ההוצאה לפועל סבור כי יש להעביר את הדיון בהתנגדות לבית משפט אחר מזה שצוין בבקשה לביצוע שטר, אזי עליו לזמן את בעלי הדין לבירור בשאלה זו.

במידה שהחייב מגיש ההתנגדות סבור כך, הוא רשאי להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל המורה על העברת הדיון בהתנגדות לאותו בית משפט, כאמור בסעיף סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל, או לטעון להיעדר סמכות מקומית בפני בית המשפט אליו הועבר הדיון בהתנגדות.

יתרה מכך, גם במקום בו מסורה סמכות מקומית לבית משפט מסוים, רשאי החייב לעתור להעברת הדיון לבית משפט אחר, וזאת לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

לענין הדיון בבית המשפט רואים את הבקשה לביצוע שטר ככתב תביעה בסדר דין מקוצר, ואת ההתנגדות רואים כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר, וזאת לפי תקנות סדר הדין האזרחי.

עוד בנושא: התנגדות לביצוע צ'ק בטענה שהוא מזוייף

המשך ההליכים לאחר מתן ההחלטה בהתנגדות

בהתאם לתקנה 108 (ד) לתקנות ההוצל"פ, במידה ובית המשפט החליט לדחות את ההתנגדות, כולה או מקצתה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה רשות להתגונן, ימציא הזוכה את ההחלטה או פסק הדין בתוך 14 ימים מיום נתינתם, ללשכת ההוצאה לפועל והיא תמשיך לפי בקשתו של המבקש, בהליכי ביצוע בהתאם להחלטה או לפסק הדין.

ההליכים ימשכו באותו התיק שבו הוגשה הבקשה לביצוע השטר.

על פי הפסיקה, החלטה אשר דוחה התנגדות לביצוע שטר, בדומה להחלטה הדוחה בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר, הינה בבחינת פסק דין, מאחר שהיא מסיימת את הדיון במחלוקת ומעבירה את הליך הגבייה לפסים מעשיים בלשכת ההוצל"פ.

משום כך היא נתונה לערעור בזכות. כך נקבע, בין היתר, במסגרת הליך רע"א 2184/12 אניה מיכלוביץ נ' א. אספקה וטרינרית בע"מ.

לעומת זאת, במידה ובית המשפט החליט לקבל את ההתנגדות של החייב, או לתת פסק דין לטובתו, אזי על החייב להודיע על כך ללשכת ההוצל"פ תוך 14 יום, וזאת כאמור בסעיף 108 (ה) לתקנות ההוצל"פ.

על פי סעיף 1 (9) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009, לא תינתן רשות ערעור על החלטה ליתן רשות להגן ולקבל התנגדות לביצוע שטר, אולם בעל הדין רשאי לערער עליה במסגרת הערעור על פסק הדין, כאמור בסעיף 2 לצו זה.

רוצה להגיש התנגדות לביצוע שטר?
חייג/י אלינו: 072-334-1001