התחשבות במצב בריאותי של פושט רגל

אדם חייב כספים רבים ומבין כי אין מנוס אלא לפנות לבית המשפט כדי שזה יכריז עליו כפושט רגל על כל המשתמש מכך.

משמעותה של ההכרזה על פשיטת רגל הנה כי אותו חייב לא יוכל יותר להחזיק בפנקסי שיקים, חשבון הבנק שלו יהיה מוגבל, הוא לא יחזיק בכרטיסי אשראי וכך הלאה.

מנגד, היתרון הגדול הוא כי אם לאותו החייב מספר רב של נושים, עתה הם לא יוכלו לתבוע אותו או לממש את החוב נגדו אלא רק דרך בית המשפט וקופת פשיטת הרגל.

רוצה לאמור, פושט הרגל יחזיר עתה סכום קבוע לקופה מיוחדת, וככל שיחלוף הזמן הוא יקבל פטור בגין חובותיו. בדרך כלל, אותו הפטר יתקבל גם אם טרם שילם את כל חובותיו לנושיו.

לחצו כאן לפניה וקבלת יועץ משפטי אישי!

לפנינו סיטואציה שבה אדם פרטי הפושט רגל, אך יש לו אופציות שעשויות להיות שוות הון רב. אותו חייב מחליט לוותר על האופציות העתידיות בתמורה לתשלום חד פעמי בהווה, שאז באופן תיאורטי אמור אותו תשלום לעבור לקופת פשיטת הרגל.

בפועל, החייב מבקש לקבל לרשותו ולשימוש בני משפחתו סכום כסף ניכר וחד פעמי בשל אותו הוויתור על זכויות עתידיות ולאור העובדה כי מצבו הבריאותי מתדרדר בהדרגה.

כמובן שכעת עולה השאלה האם רצונו של החייב עולה בקנה אחד עם הרציונאל שמאחורי הליך פשיטת הרגל? האם מצבו הבריאותי של החייב עשוי להוות שיקול בפני בית המשפט שידון בעניין?

על שאלה זו השיב בית המשפט המחוזי בבאר שבע במסגרת הליך פש"ר (ב"ש) 3576-08-10 משה הרשטיג נ' עו"ד ישראל בכר.

עובדות המקרה

החייב היה איש עסקים בתחום הדלק ואף ניהל תאגיד בתחום.

עם הזמן התאגיד החל בקשיים כלכליים עד למצב בו התבקש צו כינוס נגד התאגיד.

החייב בעצמו ביקש שיוכרז כפושט רגל במקום התאגיד, מכוח אחריותו האישית.

לחייב זכויות חכירה של תחנת דלק, אותם קיבל במסגרת הסכם פשרה עם משרד הביטחון עקב תאונה שנגרמה לו.

בין לבין, לאחר שניתן צו פשיטת רגל, כונסה אסיפת נושים בעניינו של החייב, שם הוסכם בין היתר על תשלום חודשי לנושים.

עתה נוצרה הזדמנות לפיה החייב יוותר על זכויותיו במקרקעין הכוללות גם תחנת דלק על מנת שיועבר סכום משמעותי לקופת פשיטת הרגל. מדובר בסכום של 300,000 ₪.

טענות החייב באשר לחוב ומצבו הבריאותי

עקב חשיבות הדברים תובא טענתו במלואה כפי שצוטטה בפסק הדין:

"החייב טען כי יש לתת הדעת לכך שלצורך קבלת הזכויות במקרקעין הוא ויתר על זכותו לקבלת גמלת נכות חודשית מטעם משרד הביטחון וברי, כי מכירת הזכויות במקרקעין ובתחנת הדלק...מבלי להבטיח זכותו לקבלת ולו חלק קטן מתמורת המכר, תותיר אותו בפני שוקת שבורה שהרי... תישלל זכאותו לגמלה כלשהי מטעם משרד הביטחון לתקופה מכאן ואילך".

עוד טען החייב כי המשמעות של שלילת הסכום החד פעמי, תביא אותו למצב שהוא יאלץ לחיות מתגמולים המשולמים לו על ידי הביטוח הלאומי במשך תוחלת חייו בשים לב להרעה שחלה במצבו הבריאותי לאחרונה.

במילים אחרות, החייב טען כי במצב הדברים ובעקבות התדרדות במצבו הבריאותי עליו להשאיר חלק מהסכום שיתקבל בעת הוויתור על הזכויות במקרקעין, לשימושו הפרטי ולשימוש בני משפחתו.

כל זאת, במטרה לדאוג לעתידו ולהמנע מלהגיע למצב שהחייב ובני משפחתו יתקיימו רק מקצבה של הביטוח הלאומי ולאור מצבו הבריאותי הקשה.

עמדת כונס הנכסים הרשמי והנאמן

בכל הליך של פשיטת רגל ממונה נאמן מטעם בית המשפט שישמש כידו הארוכה אשר תפקח על הליכי פשיטת הרגל.

כמו כן, משרד המשפטים, הכונס הנכסים הרשמי, הוא האמון על הליכי פשיטות הרגל בישראל, בהתאם למחוז המגורים של החייב.

הכונס הרשמי הביע את הסכמתו ותמיכתו בטענת החייב בחלקה. כלומר, הכונס הרשמי הסכים כי יש להעביר לרשותו חלק מהסכום שיתקבל אך לא את כולו.

מנגד, הנאמן התנגד וטען בפני בית המשפט כי החייב איננו זכאי למהומה מהסכומים שיתקבלו בקופת פשיטת הרגל עקב הוויתור אותו עשה.

הכרעת בית המשפט והתחשבות במצבו הבריאות של החייב

החלטה זו, כלשון בית המשפט, היא הכרעה חריגה בנוף פשיטות הרגל בישראל.

בית המשפט קבע כי מדובר בפושט רגל אשר שיתף פעולה עם ההליך, וזהו סימן להתנהגות בתום לב אשר מהווה שיקול בהליכי פשיטת רגל.

ההכרעה בנסיבות אלו היא בין זכותו של פושט רגל לחיות בכבוד לאור מצבו הבריאותי המתדרדר, אל מול זכויותיהם של הנושים לקבל את החוב המגיע להם בצדק.

לשיטתו של בית המשפט "הליכי חדלות פירעון לא נועדו להנציח ימיו של החייב – פושט הרגל בהליך חדלות פירעון שהינו עתיר מגבלות וסייגים אלא דווקא, לאפשר לפושט הרגל לצאת לדרך חדשה נטולת חובות ומגבלות ובכך, להחיש את חזרתו למעגל תעסוקתי שבו החייב ישוב ויהיה אדון לגורלו תחת היותו מונח כמעמסה על החברה האזרחית ועל הקופה הציבורית".

לאור הדברים הנ"ל, בית המשפט החליט כי יש לאזן בין צרכי החייב ומשפחתו למחייה בכבוד, לבין זכות הנושים. על כן, הורה בית המשפט כי החייב יקבל חלק ניכר מהסכום, ובסך הכל כ-250,000 ₪.

משמעות פסק הדין

מדובר במקרה חריג אך כזה העולה בקנה אחד עם תכליתה של פשיטת הרגל. מצד אחד, אפשרות לחזור למוטב ולפתוח דף חדש. מנגד, זכותם של הנושים לקבל את כספם חזרה.

בנסיבות אלו, העניק בית המשפט שיקול רב למצב בריאותו של החייב אל מול כוחם של הנושים שבניהם אף בנקים וקופות גמל.

למרות פסק הדין חשוב לזכור כי המקרים בהם בית המשפט מתחשב במצבו הבריאותי של פושט הרגל, הנם מקרי קיצון וברוב המקרים בית המשפט יעדי, את האינטרס של הנושים - בעלי החוב.

שאלות? חייג/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-1001