עורכי דין מנוסים בכל הארץ לשירותך
רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון הנו רשם הוצאה לפועל שמוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של חייבים יחידים בעלי חוב נמוך יחסית, בסך שלא יעלה על 150,000 ₪ וזאת בהתאם לחוק חדלות הפירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, אשר נכנס לתוקף ביום 15.9.2019.
בסקירה המפורטת שלפניך, נסביר על הוראות החוק החדש והסמכויות שאותן הוא מקנה לרשמים בהוצל"פ, סמכויות שלא היו נהוגות בטרם כניסתו של החוק לתוקף בסוף שנת 2019.
חוק חדלות הפירעון החדש ערך רפורמה מקיפה ועמוקה בדיני חדלות הפירעון ופשיטת הרגל בארץ, מתוך מטרה מוצהרת לשים את הדגש על שיקומו הכלכלי של החייב ולקצר ולייעל את הליכי חדלות הפירעון.
אחד מחידושיו העיקריים של החוק הנו פיצול הסמכות לדון בהליכי חדלות פירעון של חייבים יחידים.
בעוד שלפי הדין הקודם, בית המשפט המחוזי דן בהליכי חדלות פירעון הן של יחידים והן של חברות, אזי לפי החוק החדש בית המשפט המחוזי דן רק בהליכי חדלות פירעון של חברות, ואילו הסמכות לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים, פוצלה בין גורמים שונים, לפי גובה סכום החוב של החייבים.
הסמכות לדון בהליכים של חייבים יחידים בעלי חוב מעל 150,000 ₪ ניתנה לבית משפט השלום, אם ההליכים נפתחו ביוזמת הנושים, או לממונה על הליכי חדלות הפירעון, אם ההליכים נפתחו ביוזמת החייב.
לעומת זאת, הסמכות לדון בהליכים של חייבים בעלי חוב בסך של עד 150,000 ₪ ניתנה לרשמי ההוצל"פ הייעודיים לחדלות פירעון.
קביעה זו נבעה מהעובדה לפיה חלק בלתי מבוטל מהליכי גביית החובות שננקטים כנגד החייבים הללו נמצא ממילא במסגרת מערכת ההוצאה לפועל, ועל כן נראה היה שעדיף שמערכת ההוצל"פ תמשיך לטפל בהם, במקום להעביר אותם למערכת חדלות הפירעון שאינה מוכרת להם וזאת מטעמי יעילות וקיצור הליכים.
עוד בנושא סמכות הדיון בהליכי חדלות פירעון לפי החוק החדש
סעיף 188(ב) לחוק חדלות הפירעון החדש קובע כי רשם ייעודי להליכי חדלות פירעון יהיה רשם הוצאה לפועל שמנהל מערכת ההוצל"פ, בהתייעצות עם הממונה על הרשמים לפי סעיף 3ג לחוק ההוצל"פ, הסמיך אותו לשמש כרשם ייעודי להליכי חדלות פירעון וזאת לאחר שהרשם עבר הכשרה מיוחדת לשם כך.
עיקר עיסוקו של הרשם הייעודי יהיה בניהול הליכי חדלות פירעון.
כאמור, הרשם הייעודי מוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של חייב יחיד בעל חוב נמוך יחסית של עד 150,000 ₪.
ככלל, חייב יחיד רשאי להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון בפני לשכת ההוצאה לפועל במידה שסכום החוב שלו נע בין 50,000 ₪ ל-150,000 ₪.
יחד עם זאת, במקרים מסויימים ניתן להגיש בקשה זו גם אם סכום החוב נמוך מסך של 50,000 ₪ וזאת במידה שמתקיימות נסיבות מיוחדות שמצדיקות זאת, ובכלל זה אם מתנהלים כנגד החייב הליכים לפי פקודת המסים (גביה).
את הבקשה יש להגיש בכל לשכת הוצל"פ שבה פועל מסלול חדלות פירעון ואשר שייכת למחוז שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצל"פ כנגד החייב.
בהיעדר מחוז כזה יתנהלו ההליכים במחוז שבו מתגורר החייב או שבו נמצאים מקום עסקו העיקרי או נכסיו ובהיעדר מחוז כאמור, יתנהל ההליך בירושלים.
נכון לסוף שנת 2020, הליכי חדלות פירעון מתנהלים רק ב-6 לשכות הוצאה לפועל בארץ:
לאחר הגשת הבקשה על רשם ההוצל"פ הייעודי לבדוק האם היא עומדת בתנאי החוק ובמידה שהיא עומדת בתנאים אלו, עליו לתת לחייב ולנושיו הזדמנות לגיבוש הסדר תשלומים ביניהם.
אם הצדדים הצליחו לגבש הסדר תשלומים שעומד בתנאי החוק, שכוללים בין היתר הסכמה של הנושים שהנם בעלי לפחות 75% מכלל החובות, על הרשם לאשר אותו.
לעומת זאת, אם הצדדים לא הצליחו לגבש הסדר תשלומים, על הרשם להורות על מתן צו לפתיחת הליכים.
הרשם גם מוסמך להורות על מתן צו לשיקום כלכלי לגבי חייב שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים וזאת בהתאם לממצאי דו"ח הבדיקה הכלכלית שיערוך הנאמן שימונה לחייב.
בנוסף, סעיף 204 לחוק חדלות הפירעון מעניק לרשם הייעודי בהוצאה לפועל סמכויות רבות שנתונות לפי חוק זה לבית משפט השלום, לרבות הסמכויות לעניין ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות החייב או אי חדלות פירעון, מתן צו עיכוב יציאה מהארץ לחייב, תחולת הפטר וביטול ההפטר, הקצבת סכום מזונות למי זכאי לתשלום מזונות מהחייב, אישור דחיית תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו פסק דין, אישור מכירת זכות במקרקעין שמשמשת למגורי החייב, מימוש נכס משועבד ועוד.
עוד בנושא: הפטר בהתאם לחוק חדלות פירעון