נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות לפי סעיפים 251–252

נושים בעלי נכס שכפוף לשיור בעלות נמנים על קבוצת הנושים בעלי הזכויות המיוחדות וזאת בנוסף לנושים המובטחים, נושים בעלי זכות עיכבון והנושים בעלי זכות קיזוז, כאמור בפרק ו' של חלק ד' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018.

מהו נכס הכפוף לשיור בעלות?

סעיף 251 לחוק חדלות פירעון קובע שנכס הכפוף לשיור בעלות הנו נכס שמתקיימים בו כל שלושת התנאים המצטברים הבאים:

• הנכס נמכר לחייב והועבר לחזקתו הפיזית עוד לפני מתן הצו לפתיחת הליכי חדלות הפירעון לגבי החייב.
• בהתאם להסכם המכירה שבין החייב למוכר, הבעלות בנכס נותרה בידי המוכר עד לתשלום התמורה בעדו.
• הוראות סעיף 2(ב) לחוק המשכון, אשר קובע שהוראות חוק המשכון יחולו על כל עסקה שכוונתה שעבוד נכס כערובה לחיוב, יהא כינויה של העסקה אשר יהא, לא חלות על עסקת המכר שבין החייב למוכר.

כלומר, סוגיית נושה בעל נכס שכפוף לשיור בעלות עוסקת בסיטואציה שבה החייב רכש נכס ממוכר לפני מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי החייב והנכס אף הועבר כבר לחזקתו הפיזית של החייב לפני מתן הצו, אולם החייב טרם  שילם למוכר את התמורה עבור הנכס וזאת בשעה שבין החייב למוכר הוסכם מצד אחד, שהבעלות הקניינית בנכס תישאר בידי המוכר עד שהחייב ישלם את התמורה בעד הנכס.

כמו כן, מדובר בנכס שאיננו משועבד לטובת המוכר כערובה לפירעון התמורה עבור הנכס.

למעשה, נכס הכפוף לשיור בעלות כאמור בסעיף 251 לחוק חדלות הפירעון הוגדר בעבר כנכס בעל תניית שימור בעלות וזאת כאמור בסעיף 350ה לחוק החברות, תשנ"ט-1999.

קראו בנושא: זכות הנושים לעיין במסמכים שבידי הנאמן

הגבלה על החזרת החזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות כשעסקי החייב מופעלים

מאחר שהחייב נכנס להליכי חדלות הפירעון לפני שהוא שילם למוכר את התמורה, אזי משמעות הדבר היא שהחייב איננו נחשב לבעלים של הנכס במועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי החייב, הגם שהוא מחזיק בחזקה הפיזית על הנכס.

במצב כזה, המוכר נותר עדיין הבעלים של הנכס ועל כן הוא גם זכאי לכאורה לקבל בחזרה לידיו את החזקה הפיזית בנכס.

אולם, סעיף 252 לחוק חדלות פירעון קובע הסדר מיוחד במקרה שבו החייב ממשיך להפעיל את עסקיו במהלך הליכי חדלות הפירעון וזקוק לשם כך לנכס שכפוף לשיור הבעלות וזאת על מנת לאפשר לו להמשיך להשתמש בנכס, אם כי תוך מתן הגנה הולמת לבעלים של הנכס, מאחר שנמנע ממנו לקבל את החזקה בנכס שלו למרות שהוא טרם קיבל מהחייב את התמורה עבורו.  

הסדר זה קובע כי החזרת החזקה הפיזית בנכס שכפוף לשיור בעלות במקרה כזה תיעשה בכפוף לאישור בית המשפט וכי אישור זה ינתן על ידי בית המשפט רק בכפוף לקיומם של תנאים מסויימים.

יובהר כי ההגבלה על החזרת החזקה בנכס שכפוף לשיור בעלות לפי סעיף 252 לחוק חדלות פירעון, מבוססת על ההגבלה שחלה על נכס בעל תניית שימור בעלות לפי סעיף 350ה לחוק החברות, בכפוף לשינויים מסויימים וזאת כפי שנסביר מיד. 

סעיף 252(א) לחוק קובע את העיקרון הכללי לפיו כאשר ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חייב וזאת בנסיבות שבהן לגבי חייב שהנו תאגיד הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי, או בנסיבות שבהן לגבי חייב שהנו יחיד הורה הממונה על הפעלת עסקו לפי סעיף 157 לחוק, אזי הבעלים של נכס הכפוף לשיור בעלות יוכל לקבל חזרה לידיו את החזקה הפיזית בנכס בשל אי תשלום התמורה בעדו על ידי החייב אך ורק בכפוף לאישור בית המשפט.

אישור בית המשפט להחזרת החזקה בנכס לידי בעליו ינתן אך ורק בהתקיים אחד משני התנאים המצויינים סעיף 252(ב) לחוק וכמפורט להלן:

אין בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לבעליו ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור

סעיף 4(2) לחוק קובע כי הגנה הולמת לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות הנה הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס, אך לא יותר מהתמורה שהיתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת.

הגדרת הגנה הולמת לפי סעיף 4(2) לחוק הנה מצומצמת ביחס להגדרת הגנה הולמת לפי סעיף 350ה(א) לחוק החברות, אשר קובעת כי:

"לאחר השימוש, ההשכרה או המכירה לא יהיה בנכס, בתמורתו או בכל נכס שיירכש בתמורה כאמור (בסעיף זה – נכס חלופי), לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה או לבעלים של הנכס מכוח תניית שימור הבעלות, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור".

צמצום זה נובע מהמגמה הכללית של החוק להגביר את הפשטות והוודאות של ההליך וזאת גם במחיר פגיעה מסוימת במקרי קצה ייחודיים.

הנכס אינו נדרש לשם שיקומו הכלכלי של חייב שהוא תאגיד או לשם שמירת עסקו כעסק פעיל של חייב שהוא יחיד

ההגבלה על החזרת החזקה בנכס שכפוף לשיור בעלות לפי סעיף 252 לחוק חדלות פירעון מבוססת כאמור לעיל על ההגבלה שחלה על נכס בעל תניית שימור לפי סעיף 350ה לחוק החברות, והנה דומה גם להגבלה שחלה על מימוש נכס משועבד בהתאם לסעיף 245 לחוק חדלות הפירעון.

יחד עם זאת יודגש שנכס שכפוף לשיור בעלות איננו בגדר נכס משועבד, כי אם נכס שהבעלות הקניינית בו אינה בידי החייב אלא בידי המוכר שמכר לו את הנכס.

עוד בנושא: מעמד הנושים בהתאם לסעיפים 257 ו-259 לחוק