פתיחת תיק הוצל''פ ללא מסירת אזהרה אינה מפסיקה התיישנות

חשוב לדעת ולזכור כי עצם פתיחת תיק הוצאה לפועל לצורך ביצוע פסק דין, כאשר לא נמסרה לחייב אזהרה על פתיחת התיק והוא לא ידע על פתיחתו, איננה מפסיקה את מירוץ ההתיישנות של פסק הדין.

כך נקבע במסגרת ההחלטה בתיק הוצל"פ 02-00496-88-7 על ידי רשמת ההוצאה לפועל, שגם הורתה בעקבות זאת על סגירתו.

תיק ההוצאה לפועל הנ"ל נפתח בשנת 1988 לצורך גביית חוב מזונות של המוסד לביטוח לאומי מהחייב, בגין דמי מזונות ששולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי לגרושתו של החייב, לפי פסק דין מזונות שניתן כנגד החייב ביום 15.8.1986.

החייב עצמו עזב את הארץ ועבר להתגורר באוסטריה כבר ביום 2.8.1986. למרות זאת בתיק ההוצאה לפועל עודכנה מסירה מלאה של האזהרה בשנת 1989.

בשל עזיבתו של החייב את הארץ, לא טרח המוסד לביטוח לאומי לנקוט בהליכי גביה כנגדו במשך שנים רבות וזאת עד לחודש ינואר 2018, עת הוטלו על החייב הגבלות שונות, לרבות צו עיכוב יציאה מהארץ.

כאשר החייב שב מביקור בארץ, בחודש מאי 2018, הוא נעצר בנמל התעופה בן גוריון בעקבות צו עיכוב היציאה שהוצא נגדו ועל כן הוא הגיש בקשה דחופה לביטולו של הצו באמצעות עורך דין המתמחה בהליכי הוצאה לפועל.

לטענת החייב, רק בעקבות עצירתו בנמל התעופה בן גוריון נודע לו לראשונה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגדו והוא כלל לא היה בארץ במועד מסירת האזהרה כביכול לידיו, בשנת 1989, מאחר שהוא עבר לאוסטריה כבר בשנת 1986.

אשר לסכום המזונות, טען החייב טענת פרעתי בנימוק שהוא שילם לגרושתו מזונות באופן ישיר במשך שנים רבות וכלל לא ידע שהיא גבתה במקביל מזונות גם מהמוסד לביטוח לאומי.

אולם, גרושתו של החייב טענה בתגובה שהוא שילם לה מזונות רק עד לשנת 1988 ועל כן היא פנתה לאחר מכן למוסד לביטוח לאומי.

נכון לאוגוסט 2021, עמדה יתרת החוב של החייב על סך של כ-38,000 ₪.

פתיחת תיק הוצל"פ ללא מסירת אזהרה איננה מפסיקה את מירוץ ההתיישנות

סעיף 21 לחוק ההתיישנות קובע שפסק דין שהזוכה לא עשה פעולה כדי לבצעו מתיישן תוך 25 שנה.

בדיעבד הסתבר שהאזהרה לא נמסרה לידיו של החייב, אלא רק הודבקה בכתובת מגורי הוריו שלוש שנים לאחר שהוא כבר עזב את הארץ ובין הצדדים לא היתה מחלוקת שהחייב כלל לא ידע על פתיחת תיק ההוצל"פ נגדו.

לפיכך, התעוררה השאלה האם עצם פתיחת התיק ללא מסירת אזהרה, כשברור שהחייב לא ידע על תיק ההוצאה לפועל, מפסיקה את מירוץ ההתיישנות של פסק הדין.

רשמת ההוצאה לפועל קבעה שלפי הפסיקה, התשובה לשאלה זו הינה שלילית. כלומר, מקום בו נפתח תיק ההוצאה לפועל ולא נמסרה כלל אזהרה, הרי שהחייב כלל אינו יודע על התיק, ואף לא נעשתה שום פעולה ממשית לביצוע פסק הדין, ועל כן לא ניתן לומר שמרוץ ההתיישנות הופסק.

במקרה דנן, הליכי ביצוע פסק הדין ננקטו לראשונה על ידי המוסד לביטוח לאומי רק בינואר 2018, וזאת בחלוף 30 שנה ממועד הגשת בקשת הגרושה לתשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, ומכאן שחלה התיישנות ויש לסגור את תיק ההוצאה לפועל.

מירוץ ההתיישנות נפסק לאחר נקיטת פעולה ומתחדש מיד לאחר מכן

גם אם היה נקבע שעצם פתיחת התיק מפסיקה את מירוץ ההתיישנות, עדיין היה מקום לבחון האם לאחר מועד פתיחת התיק נעשתה פעולה לביצוע פסק הדין, מאחר שלפי הפסיקה, מירוץ ההתיישנות אמנם נפסק עם נקיטת פעולה לביצוע פסק הדין, אך הוא גם מייד מתחיל מחדש לאחריה.

פעולה לביצוע פסק דין יוצרת חזקה שלפיה עומד הזוכה על ביצוע פסק הדין ואיננו מוותר עליו. אולם, לא לעולם תעמוד חזקה זו על כנה. זוכה שאינו משלים את פעולתו במשך שנים רבות, סותר חזקה זו, ומפיץ ריח של ויתור על זכותו לפי פסק הדין.

במקרה דנן, התיק נפתח בשנת 1988, ולפיכך צריך היה לנקוט בו בפעולת גביה ממשית תוך 25 שנה, דהיינו, עד לשנת 2013. אולם, בפועל לא נעשתה בו פעולת גביה ממשית עד לשנת 2018, כך שתקופת ההתיישנות כבר הסתיימה.

טענת המוסד לביטוח לאומי לפיה הוא לא יכול היה לבצע הליכי גבייה כנגד החייב, מאחר שהוא שהה בחו"ל במשך שנים רבות, נדחתה מאחר שהוא לא הסביר מדוע הוא לא ניסה לבצע מסירת אזהרה מחוץ לתחום, למרות שהוא ידע שהחייב עבר לחו"ל, ומדוע הוא לא ניסה להטיל עיקולים על נכסי החייב בארץ.

עוד נקבע כי היה על המוסד לביטוח לאומי, כרשות שלטונית, לפעול במהירות הראויה לגביית החוב, ומשלא נעשה כך, אזי אף אם היתה נדחית טענת ההתיישנות, היה מקום לסגור את התיק בשל שיהוי.

בהתאם לכך הורתה לשכת הוהצאה לפועל על סגירת התיק כנגד החייב וביטול כל ההגבלות שהוטלו עליו.