עורכי דין מנוסים בכל הארץ לשירותך
כיצד ניתן לגבות חוב מזונות מחייב שהנו חדל פירעון ולאור הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
ככלל, כאשר דנים בחוב מזונות של חייב יחיד שהנו חדל פרעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, שנכנס לתוקף ביום 15.9.2019, יש להבדיל בין גביית חוב מזונות עבר, שנצבר לפני מתן הצו לפתיחת הליכי חדלות הפרעון לפי החוק, לבין גביית חוב מזונות שוטפים, שאותם על החייב לשלם לאחר פתיחת הליכים אלו וזאת כפי שנסביר בהרחבה בסקירה שלפניך.
סעיף 121(3) לחוק החדש קובע כי עם מתן הצו לפתיחת ההליכים, יוקפאו ההליכים המתנהלים נגד החייב לפי הוראות פרק ה' של חלק ב' של החוק, שדן בהקפאת הליכים נגד תאגיד, אם כי בשינויים המחוייבים לגבי חייב יחיד, וכן יבוטלו הגבלות שהוטלו על היחיד במסגרת הליכי הגביה, במידה שהוטלו כאלו.
סעיף זה נועד להחליף את סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל, אשר קבע שלאחר מתן צו הכינוס, שמקביל לכאורה לצו פתיחת הליכים, לא ניתן לפתוח בהליכים נגד החייב ללא אישור בית המשפט.
סעיף 29(1) לחוק קובע כי "לא ניתן יהיה לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר".
סעיף 4 לחוק מכיל בתוך ההגדרה של הליכי הגבייה גם הליכים לפי חוק ההוצאה לפועל.
מכאן נובע שלאחר מתן צו לפתיחת הליכים נגד חייב, לא ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל לצורך גביית חוב מזונות העבר של החייב, אלא יש להגיש תביעת חוב לגבי חוב זה, כמו יתר הנושים.
סעיף 234(3) לחוק אף מעניק לחוב זה מעמד של חוב בדין קדימה.
לגבי תשלום המזונות השוטפים, יחולו סעיפים 179 ו-204 לחוק, שמקנים לבית משפט השלום וללשכת ההוצאה לפועל את הסמכות לקצוב סכום מזונות שישולם מהכנסתו של החייב מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, בדומה לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל.
במסגרת תיק הוצל"פ 800707-12-19 נדון מקרה של חייב שהגיש ביום 3.12.2019 בקשה בפני לשכת ההוצאה לפועל למתן צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות הפרעון החדש, בגין חוב כולל בסך של 145,175 ₪, שהנו כאמור חוב הנמוך מ-150,000 ₪ ולפיכך מופנה לטיפולו של רשם ההוצאה לפועל.
ברם, החייב לא ציין בבקשתו שכחודש וחצי קודם לכן, ביום 22.10.2019, ניתן נגדו פסק דין לתשלום מזונות על ידי בית המשפט לענייני משפחה, אשר כלל גם חוב מזונות עבר בסך של כ-50,000 ₪ בגין חיובים רטרואקטיביים מספטמבר 2018.
רשמת ההוצאה לפועל נעמה טלמן-בולטין נעתרה לבקשת החייב והורתה ביום 14.1.2020 על מתן הצו לפתיחת ההליכים.
לאחר מתן הצו הגישה גרושתו של החייב בקשה דחופה להתיר לה לפתוח תיק הוצאה לפועל לגביית חוב המזונות העבר וחוב המזונות השוטפים מכח פסק הדין, כך שרק אז נודע למעשה לרשמת ההוצל"פ על קיום חוב מזונות העבר שלו, בסך של כ-50,000 ₪.
חוב נוסף זה העלה את סך כל חובותיו של החייב לסך של כ-200,000 ₪, שעל פי הוראות החוק הנו בסמכות בלעדית של הממונה על הליכי חדלות הפרעון ולא בסמכות לשכת ההוצאה לפועל.
ברם, נוכח דחיפות הבקשה של גרושתו של החייב, החליטה רשמת ההוצל"פ לתת החלטה בבקשה זו, ביום 16.1.2020, להעביר את התיק לאחר מכן לממונה.
בהיעדר פסיקה מנחה בנושא זה מאחר והמדובר בחוק חדש, החליטה הרשמת להסתמך על פסק הדין שניתן על ידי השופט מאור ביום 1.8.2019 בתיק פש"ר 24887-04-18 בן חיים נ' כנ"ר תל-אביב.
פסק דין זה קבע שהפתרון הרצוי, אשר יוביל לגבייה מהירה ויעילה של תשלומי המזונות השוטפים שנקצבו, ואשר לא יפגע בהליכי פשיטת הרגל, הוא זה המאפשר לזוכה לפתוח תיק הוצאה לפועל לגביית חוב המזונות שנקצבו, אולם ההליכים שיינקטו בו יהיו מוגבלים ומדודים. כך למשל, לא ניתן יהיה לבצע במסגרת תיק זה הליך של מאסר.
רשמת ההוצאה לפועל העדיפה את הגישה שנקט השופט מאור, על פני הגישה שנקט השופט שילה בתיק פש"ר 2281/08 ולפיה זכאית למזונות רשאית לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לגביית תשלומי המזונות לצד הליכי פשיטת הרגל וזאת ללא כל מגבלה או סייג.
לדעת הרשמת, גישת השופט מאור לוקחת בחשבון באופן רחב יותר את מכלול ההליכים והשיקולים הרלוונטיים, באופן שיינקטו הליכים מבוקרים כך שלא ייפגע הליך חדלות הפרעון כולו, ככל שזוכה יחליט לנקוט בכלל ההליכים הקיימים לצורך גביית חוב המזונות.
הסיבה לכך הנה שלא ניתן להתייחס לחוב המזונות במנותק מהליכי חדלות הפרעון של החייב ולכן יש להגיע לאיזון, אשר מצד אחד יאפשר לספק את צרכי הילדים, אך מצד שני לא יפגע בנושים האחרים.
בהתאם לכך נקבע שהגרושה תהיה רשאית לפתוח תיק הוצאה לפועל אולם היא תוכל לגבות במסגרתו רק את חוב המזונות השוטפים, ואילו את חוב מזונות העבר היא תצטרך לגבות במסגרת הליכי חדלות הפירעון, שיתנהלו כאמור בפני הממונה.
בנוסף, הרשמת גם עיכבה את פתיחת תיק ההוצאה לפועל עד שהממונה יקצוב את סכום דמי המזונות השוטפים, שיהווה את הסכום שהגרושה תוכל לגבות במסגרת התיק שיפתח כאמור.
עוד בנושא: גביית חוב מזונות כשהחייב בהליך פשיטת רגל