גביית חוב מזונות בהוצאה לפועל מחייב בהליך פשיטת רגל

האם ניתן לגבות מהגרוש חוב מזונות באמצעות ההוצאה לפועל אפילו שהוא נמצא בהליך פשיטת רגל? בית המשפט פסק והכריע כי הדבר אכן ניתן, בתנאים מסויימים ובהגבלות שנועדו למנוע פגיעה אפשרית בהליך פשיטת הרגל.

כאשר ניתן צו כינוס במסגרת הליכי פשיטת רגל ניתן גם צו לעיכוב כל ההליכים המשפטיים כנגד החייב, לרבות הליכי הוצאה לפועל וזאת בהתאם לסעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל ועל מנת למנוע מירוץ תביעות בין הנושים, שמופנים להגיש תביעות חוב לנאמן במסגרת הליך פשיטת הרגל. 

כאמור, צו עיכוב ההליכים חל גם על הליכי הוצאה לפועל בגין חובות בני תביעה, כך שגם הנושים בהליכים אלו מופנים להגיש תביעות חוב לנאמן.

כאשר מדובר בגביית חוב מזונות לטובת הגרושה ו/או הילדים של החייב, יש להבדיל בין גביית חוב מזונות עבר, קרי, חוב מזונות שנצבר לפני מתן צו הכינוס, לבין גביית מזונות שוטפים, קרי, מזונות שיש לשלם לאחר מתן צו הכינוס.

לגבי חוב מזונות עבר, על האשה והילדים להגיש תביעת חוב בפני הנאמן, כמו כל יתר הנושים של החייב.

לעומת זאת, לצורך גביית המזונות השוטפים, יש לפנות אל בית המשפט שם מתנהל הליך פשיטת הרגל של החייב בהתאם לסעיף 128 לפקודה, בבקשה לקצוב את סכום המזונות שעל החייב לשלם בתקופת הליכי פשיטת הרגל שלו.

הסכום ייקצב מתוך הסכום שנקבע בהסכם הגירושים או בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני שחייב בתשלום המזונות. במידה והחייב לא ישלם את תשלומי המזונות, ניתן לבקש לבטל את ביטול הליך הפש"ר שלו בנימוק שהחייב משתמש בהם לרעה ובחוסר תום לב.

בתיק פש"ר 24887-04-18 ר.ש.ב.ח. נ' כנ"ר תל אביב הבהיר בית המשפט כי מטרת הקצבת המזונות בהתאם לסעיף 128 לפקודה הנה להמשיך ולהבטיח באופן שוטף את כלכלתם ואורחות חייהם של הזכאים למזונות, שהם בדרך כלל קטינים וזאת גם כשהחייב נמצא בהליך של חדלות פירעון, אך זאת תוך איזון בין החובה לשלם לקטינים לבין צרכי הנושים.

כתוצאה מכך פעמים רבות הסכום שנקצב הנו נמוך מסכום המזונות שנקבע, בין אם בהסכמי הגירושין ובין בפסיקת הערכאה המוסמכת, שלנגד עיניה אך ורק הסכסוך שבין החייב והקטינים, בעוד שבית המשפט של פשיטת רגל בוחן את התמונה הרחבה והכוללת.

במסגרת הדיון לקציבת מזונות בוחן בית המשפט גם את יכולותיו של ההורה השני ולא רק של החייב עצמו, כך שהאיזון נעשה תוך בחינת מכלול הנתונים הצריכים לעניין.

לאחר הקצבת המזונות אמור החייב לשלם את תשלום המזונות החודשי שנקצב ישירות לזוכה, בדרך כלל באמצעות האם, כאשר אי תשלום מזונות קצובים שוטפים מהווה חוסר תום לב שיכול להוביל לביטול הליך פשיטת הרגל.

השפעת הליכי פשיטת הרגל על גביית תשלומי המזונות של החייב

בית המשפט בתיק פש"ר 24887-04-18 גם הבהיר כיצד הליכי הפש"ר משפיעים למעשה לרעה על גביית תשלומי המזונות השוטפים של החייב.

שכן, בעוד שבמצב הרגיל שבו החייב לא נמצא בהליכי פש"ר, יכולים הזכאים למזונות, כאשר החייב לא משלם את המזונות, לפנות להליכי הוצאה לפועל על מנת לפעול למימוש הזכות למזונות, הרי שעם כניסת החייב להליכי פש"ר ומתן צו עיכוב ההליכים הגורף, מצבם של הזכאים למזונות, בכל הקשור להליכי הגבייה שוטפת מורע, מאחר שהם ניצבים כעת בפני קושי כפול.

מצד אחד, הם אינם מקבלים את תשלום המזונות במועד ומצד שני, הם אינם יכולים לגבות את החוב על ידי הליכי הוצאה לפועל, אלא רק באמצעות פניה לבית המשפט שמנהל את הליך הפש"ר בבקשה לבטל את הליך הפש"ר, כאשר בכל התקופה הממושכת שחולפת עד לקבלת ההחלטה בבקשתם, הם אינם מקבלים את הסכומים השוטפים.

גביית תשלומי מזונות בהוצאה לפועל - מחוץ להליכי פשיטת הרגל

לפיכך, השאלה המתעוררת במקרים אלה היא האם יכול בית המשפט של פשיטת הרגל להתיר גביית המזונות השוטפים בהליכי הוצאה לפועל ומחוץ להליך של פשיטת הרגל.

מדובר בשאלה שבית המשפט העליון טרם הכריע בה, וזאת כפי שעולה מפסק הדין בהליך רע"א 5106/09 סיסו נ' הכנ"ר ואילו הדעות בעניינה בקרב בתי המשפט המחוזיים הנן חלוקות.

מצד אחד, קיימת גישתה של השופטת אלשיך לפיה הליכי גביית המזונות השוטפים יהיו במסגרת הליכי פשיטת הרגל וזאת כאמור בהליך פש"ר 2206/05 בכשי דניאל נ' עו"ד אריה חגי.

מצד שני, קיימת גישת בית המשפט המחוזי בנצרת לפיה ניתן יהיה לגבות את סכום המזונות שיוקצב, במסגרת הליכי ההוצאה לפועל וזאת כאמור בהליך ע"א 1309/06 גנות שירלי נ' גנות ארנון.

בנוסף, השופט שילה אף קבע במסגרת תיק פש"ר 2281/08 שזכאית למזונות רשאית לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לגביית תשלומי המזונות לצד הליכי פשיטת הרגל, וזאת ללא כל מגבלה או סייג.

השופט עודד מאור, שדן בתיק פש"ר 24887-04-18, התנגד לגישה של השופט שילה בנימוק שהיא עלולה לפגוע בהליכי פשיטת הרגל.

כך לדוגמא, עלול להיות מצב שחייב שלא משלם את המזונות, מקבל עונש מאסר במסגרת הליכי ההוצאה לפועל וכתוצאה מכך הוא נאסר, מפסיק לעבוד ועקב כך גם מפסיק לשלם את התשלומים שנקבעו לו בהליכי הפש"ר, דבר שיפגע קשות בו ובנושיו.

לפיכך, השופט מאור הציע גישה אחרת, לפיה הזוכה תוכל לפתוח תיק הוצאה לפועל לגביית חוב המזונות שנקצבו, אולם ההליכים שיינקטו בו יהיו מוגבלים ומדודים וזאת על מנת שלא ייגבו במסגרתו נכסים שמוקנים לקופת פשיטת הרגל, שאינם מתוך ההכנסות החודשיות והשוטפות של החייב.

לשם כך הציע השופט את ההגבלות הבאות שיוטלו על הליכי ההוצל"פ:

• לא ניתן יהיה לבצע הליך מאסר במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.
• על מנת להקל על המעורבים ולצמצם מחלוקות, החייב יחוייב להפקיד את המזונות ישירות לתיק ההוצל"פ, ותדפיס חשבון תיק ההוצאה לפועל יהיה ראייה לתשלומים או היעדרם.
• היעדר תשלום מזונות שוטף יקנה לזוכה, מעבר לזכות לעתור לביטול הליך פשיטת הרגל, גם את הזכות לבקש מרשם ההוצאה לפועל להטיל עיקולים באופן מיידי, אך זאת רק על משכורת החייב או על תשלומי הפנסיה השוטפים שלו, וכן רק בסכום של המזונות השוטפים ולא סכומי עבר. הטלת עיקול על שכרו של החייב בגובה המזונות שנקצבו לא יפגע בהליך פשיטת הרגל, כאשר ממילא סכום התשלום החודשי שמוטל על חייב במסגרת הליך פשיטת רגל הוא בשים לב לתשלום המזונות ומצטבר להם.

לדעת השופט מאור, במצב דברים זה נשמר האיזון שמאפשר לזוכה לקבל המזונות שהוקצבו באופן שוטף ורציף ובמידה ותשלום המזונות לא מבוצע במועד, אזי ניתן לפעול גם לגבייתו, במגבלות האמורות וזאת בנוסף לאפשרות לעתור לביטול הליך פשיטת הרגל שההחלטה בו ניתנת לאחר תגובות ולוקחת זמן.

ניהול תיק הוצאה לפועל לגביית מזונות קצובים באופן כזה יצמצם מחלוקות מיותרות ויביא לכך שהחייב יוכל להיות נתון כולו להליך השיקום ואילו הזוכה יקבל את מזונותיו באופן מסודר יותר.

עוד בנושא: התמודדות עם תשלומי המזונות בעת הליך פשיטת רגל