תשלומים חודשיים של 3000 ש''ח ללא הגבלת זמן!

אדם שנקלע לחובות צריך לבחון את התנהלותו האישית לפני הכניסה להליך חדלות פירעון, בעת יצירת החובות, וגם לאחר הכניסה להליך חדלות הפירעון, שכן התנהלותו היא שתקבע לא אחת את ההתייחסות כלפיו במסגרת ההליך.

אחת הדרישות הבסיסיות והמרכזיות במסגרת הליכי חדלות פירעון הנה התנהגות בתום לב מצד החייב וזאת הן לגבי אופן יצירת החובות והן לגבי אופן התנהלותו במסגרת ההליכים.

חייב שמתנהג בחוסר תום לב, איננו זכאי לנהל הליכי חדלות פירעון וממילא אינו זכאי לקבל הפטר.

הדברים שלעיל אמורים שבעתיים כאשר מדובר בחייב שנוהג בחוסר תום לב קיצוני ומשווע, כפי שאירע במקרהו של חייב בשם רע בועז, רווק בן 40 עם ילדה.

החייב נהג תחת השפעת סמים ואלכוהול על אופנוע ללא ביטוח, וגרם לתאונה שהסתיימה במותו של מי שהורכב על האופנוע.

מאחר שלחייב לא היה ביטוח, שילם תאגיד קרנית לעזבונו של הקורבן פיצויים בסך של 855,891 ₪, אותם נדרש החייב להחזיר לקרנית.

החייב לא שילם את סכום החוב ובחר לפתוח בהליכי חדלות פירעון במסגרת תיק חדל"פ 30965-04-20 שבו הוטל עליו תשלום חודשי בסך של 1,000 ₪.

הסתרת פרטים על המצב הכלכלי האמיתי

דו"ח הבדיקה של הנאמן קבע שהחייב הסתיר פרטים אודות מצבו הכלכלי האמיתי ולא דיווח אמת.

כך למשל, הוא סירב להמציא מסמכים אודות הכנסות מחומוסיה שדודו פתח עבורו תוך רישומה על שם הדוד, בטענה שהוא עבד בה כשכיר בלבד וזאת למרות שהוא הודה שהוא הרוח החיה בעסק, ואם הוא איננו מתייצב לעבודה העסק סגור.;

לאחר שהעסק נסגר הוא עבר לעבוד במסעדה אחרת של הדוד וגם לגביה הוא סירב למסור פרטים.

בנוסף, טען החייב שהוא משלם דמי שכירות בסך של 3,200 ₪, שמהווה סכום גבוה מאד בהתחשב בדמי השכירות הממוצעים בישוב שבו הוא מתגורר, מה גם שהוא מתגורר ביחידת הורים בתוך בית דודתו.

אם לא די בכך, הוא גם לא המציא כל ראיה לגבי תשלום דמי השכירות הנטענים.

לאור האמור לעיל, הנאמן המליץ על תכנית לשיקום כלכלי שכוללת תוספת של 120,000 ₪ לקופת הנשייה שתשולם ב-40 תשלומים חודשיים, לצד מימוש כספים הצבורים בקופות גמל, ככל שישנם.

הממונה המליץ על תכנית שיקום כלכלי שכוללת תוספת של 180,000 ₪ לקופת הנשייה שתשולם ב–60 תשלומים חודשיים בסך 3,000 ₪ כל אחד, לצד מימוש נכסים פיננסיים ככל שישנם.

קרנית, הנושה המרכזי של החייב, טענה שיש לבטל את הליכי חדלות הפירעון של החייב או לקבוע לו תכנית לשיקום כלכלי שתהלום את יכולותיו הכלכליות האמיתיות.

החייב טען שהוא לא יוכל לעמוד בתשלומים הללו, מאחר שהוא בסך הכל עובד שכיר שמרוויח סך של 6,000 ₪ בלבד.

התנהלות בחוסר תום לב כבר בעת יצירת החובות...

בית המשפט קבע שהחייב התנהג בחוסר תום לב ועל כן לכאורה יש מקום לבטל את הליכי חדלות הפירעון שלו עקב כך. אולם, בהיעדר רכוש שרשום באופן פורמאלי על שם החייב, שאותו הנושה קרנית תוכל לממש כדי לפרוע את החוב כלפיה, נראה שעדיף לקבוע לו תוכנית לשיקום כלכלית מאשר לבטל את הליכי חדלות הפירעון.

בית המשפט הבהיר שהחייב התנהג בחוסר תום לב הן לגבי אופן יצירת החוב והן לגבי אופן התנהלותו בהליכי חדלות הפירעון ויש לכך משקל לגבי קביעת גובה התשלום החודשי ואורך תקופת התשלומים.

מבחינת יצירת החוב, החייב התנהג בחוסר תום לב מכיוון שהוא בחר לנהוג על האופנוע ללא ביטוח ולאחר שצרך סמים ואלכוהול, תוך שהוא יודע שהוא מעצים בכך את ההסתברות לגרימת תאונה ונטילת הסיכון הכלכלי שכרוך בה.

בנוסף, הוא אפילו לא טרח להגיש כתב הגנה כנגד תביעת הענק שתאגיד קרנית הגיש נגדו. כל אחת מהעובדות הללו מהווה הזנחה חמורה בחוסר תום לב בניהול ענייניו הכלכליים, שמצדיקה הארכה משמעותית מאד של תקופת התשלומים.

מבחינת התנהלותו בזמן הליך חדלות הפירעון נקבע כי החייב מתנהל בחוסר תום לב מאחר שהוא מסתיר מידע משמעותי לגבי הכנסותיו והוצאותיו ומונע מהנאמן לקבוע ממצאים חד משמעיים לגביהם.

לגבי הכנסותיו, החייב עבד בחומוסיה שנרשמה אמנם על שם דודו, אך הוא זה שניהל את העסק ובהיעדרו העסק היה סגור. למרות זאת, הוא נמנע מלהמציא מסמכים לגבי הכנסות והוצאות העסק.

בנוסף, הוא גם הודה שתלושי השכר שקיבל בגין ניהול החומוסיה לא שיקפו את שכרו האמיתי, שהיה גבוה יותר. כיום הוא עובד במסעדה אחרת של הדוד, שגם לגביה הוא מסרב למסור פרטים.

לגבי הוצאותיו, החייב המשיך להתנהל במזומן לאורך ההליך, למרות שהנאמן הבהיר לו  שעליו להתנהל באמצעות חשבון בנק.

ממילא החייב לא הצליח להוכיח את תשלום שכר הדירה הנטען לדודתו, בפרט שמדובר בשכר גבוה מאד בהתחשב בדמי השכירות הממוצעים בישוב שבו מתגורר החייב ובעובדה שהוא מתגורר ביחידת הורים בתוך דירת דודתו.

חוסר תום הלב מחייב קביעת תשלומים ללא הגבלה בזמן

חוסר תום הלב של החייב ביצירת החוב ובהתנהלותו בהליכי חדלות הפירעון מהווה נסיבות חמורות שמחייבות קביעת תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן, כאמור בסעיף 163(ד) לחוק חדלות הפירעון. זאת, במקום תקופה של שלוש שנים, כאמור בסעיף 163(א) לחוק.

בהתאם לכך נקבע שהחייב ישלם לקופת הנשייה תשלומים חודשיים בסך של 3,000 ₪ וזאת ללא הגבלה בזמן.

מדובר בצו חריג ביותר שמשמעותו שלחייב לא יהיה כל צפי לקבלת הפטר בהתאם לחוק חדלות פירעון, כל עוד הצו יעמוד על כנו.

עם זאת בית המשפט הבהיר שהוא ישקול להגביל את תקופת התשלומים במידה שהחייב יתנהל בשקיפות ואפשר יהיה לדעת מהו מצבו הכלכלי האמיתי.

מצד שני, אם החייב יפר את צו התשלומים, הוא יהיה חשוף לסנקציות שונות, לרבות הטלת הגבלות, ביטול הליכי חדלות הפירעון ואף הגשת אישום פלילי שכרוך במאסר של שלוש שנים לפי סעיף 346 לחוק.

עוד בנושא: גרימת מוות ברשלנות והאפשרות להכנס להליך פשיטת רגל