עורכי דין מנוסים בכל הארץ לשירותך
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 הנו חוק מהפכני אשר מחולל רפורמה של ממש בכל הקשור להליכי חדלות פרעון בארץ וזאת הן של יחידים והן של חברות.
עיקר חדשנותו של החוק מתבטא בכך שמטרתו המוצהרת איננה רק להשיא את פירעון חובות החייב לנושיו, אלא גם להביא לשיקומו הכלכלי, ולקיים את הליכי גביית חובותיו באופן ששומר על כבודו.
החוק אמור להיכנס לתוקף רק כעבור 18 חודשים ממועד פרסומו ברשומות ביום 15.3.2018, כלומר, ביום 15.9.2019 והוא יחול רק על הליכים אשר יתחילו ממועד כניסתו לתוקף ואילך.
יחד עם זאת, חשוב ומומלץ להכיר מבעוד מועד את השינויים העיקריים שקבועים בחוק.
אחד השינויים העיקריים שהחוק קובע לגבי הליכי חדלות פרעון של היחידים, הנו האבחנה בין הליכים של בעלי חובות בסכום גבוה יחסית, מעל 150,000 ₪, בהם דן חלק ג' של החוק, מפרק ב' ואילך, לבין הליכים של בעלי חובות בסכום נמוך יחסית, של עד 150,000 ₪, כולל בהם דן פרק י"ב לחלק ג' של החוק.
אחד ההבדלים העיקריים בין שני סוגי החייבים הללו מתבטא בגורמים שבפניהם יתנהלו הליכי חדלות הפירעון שלהם. הגורמים שהליכי חדלות הפירעון של החייבים שסכום חובותיהם מעל ל-150,000 ₪ יתנהלו בפניהם, הנם הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לפי החוק ובית המשפט השלום.
לעומת זאת, הגורם שהליכי חדלות הפירעון של שסכום חובותיהם לא יעלה על סך של 150,000 ₪ יתנהלו בפניו, הנו רשם ההוצאה לפועל שהינו רשם ייעודי להליכי חדלות פרעון.
רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון הנו רשם הוצאה לפועל שהוסמך לשמש כרשם כזה לאחר שהוא עבר הכשרה מיוחדת לשם כך ואשר עיקר עיסוקו יהיה בהליכי חדלות פרעון.
לצרכי ההסברים בסקירה שלפניך נכנה רשם זה כרשם הוצאה לפועל ייעודי.
חייב שסכום חובותיו הכספיים אינו עולה על סך של 150,000 ₪ רשאי להגיש בפני רשם הוצל"פ ייעודי בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לגביו, אם הוא נמצא במצב של חדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו. כך קובע סעיף 186 לחוק.
סעיף 2 לחוק מגדיר חדלות פירעון כך: "חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".
את הבקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים ניתן להגיש בשתי דרכים שונות:
(א) הגשת הודעה לפיה אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק, לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצל"פ.
(ב) הגשת בקשה לפתיחת הליכים במידה וסך חובותיו של החייב עולה על 50,000 ש"ח.
ניתן להגיש בקשה כאמור גם אם סך חובותיו נמוך מסך של 50,000 ₪ וזאת במידה ומתקיימות נסיבות מיוחדות שמצדיקות זאת ובכלל זה אם מתנהלים כנגד החייב הליכים לפי פקודת המסים (גביה).
לבקשה כזו יש לצרף את כל המסמכים שמפורטים בסעיף 104(ב) לחוק ולרבות דו"ח אשר כולל פירוט אודות מצבת נכסיו והתחייבויותיו, פירוט לגבי תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או מתנהלים נגדו, וכתב ויתור על סודיות.
את הבקשה יש להגיש בכל לשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון ואשר שייכת למחוז שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצל"פ כנגד החייב. בהיעדר מחוז כזה, יתנהלו ההליכים במחוז שבו מתגורר החייב או שבו נמצאים מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהיעדר מחוז כאמור – בירושלים.
במידה ורשם ההוצאה לפועל הייעודי יגיע למסקנה שבקשת החייב למתן צו לפתיחת הליכים עונה על התנאים הקבועים בחוק, כפי שהם פורטו לעיל, עליו להורות תוך 30 יום ממועד קבלת הבקשה על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים וזאת בנוכחות החייב והנושים שהחייב פירט בבקשה שלו.
בתחילת הישיבה על נציג הרשם להסביר לצדדים את מהות הליך גיבוש הסדר התשלומים ואת זכויותיהם וחובותיהם במסגרתו. בין היתר, על נציג הרשם להבהיר לחייב מה יהיו זכויותיו וחובותיו אם יינתן לגביו צו לפתיחת הליכים ולרבות זכותו לדמי מחיה.
במהלך הישיבה על נציג הרשם לנסות לגבש הסדר תשלומים שיחול על החייב לגבי החובות שהוא חב בהם כלפי נושיו למעט חובות שאינם חובות בני הפטר.
ניתן להגיע להסדר כזה בהסכמת החייב וכל הנושים שהם צד להסדר או בהסכמת החייב ורק חלק מהנושים הללו ובאישור רשם ההוצאה לפועל הייעודי.
במקרה הראשון, במידה וההסדר יקבל את הסכמת החייב וכל הנושים שהם צד להסדר, אזי על רשם ההוצל"פ הייעודי להורות על השהיית או סגירת הליכי הוצאה לפועל כנגד החייב שההסדר חל עליהם ובהתאם להוראות ההסדר.
במקרה השני, במידה והחייב יסכים להסדר, אך לא כל הנושים יסכימו להסדר, וכן במידה שההסדר איננו חל על חובות מובטחים, ונציג הרשם סבור שיש סיכוי סביר שהוא בכל זאת יאושר לפי הוראות החוק, יהיה עליו להעביר את ההסכם לרשם ההוצל"פ הייעודי.
אם גם רשם ההוצאה לפועל הייעודי יהיה סבור שיש סיכוי סביר שההסדר יאושר לפי הוראות החוק, עליו לזמן את החייב ואת כל הנושים שהם צד להסדר לדיון בעניין ההסדר. הרשם גם רשאי לקיים חקירת יכולת של החייב בנוכחות הנושים במסגרת אותו הדיון.
בתום הדיון בהסדר התשלומים, יהיה הרשם רשאי לאשר את ההסדר בכפוף לתנאים המצטברים הבאים:
עם אישור הסדר התשלומים כאמור, יורה רשם ההוצאה לפועל הייעודי על השהיית או סגירת הליכי ההוצאה לפועל כנגד החייב שההסדר חל עליהם וזאת לפי הוראות ההסדר.
במידה ולא גובש הסדר תשלומים לגבי החייב לפי אחת משתי החלופות שלעיל, יורה רשם ההוצאה לפועל הייעודי על מתן צו לפתיחת הליכים כנגד החייב וזאת כאמור בסעיף 199 לחוק.
בהתאם לסעיף 201 לחוק, במקרה כזה יחולו על הליכי חדלות הפירעון של אותו חייב אותן הוראות החוק שחלות על הליכי חדלות פירעון שמתנהלים לגבי חייב שסכום חובותיו מעל 150,000 ₪ ואשר ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים על ידי הממונה וזאת בשינויים המחוייבים ובשינויים הקבועים בחוק.
כל מי שרואה עצמו נפגע ממתן הצו, רשאי להגיש בקשה לביטול הצו בפני רשם ההוצל"פ הייעודי, וזאת תוך 45 יום ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו. כך קובע סעיף 200 לחוק.
רשם ההוצאה לפועל הייעודי יהיה אף הוא מוסמך לתת צו לשיקום כלכלי לגבי החייב שסכום חובותיו אינו עולה על 150,000 ₪ וזאת ומבלי שיחולו בעניין זה ההוראות שחלות לגבי הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי.
הצו יינתן לאחר שרשם ההוצל"פ יקיים דיון בממצאי דו"ח הבדיקה הכלכלית שיערוך הנאמן שימונה לאותו חייב וזאת בנוכחות החייב ונושיו.
סעיף 204 לחוק מעניק לרשם ההוצל"פ הייעודי שדן בהליכי חדלות הפירעון של חייב בעל חובות בסכום שלא עולה על 150,000 ₪, שורה של סמכויות שונות אשר נתונות לבית המשפט השלום לפי החוק, וזאת כמפורט להלן:
לחצו כאן לקריאה נוספת: הליכי חדלות פירעון של אדם עם חובות של יותר מ-150,000 שקלים
|
חייגו אלינו: 072-334-1001 |
| מרכז המידע להליכי פשיטת רגל מנוהל על ידי משרד עורכי דין מוביל ומאפשר לך לקבל ייעוץ משפטי בנושא: חדלות פירעון, פשיטת רגל, הוצאה לפועל, מחיקת חובות, הסדרי נושים, ביטול עיקולים, פירוק חברות, ענייני בנקאות ועוד! | |
