צ'קים חוזרים הם בהחלט כאב ראש - אבל יש פתרון!

לקוח נכנס לחנות הרהיטים שבבעלותך. סייר בחנות והחליט לרכוש כורסת טלוויזיה. כבעל החנות וכמי שמודע לתופעת הצ'קים החוזרים, ביקשת לברר אצל הלקוח אם יכול הוא לשלם במזומן או בכרטיס אשראי. "אני עובד רק עם צ'קים. אל תדאג. יש כיסוי".

בעל החנות לקח את הסיכון והסכים למכור בתמורה לקבלת המחאה. כעבור יומיים, קיבל את ההודעה מהבנק, שממנה חשש יותר מכל: הצ'ק חזר. במדינת ישראל התרחיש הזה חוזר על עצמו הרבה יותר מדי פעמים בכל יום. זאת הפכה להיות מכת מדינה.

קצת נתונים על מה שקורה בישראל, נכון לשנת 2019, בכל הנוגע למוסר התשלומים שלנו. כך לדוגמא, בשנת 2019 חזרו כמעט 4.1 מיליון צ'קים מסיבות כאלה ואחרות, בסכום כולל שמגיע כמעט ל-46 מיליארד שקלים!

נכון שרוב הצ'קים שחוזרים הנם כאלה שהוחזרו על ידי הבנק מסיבות טכניות, אך עדיין, בסביבות 41% מהם חוזרים בשל אי כיסוי מספיק (א.כ.מ) בחשבון הלקוח. נכון לסוף שנת 2018 יש מעל 260,500 לקוחות מוגבלים בבנקים בישראל, כאשר מספר החשבונות המוגבלים גבוה מ-488,000.

למה כל כך הרבה צ'קים חוזרים?

ישנן סיבות רבות ומגוונות לכך שהצ'ק שקיבלת יכול לחזור. חלקן אף יכולות להיות סיבות לגיטימיות מבחינתו של בעל החוב, אך ברוב המקרים מי שנתן את הצ'ק נמצא בבעיה. הנה רשימת הסיבות העיקריות שמובילות לתופעה:

• העדר כיסוי בחשבון של בעל הצ'ק – סכום הצ'ק גבוה מהיתרה המאושרת. הבנק לא מכבד אותו ובלשון החוק, זהו צ'ק שסורב
• בעל הצ'ק הוגדר במערכת הבנקאית כלקוח מוגבל שחשבונו באותו בנק שממנו נמשך הצ'ק הוגבל גם הוא
• כנגד בעל ההמחאה נפתחו הליכי גבייה באמצעות רשות האכיפה והגבייה
• ההמחאה שנרשמה לפקודת בעל החנות התברר כמזוייפת / גנובה. הבנק לא יכבד אותה ויחזירה למוטב
• סיבות טכניות כגון: חתימה שונה מזו הידועה לבנק, תאריך שגוי, שינוי שם המוטב וביטול הצ'ק ביוזמת בעליו

מה יכול לעשות מי שקיבל צ'ק, הפקיד אותו בבנק והצ'ק חזר?

לפני שנוקטים פעולה כלשהי להשבת החוב שלא נפרע בגין החזרת ההמחאה, יש לברר באמצעות הבנק את הסיבה להיותו מסורב. לכל עילת סירוב יש דרך תגובה וטיפול משלה. אם הצ'ק חזר מהבנק בחותמת "מוחזר" רק אז אפשר לפנות להליכי הוצאה לפועל כנגד מושך ההמחאה.

על כל צ'ק שחוזר ניתן לפתוח תיק בהוצאה לפועל כנגד תשלום אגרה. על הגורם הנפרע לשקול כדאיות פתיחת התיק בהתחשב בסכום הצ'ק שלא כובד וגם באפשרות שאותו לקוח פיזר צ'קים בעסקים אחרים שגם הם חזרו וכך התארכה רשימת הנושים שממתינים לתשלום חובם.

במקרה כזה הליכי הגבייה עלולים להתארך והסיכויים לקבל את מלוא החוב קטנים. כמובן שפניה אל עורך דין מנוסה בהליכי גבייה עשוייה לסייע לך להתמודד עם החייב, ואנו ממליצים לפנות לקבלת יעוץ לפני פתיחה בהליכי הוצאה לפועל או לפני שמוותרים.

קיימת אופציה חוקית באמצעות ההוצאה לפועל, להטיל עיקול על נכסים של החייב - במידה ויש מה לעקל. ניתן לעכב יציאתו מהארץ כדי למנוע הימלטות מאימת הדין והגעה להסדר חוב. במידה ואין בכוונתכם להסתייע במערכת ההוצאה לפועל ובתי המשפט, אפשר לפנות לחברה חיצוניות שעוסקת בניכיון שטרות וצ'קים ותמורה עמלה לקבל את הסכום הנקוב בצ'ק במזומן בניכוי סכום העמלה.

איך נמנעים מלהסתבך עם צ'קים חוזרים?

אפשר ורצוי לנקוט אמצעי זהירות לפני שמקבלים המחאות מגורם כלשהו כנגד מכירת סחורה ושירות. יש לבדוק שההמחאה מכילה את כל הפרטים הנדרשים של מושך ההמחאה, תאריך, חתימה. חשוב ביותר להקפיד ולבקש מסמך מזהה של האדם שממנו אתם מוכנים לקבל המחאה.

באתר של בנק ישראל ניתן לבדוק בזמן אמת אם המשלם מוגבל במערכת הבנקאית. נדגיש כי כאשר עושים עסקאות בסכומים גבוהים ניתן לדרוש המחאה בנקאית, שהינה למעשה כמו תשלום במזומן לכל דבר ועניין. לא ניתן לבטל המחאה בנקאית ומי שמקבל אותה יכול להיות שקט ורגוע.

עסקה שמשולמת במספר צ'קים דחויים וקיים חשד טבעי לסרובם, כדאי לדרוש מהמושך צק ביטחון על כל סכום העסקה. כמו כן, אפשר לדרוש ערבות בנקאית או שטר חוב על אותו סכום המיועד לפרעון עתידי.

במידה והלקוח, שמוכן לשלם רק בהמחאות מסרב להיענות לבקשות אלו שננקטות להבטיח פירעון הצ'ק כדאי לשקול ברצינות כדאיות ביצוע העסקה או ויתור עליה לטובת לקוח עם חשבון בנק שאינו מוגבל ויש בו יתרה בסכום שמכסה לפחות את עלות כורסת הטלוויזיה.

פיזרת צ'קים ללא כיסוי? החוק לא עובר על כך בשתיקה!

החוק בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, לא נותר אדיש לתופעה של צ'קים חוזרים הפוגעים במוטבים ובמשק בכללו. לאור התגברות התופעה בעשרים השנים האחרונות החוק מטיל סנקציות ומאפשר נקיטת פעולות אקטיביות כנגד אנשים שמפזרים צ'קים ללא כיסוי וללא אבחנה.

להלן רשימת סעדים וסנקציות:

• אם מושך הצ'ק שילם באמצעותו והוא ידע שאין כיסוי בחשבונו, הוא עובר עבירה פלילית שדינה שנת מאסר בפועל ו/או תשלום קנס
• ביטול הצ'ק לאחר קבלת השירות או הטובין מתוך כוונה מודעת להימנע מתשלום, מקים את החשד לביצוע עבירה פלילית של קבלת דבר במרמה
• אם הוכח תשלום באמצעות צ'ק מזויף, מושך הצ'ק יעמוד לדין בגין עבירה של זיוף מסמך
• 10 צ'קים שסורבו על ידי הבנק יגרמו להגבלת חשבונו של מושך הצ'ק וגם יסווגו אותו כלקוח מוגבל במערכת הבנקאית
• אחד כזה שהוגבל, הבנק לא ינפיק עבורו פנקסי צ'קים לחשבון המוגבל. הוא לא יהיה רשאי להיות מיופה כוח בחשבון ומורשה חתימה

קיימות בחוק הגבלות מיוחדות השמורות לראש לשכת ההוצאה לפועל כנגד חייבים, לבית הדין הרבני, כנגד סרבני גט ולבית המשפט כנגד פושטי רגל. תקופת ההגבלה לקבוצה זו יכולה להימשך עד חמש שנים.

סעיף 432(א) לחוק העונשין קובע כדלקמן: "המוציא שיק שמשך והוא יודע שאין חובה על הבנקאים לפרוע את השיק מן התאריך הנקוב בו עד 30 יום לאחריו, או אין לו יסוד סביר להניח שיש חובה כאמור על הבנקאים, והשיק הוצג לפרעון תוך התקופה האמורה וחולל, דינו מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61 או פי ארבעה מהסכום הנקוב בשיק, לפי הסכום הגדול יותר".

מי שמפעיל חשבון בנק שחורג ממסגרת האשראי שלו יודע היטב כי אין חובה על הבנק לפרוע את הצ'קים שפיזר אלא אם כן הוא דאג לכך בצורה ברורה ומראש. אדם שבחר לחלק המחאות ביודעו שאין להן כיסוי בבנק עובר הלכה למעשה עבירה פלילית לפי הסעיף הנ"ל.

במידה ואתה מחזיק בידך צ'קים חוזרים או במידה ואתה בצד השני, וחילקת המחאות ללא כיסוי שחזרו, רצוי להקדים ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה, שייסע לך לממש את זכויותיך לפי חוק ולהגן על האינטרסים שלך, גם כשהמצב נראה לא פשוט בכלל.

תשובות לשאלות נפוצות

לאורך שנות פעילותנו טיפלנו בעשרות אלפי צ'קים חוזרים וגבינו עבור לקוחותינו סכום מצטבר של עשרות מיליוני שקלים. מדי יום אנו מקבלים פניות של עשרות בעלי עסקים ואנשים פרטיים, שאוחזים בידיהם המחאות שחזרו מסיבות כאלו ואחרות ומבקשים למצוא פתרון לבעיה, שהפכה מזמן למכת מדינה.

לפניך תשובות של עורכי הדין שלנו לכל אותן שאלות נפוצות שאנו שומעים לפני פתיחה בהליכי הגבייה.