לדעת יותר על: עיקולים של נכסים מוחשיים ואחרים

אחת הדרכים הנפוצות לצורך אילוצו של חייב לשלם את חובותיו הכספיים, הנה באמצעות הטלת עיקולים על רכושו. ניתן להטיל עיקול על נכסים מוחשיים וכן על נכסי קניין רוחני. המטרה הנה להפעיל לחץ על החייב המתחמק מתשלום חובותיו.

לצורך העיקול דה-פקטו יש להוציא צו מבית המשפט ולאוכפו באמצעות מערכת ההוצאה לפועל. רשויות המס ורשויות שלטוניות אחרות בישראל יכולות להטיל עיקולים על חייבים מכח החוק וללא צורך בפניה מוקדמת לקבלת צו מבית המשפט.

שאלות לגבי עיקולים? חייג/י: 072-334-1001

עיקול לפי הגדרתו המשפטית בפסק הדין ע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי נ' ולך פ"ד מג(2)873 הוא פעולה משפטית המכוונת כלפי המחזיק או הבעלים של הנכס שנועדה להגבלת אפשרויות השימוש והסחירות של הנכס כדי שבעל החוב יוכל להיפרע מאותו נכס.

באופן כללי, ניתן וצריך להטיל עיקולים על נכסיו של חייב, במקרים בהם קיים חשש כי אדם החייב לך כספים ומתנער מתשלום חובותיו, ינסה למכור או להעביר בעלות בנכסים, על מנת להתחמק מתשלום חובותיו.

עצם הטלת העיקולים תטרפד כמעט כל אפשרות לביצוע מעשים אלה ומצד שני, תפעיל לחץ קבוע על החייב על מנת שישיב לך את הכספים שאותם הוא חב.

עיקול נכסים יכול להתבצע לגבי נכסי מקרקעין או מיטלטלין וכאמור, גם לגבי זכויות קניין רוחני. במקרה של נכסי מקרקעין ירשם העיקול אצל רשם המקרקעין הרלוונטי.

במקרים לא מעטים יוטלו על אותו נכס כמה וכמה עיקולים מצדם של נושים אחרים.

כאשר מדובר על נכסי מיטלטלין ניתן לבצע את הליך העיקול ברישום ובשלב מתקדם יותר ניתן לתפוס את הנכסים ובהמשך להעמידם למכירה פומבית או באמצעות מכרז, כאשר כספי המכירה יועברו לצורך כיסוי חובותיו של החייב כלפי נושיו.

בפועל משמש ההליך לתפיסת הנכסים או החזקה בהם על ידי הנושים כדי למנוע מהחייב את היכולת לבצע בהם עסקאות או להבריח אותם ממצבת הרכוש שלו. עיקולים הם אחת הפעולות המבוצעות באופן תדיר במסגרת הליכי הגבייה לפי חוק הוצאה לפועל תשכ"ז-1967, ברם במסגרת הליכי פשיטת רגל התמונה מעט שונה ולכן חשוב להסבירה ולהבינה במלואה.

הטלת עיקול על נכסים

הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר לחייב לפרוע את חובותיו ובמקביל לנושים להיפרע מנכסיו ולכן מוקפאים בהם למעשה כל ההליכים המשפטיים שנוהלו נגד החייב עד לאותה עת. מסיבות אלו במסגרת פרוצדורה זו לא ניתן לבקש הטלת עיקול נכסים על נכסי החייב.

>>> פורום פשיטת רגל לשירותך! <<<

פקודת פשיטת רגל (נוסח חדש) תש"ם-1980 קובעת בסעיף 91(א) שנושה שפנה לפתיחת הליכי הוצאה לפועל נגד החייב ובכללם עיקול נכסים, יוכל ליהנות ממנו על פני הנאמן רק במידה והליכי העיקול בהוצאה לפועל הושלמו לפני שהחייב ביצע מעשה פשיטת רגל, הוגשה נגדו או על ידו בקשה להכרזה על פשיטת רגל או שהוצא לטובתו צו כינוס.

סעיף 91(ב) קובע כי השלמת הליכי עיקול נכסים בהוצאה לפועל משמעה התפיסה והמכירה של הנכסים ולחילופין לגבי חובות, כשהנושה קיבל את חובו.

מלבד זאת בסעיף 91(ג) נקבעה גם הגנה על זכותו של צד ג' שקונה מאותם נכסים שעוקלו כך שתפיסה ומכירה במסגרת עיקול נכסים שמהווה גם מעשה פשיטת רגל לא תהיה בטלה, כאשר הצד השלישי קנה את הנכסים מההוצאה לפועל בתום לב ולכן הזכות שלו בהם לא תיסוג מפני זו של הנאמן.

קראו בהרחבה: מנהג בעלים - עיקול רכב שבשימוש חייב בתיק הוצאה לפועל

בדומה קובעת הפקודה בסעיף 92 חובה לרשם ההוצאה לפועל למסור לידי כונס הנכסים הרשמי כל סכום או נכסים שנתפסו במסגרת עיקול הנכסים בהליכי ההוצאה לפועל לאחר שנמסרה לרשם הודעה על מתן צו כינוס נגד החייב. במקביל קובעת הפקודה גם שעבוד ראשון לטובת ההוצאה לפועל על הסכומים שהוקצו לצורך ביצוע העיקול.

דוגמא לדיון בבית המשפא בנושא הטלת עיקולים על חייב

הבאנו כדוגמא מתוך המאגר המשפטי את הדיון בהליך פש"ר 5250-08 פרנקל נ' קסטנבאום - המבקש טוען לזכות להכיר בו כנושה מובטח של המשיבים בסכום של 590 אלף דולר כנגד דירה שמוחזקת על ידם.

הבקשה הוגשה אחרי שהנאמן הודיע כי הוא לא מכיר במשכון משום שלטענתו בשל הזמן בו הוא נרשם והעובדה שלא נרשם אצל רשם המשכונות יש לראות בו הענקה אסורה.

בית המשפט המחוזי בירושלים בראשות כבוד השופט דוד מינץ מכיר במבקש בהתאם להלכות קודמות שנפסקו כנושה מובטח ומתייחס לכך שאין לראות בנאמן כנושה עם זכויות עודפות משל אלו השייכות לבעל העיקול.

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי בענייני פשיטת רגל