הפטר מותנה מחובות בסך 21.8 מיליון ש''ח לחייב שפוטר

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על מתן צו הפטר מותנה מחוב עתק בסך כולל של כ-21.8 מיליון ₪ (!) לחייב שפוטר ממקום עבודתו עקב משבר הקורונה.

כך נקבע בהחלטה המדהימה שניתנה בתיק פש"ר 6970-08-17 ש.פ. נ' עו"ד אסף שמרת – נאמן.

חשוב להדגיש כי תיק פשיטת רגל זה עסק בחייב שנכנס להליכי פשיטת רגל בשנת 2017, לפני כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ביום 15.9.2019 ועל כן הליכיו כפופים עדיין לפקודת פשיטת הרגל.

בסקירה שלפניך נסביר את עיקרי החלטתו של בית המשפט המחוזי והרציונל שמאחורי ההחלטה על מתן הפטר מותנה לחייב, למרות חובותיו שהצטברו לסכום בלתי שגרתי בלשון המעטה.

קורותיו של החייב והכניסה להליך פשיטת רגל

תיק זה עסק בחייב בן 50, שהיה בעל חברות לגידול ושיווק עופות וכאשר החברות נקלעו לקשיים תפעוליים הוא עצמו נקלע לחובות כספיים ונכנס להליכי פשיטת רגל במהלך שנת 2017 עקב קריסתן של החברות.

תביעות החוב שאושרו כנגדו במסגרת הליך פשיטת הרגל עמדו של סך כולל של כ-21.8 מיליון ₪.  

עד לפרוץ משבר הקורונה עבד החייב בחברת בניה בתמורה לשכר חודשי בסך של כ-7,000 ₪. בחודש מרץ 2020 הוא הוצא לחל"ת והתקיים מאז מדמי אבטלה בסך של כ- 5,000 ₪. החייב נשוי לאשה שמרוויחה שכר חודשי של 11,000 ₪ והם מגדלים יחדיו שלושה ילדים.

החייב משלם לנושיו תשלום חודשי בסך של 1,500 ₪ והוא מציע להוסיף לקופת פשיטת הרגל סך של 81,000 ₪ ב-54 תשלומים בני 1,500 ₪ כל אחד, בתמורה לקבלת הפטר.

הנאמן הסכים לבקשת ההפטר של החייב, אולם הוא התנה את מתן ההפטר בתשלום של 463,000 ₪ על ידי החייב וזאת בשל סכום החוב הגבוה של החייב, משיכה בלתי מוסברת בסך של 113,000 ₪ שהוא ביצע מחשבונות החברה סמוך לפני קריסתן וכן בשל חוסר תום לב מסויים שדבק בו לגבי יצירת חוב בסך של כ-10.8 מיליון ₪ כלפי חברה אחרת בשם אמבר.

עוד טען הנאמן כי החייב חי באופן ראוותני, מאחר שהוא חי בדירה שכורה בשכונת המשתלה בתל אביב ומשלם דמי שכירות חודשיים בסך של 8,000 ₪.

כונס הנכסים הרשמי ובנק דיסקונט, שהיה הנושה היחיד שהתייצב לדיון בבקשה למתן הפטר, הצטרפו לעמדת הנאמן.

משמעות קבלת הצעת הנאמן הנה חסימת האפשרות למתן ההפטר

בית המשפט קבע שהליך פשיטת הרגל מיצה עצמו עד תום, מאחר שלחייב לא נותר עוד רכוש כלשהו שניתן לממש ועל כן יש להחליט כעת האם יש לתת לחייב הפטר, או שמא יש לבטל את הליכי פשיטת הרגל שלו ולהחזיר אותו למסלול הגביה במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

בית המשפט החליט שיש מקום לתת לחייב הפטר שמותנה בתשלום תוספת לקופת פשיטת הרגל, אולם לא בסכום הגבוה שהוצע על ידי הנאמן, אך גם לא בסכום הנמוך שהציע החייב.

לגבי הצעת הנאמן, נקבע שמדובר בהצעה בלתי מעשית, שמנותקת לחלוטין מהיכולת הכספית המוכחת של החייב ואשתו.

משמעות קבלת הצעה זו למעשה הנה חסימת דרכו של החייב לקבלת ההפטר המיוחל והותרתו בהליך פשיטת הרגל במשך שנות דור.

בהחלטתו קבע בית המשפט כי מאחר והתשלומים העיתיים שהוטלו על החייב הנם בסך של 1,500 ₪, הרי שקבלת הצעת הנאמן תותיר את החייב בהליכי פשיטת רגל למשך כ-26 שנים נוספות, עד הגיעו לגיל 76, וזאת בשעה שהוא אינו נעשה צעיר מיום ליום וגם אין סיכוי שכושר השתכרותו ישתפר.

פשיטת רגל אינה הליך עונשי כי אם הליך שיקומי לצד הגנת זכויות הנושים

בית המשפט הוסיף וציין שהליך פשיטת רגל איננו הליך עונשי. אין באים חשבון עם החייב על כך שיצר חובות כספיים ואין מענישים אותו על כך.

מטרת הליכי פשיטת הרגל הנה מצד אחד, הגנה על זכות הקניין של הנושים וחלוקה שוויונית של נכסי החייב בין נושיו ומצד שני, מתן אפשרות למי שנקלע בתום לב לחובות לפתוח דף חדש בחייו.

אולם, התניית ההפטר בתשלום סך של 463,000 ₪ הנה הצעה שברור לחלוטין שהחייב לא יוכל לעמוד בה, כך שמדובר למעשה בסכום בעל אופי עונשי, שזונח את המטרה השיקומית בהליך פשיטת הרגל ואין מקום לקבלה.

בהתאם לכך נקבע שיש להתנות את מתן ההפטר בתוספת תשלום משמעותית, שתביא לידי ביטוי הן את מצבת החובות הגבוהה של החייב והן את חוסר תום הלב המסויים שדבק בו בנוגע ליצירת החוב כלפי אמבר, אם כי צנועה בהרבה מזו שביקש הנאמן.

בסיכומו של דבר הורה בית המשפט על מתן הפטר מותנה לפיו על החייב לעמוד בתשלום של 126,000 ₪, אותו ישלם החייב ב-84 תשלומים חודשיים במשך 7 שנים נוספות. עם ביצוע תשלום זה, יהפוך ההפטר המותנה לחלוט.

עוד בנושא: הפטר מותנה לקשיש בעל חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי