פטור מערבות בשל מחדל של הבנק

כאשר בנק מחתים ערב על כתב ערבות להחזר הלוואה שניתנה ללווה, חלה עליו חובה לגלות לערב פרטים מהותיים שנוגעים להלוואה הנערבת ולמצב חובותיו של הלווה כלפי הבנק.

מטרת חובת הגילוי של הבנק הנה למסור לערב מידע רלוונטי שיאפשר לו להבין היטב את משמעות הערבות עליה הוא חותם והיקף החוב הנערב על ידו.

לבנק יש בדרך כלל מידע רב אודות מצבו הכלכלי של הלווה הנערב והיקף חובותיו, ועל כן באפשרותו להעריך טוב יותר את הסיכונים שנשקפים לערב בשל חתימתו על הערבות ולהתריע עליהם בפני הערב, וזאת הן לפני חתימתו על הערבות והן לאחר מכן.

חובה זו נובעת ממקורות חקיקה שונים שמטילים על הבנקים חובות גילוי ואיסור הטעיה, אשר גם פורשו בהרחבה על ידי הפסיקה.

בין שאר המקורות החוקיים המטילים על הבנק את החובה לעדכן את הערב לגבי מצבו הכלכלי של הלווה, סעיפים 3 ו-5 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 שמטילים על הבנקים חובות כלליות בדבר איסור הטעיה וגילוי, וסעיפים 22  ו-26 לחוק הערבות, תשכ"ז-1967, שמטילים על הבנקים וכן על כל נושה אחר, חובת גילוי ספציפית על פרטי ההלוואה הנערבת, לרבות אודות אי קיום הלווה את התחייבותו להחזר ההלוואה.

אי עמידה של הבנק בחובת הגילוי המוטלת עליו לפי החוק והפסיקה עשויה במקרים מסויימים להוביל לכך שהערב יופטר מחובותיו לפי שטר הערבות שעליו חתם.

כך אירע בנסיבות הליך תא"מ 5049-08-15 בנק הפועלים בע"מ נ' גנקין שהתנהל בפני בית משפט השלום בתל אביב, כפי שנסביר בהרחבה בסקירה שלפניך.

נסיבות ההליך המשפטי והדיון בשאלת הערבות

תיק זה עסק בערב שחתם, ביחד עם ערבה נוספת, על ערבות להלוואה בסך של 41,000 ₪ שניתנה על ידי בנק הפועלים ללווה שאותו הכיר במקום עבודתו בעבר.

הבנק הגיש תביעה נגד הלווה להחזר ההלוואה, זכה בתביעה, פתח נגדו בהליכי הוצאה לפועל לגביית סכום התביעה ולאחר שמיצה הליכים אלו, גם הגיש שתי תביעות נפרדות כנגד הערב והערבה להחזר סכום ההלוואה והפרשי הריבית, בסך של 31,103 ₪ כל אחת.

הערב טען שהוא הסכים לחתום על הערבות להלוואה שנטל הלווה מהבנק, מאחר שהלווה אמר לו שהוא נוטל את ההלוואה לצורך הקמת עסק עצמאי.

לדבריו, רק בדיעבד הסתבר לו כי הלוואה זו שימשה למעשה להחזר חוב קיים בגין הלוואה קודמת של הלווה לבנק, וכי ללווה גם היה כבר באותה עת חוב כספי קודם נוסף כלפי הבנק, בשל הלוואה אחרת שניתנה לו, בסך של 110,000 ₪.

לדבריו, הבנק לא אמר לו שהערבות שלו נועדה לצרכי הסדר חוב קיים של הלווה, ושחוץ מחוב זה יש ללווה גם חוב קודם וכי לו הוא היה יודע על כך, הוא בשום פנים ואופן לא היה חותם על הערבות. 

הבנק טען שפקידת הבנק שבפניה חתם הערב על הערבות של הלווה, ביחד עם הערבה הנוספת, הסבירה להם במפורש שההלוואה הנערבת על ידם נועדה להחזר חוב הלוואה קודמת שניתנה ללווה לצורך הקמת עסק עצמאי.

היקף חובת הגילוי של הבנק לגבי החוב הקודם של הלווה

בית המשפט דחה את טענת הערב לפיה לא הוסבר לו שמדובר בערבות להלוואה שניתנת לצורך פירעון חוב קיים של הלווה כלפי הבנק וזאת לאור מסמכי הערבות עליהם חתם הערב, אשר בהם צוין במפורש שמדובר בערבות להלוואת הסדר חוב.

יחד עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת הערב לפיה הבנק לא גילה לו אודות החוב הנוסף שכבר היה ללווה כלפי הבנק וזאת בהסתמך על שני נימוקים.

ראשית, במהלך ניהול התביעה נגד הערב ניתן פסק דין אשר דחה את התביעה שהגיש הבנק נגד הערבה הנוספת. פסק דין זה קבע כממצא עובדתי, שהבנק אכן הסביר לה ולערב שההלוואה הנערבת על ידם נועדה להסדיר חוב קיים של הלווה של הבנק, אולם הוא לא גילה להם על קיומו של החוב הקודם הנוסף שהיה ללווה כלפי הבנק ועל כן הערבה הופטרה מערבותה כלפי הבנק.

שנית, מעדותה של פקידת הבנק במהלך התביעה נגד הערב, עלה שהיא למעשה לא אמרה לו דבר על קיומו של החוב הנוסף של הלווה לבנק וכי היא אף לא טרחה כלל לבדוק את מצב חובות הלווה כלפי הבנק במועד החתמת הערבים על כתב הערבות.

בית המשפט הבהיר שחובת הגילוי של הבנק חלה גם כאשר הוא מחתים את הערבים על ערבות חדשה למחזור חוב הלוואה הקודמת, וכי לו הערבים היו יודעים שמצבו של הלווה למעשה הינו קשה ובעייתי יותר משהם סברו והוסבר להם, היה ביכולתם לסרב לחתום על הערבות, מה שלא נעשה במקרה דנן.

בהתאם לכך בית המשפט נתן לערב פטור מכתב הערבות שעליו חתם מול הבנק ודחה את התביעה נגדו.

עוד בנושא: התמודדות חכמה מול הבנק למניעת הליך משפטי לגביית חוב