חשיבותו של חוזה הלוואה - נקודות למחשבה

חוזה הלוואה הינו הסכם למתן סכום כספי באשראי מגורם אחד, המלווה, לגורם שני - הלווה.

על הלווה להחזיר למלווה את הכסף שלווה וזאת בכפוף לתנאים קבועים ומוסכמים מראש בדבר מועדי החזר ההלוואה, מספר תשלומי החזר ההלוואה, שיעור תשלומי הריבית ו/או הפרשי ההצמדה הנלווים לקרן סכום ההלוואה וכיו"ב.

בחלק מהמקרים ההלוואות ניתנות גם על ידי גורמים פרטיים, כגון קרובי משפחה, חברים, מכרים, וכד'. אולם רוב ההלוואות ניתנות בימינו על ידי גופים שעוסקים בכך באופן מקצועי, כגון בנקים או גופים חוץ-בנקאיים.

על הגופים החוץ בנקאיים נמנים, בין היתר, גופים פיננסיים מובהקים כגון חברות אשראי וחברות ביטוח.

יחד עם זאת, חלק מהגופים המעניקים הלוואות חוץ בנקאיות מכונים לעיתים באופן שלילי שוק אפור, הואיל והמדובר בגופים שאינם לגיטימיים, ואשר לרוב נשלטים ע"י גורמים עבריינים, אשר מנצלים את כוחם ומהלכים איימים על הלווים.

אלו, מצידם, נאלצים לפנות לגופים החוץ בנקאיים בלית ברירה, מאחר שהבנקים מסרבים לתת להם הלוואות, עקב מצבם הפיננסי הקשה, בעטיו הם נחשבים כסיכון גבוה מדי וכמי שאין באפשרותו להציג בטוחות להבטחת פירעון ההלוואה.

קראו בהרחבה: ערבויות לתשלום חוב

סיכון זה מביא לכך שהריבית במערכת החוץ בנקאית גבוהה לעיתים במידה ניכרת מזו שבמערכת הבנקאית. על רקע זה נחקק החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, שידון להלן, וזאת במטרה למנוע ככל הניתן את ניצול הלווים ע"י הגופים הללו.

המסגרת הנורמטיבית לעריכת חוזה הלוואה

הסכמים למתן הלוואות כפופים, כמו כל חוזה אחר, לדיני החוזים בארץ, אשר עקרונית חלים על כל סוגי החוזים, ללא יוצא מהכלל, אלא אם כן נקבע אחרת.

מכאן נובע כי גם על הסכמי ההלוואה לענות על הדרישות הבסיסיות של דיני החוזים לצורך כריתת חוזה מחייב כדין: הצעה וקיבול, גמירות דעת ומסויימות, תום לב ועוד. כמו כן, מובן כי גם בהסכם הלוואה על התמורה להיות חוקית לכל דבר ועניין.

בנוסף לדיני החוזים, כפופים חלק מהסכמי ההלוואה גם לחיקוקים שעוסקים ספציפית בנושא מתן ההלוואות:

• כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992 ("הכללים"). כללים אלו חלים על הסכמים למתן הלוואות ע"י בנקים.
• חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993 ("החוק").

סעיף 1 לחוק מגדיר "לווה" - למעט תאגיד, ואילו  "מלווה" מוגדר כ-"מי שנותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א- 1981". יחד עם זאת, סעיף 15 לחוק קובע כי סעיפים 2, 3 ו-7 לחוק, בדבר חובת עריכת החוזה בכתב, חובת הגילוי, והקדמת מועד הפירעון (בהתאמה) לא יחולו על מלווה שנותן הלוואה שלא דרך עיסוק.

מכאן נובע כי סעיפיו העיקריים של חוק זה חלים על הסכמים למתן הלוואות שניתנות ע"י יחידים / גופים שעוסקים במתן הלוואות, ואשר אינם בנקים, לידי אנשים פרטיים.

חיקוקים נוספים שחלים על הסכמי הלוואה, בהתאם לנסיבות, הינם חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 ועוד.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!

דרישות החוק לגבי הסכמי הלוואה

הגם שנוסחי הכללים והחוק הללו אינם זהים זה לזה, מטרתם הינה זהה באופן כללי: להגן על זכויות הלווים, ולהבטיח כי הם יקבלו לידם את כל המידע הרלוונטי לגבי ההלוואה אותה נטלו.

מכאן גם נובעות הדרישות המשותפות לכללים ולחוק, לרבות:

חובת עריכת ההסכם בכתב: הסכם הלוואה ע"י הגופים הללו חייב להיערך בכתב. במידה וההסכם נערך בעל פה בלבד – לא יהא לו כל תוקף.

חובת גילוי פרטים מסויימים: על מנת שההסכם יהיה בר תוקף, חובה לכלול בו פרטים בסיסיים מסויימים, על מנת להבטיח שהלווה יהיה מודע היטב לתנאי ההלוואה החלים עליו.

בין היתר, חובה לציין בו את סכום ההלוואה, תקופת ההלוואה, ככל שיש תשלומים - סכומי התשלומים לפירעון ההלוואה ומועדיהם, ככל שיש תשלום ריבית - היקף הריבית, ושיעור הריבית בחישוב שנתי, ואם הריבית משתנה - מרכיבי הריבית המשתנה, העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים, ככל שיש הצמדה - סוג ההצמדה ובסיס ההצמדה,  אפשרות לפירעון מוקדם של ההלוואה ועוד.

עוד בנושא: כך תורידו את הריבית שתלמו על ההלוואה

חובת מסירת עותק חתום מההסכם: על המלווה למסור ללווה עותק חתום של הסכם ההלוואה, וזאת לאחר החתימה.

יצויין כי החוק והכללים יכולים לחול לא רק על הסכמי הלוואה מובהקים, כי אם גם על עסקאות לניכיון צ'קים - כך נקבע, לדוגמא, בהליך ע"א (נצ') 2020/02 פואנקינוס - טל מוריס נ' אברהים עז אלדין ואח'.

הנימוק לכך מעוגן בגישת הפסיקה לפיה עסקאות ניכיון הינן במהותן עסקאות הלוואה, כאשר מוסר השיק מחוייב לשלם את תמורת השיק לחברת הניכיון, במידה והשיק לא כובד.

משמעות ניכיון השיק במקרה כזה הינה כי חברת הניכיון מעניקה למחזיק השיק הלוואה בסכום השיק, כאשר מועד העמדת ההלוואה לזכות הלווה - חל במועד ניכיון השיק, ואילו מועד החזרת ההלוואה - חל במועד פירעון השיק (הנקוב על גביו) ע"י הבנק לידי חברת הניכיון - ראו הליך תא"מ (ת"א) 16802-05-12 ירין נ' ברכה.

הסתבכת עם הלוואה? פנה לשיחה עם עורך דין: 072-334-1001