תביעת חוב בהליך פשיטת רגל - הכיצד?

בשונה מתביעת חוב סטנדרטית בה החייב נמצא בפעילות סדירה והחזר החוב מטופל על ידי עורך דין ו/או על ידי לשכת ההוצאה לפועל, תביעת חוב בעת שהחייב נמצא בהליך פשיטת רגל הנה הליך שונה בתכלית.

על הנושה לפעול במסגרת החוקית, כעולה מפקודת פשיטת הרגל, תוך הקפדה על המועדים הקבועים בחוק ועל הפרוצדורה הקבועה בו.

הגשת תביעת חוב על ידי נושה בהליך פשיטת רגל

לפי סעיף 7 לפקודת פשיטת הרגל בקשתו של נושה על החייב כפושט רגל, תתקבל אם סכום החוב מאותו חייב עומד על מעל ל-82,441 ש"ח.

על הנושה למלא טופס 21 המכיל שאלון מפורט העוסק בפרטי החוב. יש למלא את פרטייך בתור נושה, פרטיו של החייב, מספר תיק פשיטת הרגל של החייב, גובה החוב שלו כלפיך ואסמכתאות המעידות על עצם קיום החוב.

דוגמה לאסמכתא מקובלת לצירוף לטופס: טופסי הזמנות של מוצרים ושירותים עליהם טרם ניתן תשלום.

התביעה תוגש אל כונס הנכסים הרשמי שמטפל בתיק פשיטת הרגל של החייב הספציפי, אשר יש לו חוב כלפייך.

על מנת לאתר את משרד כונס הנכסים שאחראי על האדם שחייב לך כסף, רצוי לדעת היכן מתממשת הפעילות העסקית של בעל החוב, כאשר ברוב המקרים יטופל בעל החוב על ידי משרד הכנ"ר האזורי.

משרד כונס הנכסים הרשמי, לו שייך החייב, ינפיק במקרה בו החייב הוכרז כפושט רגל, צו כינוס וימנה לו נאמן מטעמו. הנאמן מרכז לידיו את כל הנכסים וההתחייבויות של פושט הרגל ובכך מטפל בצורה רשמית בחובות.

על כן, תביעות המוגשות על ידי נושים מופנות גם נגד הנאמן, גם נגד עורך הדין של החייב וגם נגד החייב בעצמו.

הכונס רשאי לאמץ או להתייחס בביטול לתביעה.

הנימוקים לגבי היחס של הכונס לתביעה מתבצעים על ידי הנאמן שמונה לחייב והוא שמנמק יחס זה בבית המשפט במקרה הצורך.

ההתנהלות של כונס הנכסים באשר לאימוץ או דחיית התביעה קשורה לזמן בו היא הוגשה.

המועד בו חלה עלייך חובת הגשת התביעה לכונס הנכסים

מועד הגשת התביעה הינו חצי שנה מיום מתן צו הכינוס מכונס הנכסים לצד החייב.

מועד זה נקבע בחוק בסעיף 71ב' לפקודת פשיטת הרגל. הסמכות לאשר הארכות זמן להגשת התביעה מצד הנושה ניתנות לכונס הנכסים הרשמי ולבית המשפט, והם יכולים להפעיל ולשקול מספר מוגבל של שיקולים לשם כך.

כונס הנכסים יכול להשתמש רק באמצעי ההארכה המותרים לו בחוק וזאת במידה והוא השתכנע שלא הייתה בידי הנושה היכולת להגיש את התביעה במועד הקבוע בחוק.

כל תביעה אחרת אשר מוגשת באיחור נדחית על הסף, על ידי כונס הנכסים והוא ימתין לדיון בבית משפט. באשר לבית המשפט, הדבר נבחן לגופו של מקרה וישנן פסיקות שונות בהן שופטים קיבלו או דחו טענות של נושים, מסיבות שונות.

הנימוק העיקרי לקבלת צד של נושה, כלומר של צוות התביעה, הינו אי יכולתו לדעת מהו התאריך המדויק בו ניתן צו הכינוס לחייב.

לכן בפסיקות רבות קבעו השופטים, שחצי השנה אשר במהלכה ניתן להגיש את התביעה, תחל מיום אשר פורסם דבר פשיטת הרגל ברשות הרבים, באמצעי תקשורת כלשהו ולא מיום מתן צו הכינוס, כפי שמנוסח בחוק.

מאידך בית המשפט לוקח בחשבון מקרים בהם הנושים מנצלים עובדה זו ובוחרים בכוונת מכוון, להגיש באיחור את התביעה על מנת לנסח תביעה מוצלחת יותר והן במטרה להגיע לדיון בבית המשפט וזאת על מנת לזכות בסעיפי אישום נוספים לתביעת החוב, בהם הם יכולים להאשים את צוות ההגנה.

במקרים שכאלה דוחה בית המשפט את הדרישה להחזר החוב. במקרים אלו בית המשפט מרבה להשתמש בנימוק: ידיעה ברורה ומוכחת של הנושה על היותו של החייב בפשיטת רגל, בשל פרק זמן ארוך משמעותית מחצי שנה.

דוגמאות מהפסיקה: תביעת חוב בפש"ר

מקרה המבחן המפורסם ביותר בתחום תביעות החוב בהליך פשיטת רגל מיוחס לתיק רע"א 9802/08: עיריית ירושלים נגד מלונות רותם, משנת 1994.

בתיק זה ביקשה העירייה להאריך את מועד הגשת תביעת החוב מרשת המלונות.

בית המשפט אימץ את בקשת העירייה וקבע שיש לאפשר לעירייה להאריך את מועד הבקשה: בנסיבות בהן הנושה לא ידע בפועל אודות מתן צו הכינוס או צו הפירוק, גם אם זה פורסם כנדרש ובכפוף לשיקולים הנוגעים לפגיעה משמעותית ביעילות ההליך ובקידומו ובהתחשב במידת האיחור, יהיה ככלל על הנאמן או המפרק לשקול בחיוב העתרות לבקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב.

כלומר, יש לבַכּר את הגישה המקלה על פני הגישה המחמירה, ככל שמדובר בהארכת מועד להגשת תביעות חוב לפי סעיף 71ב' לפקודת פשיטת הרגל.

כך פסקו השופטים א' גרוניס, א' רובינשטיין ו נ' הנדל, בהסתמכם על כך שלאור מידת האיחור הקטנה של עיריית ירושלים והוועדה לתכנון ובנייה מטעמה, לא ניתן להסיק שהאיחור בוצע שלא בתום לב ולכן על הנאמן לשקול להתיר לאחרונות, להאריך את תקופת הגשת התביעה.

מקרה המבחן השני, גם הוא ידוע ומוכר בתפוצה רבה, הוא תיק רע"א 6548/11: הבנקים City Bank N.A ו Himalayan Bank Ltd. נגד רחל סייג סופר. במקרה זה פסק בית המשפט לחומרה: אין לאפשר לחברות הנושות להאריך את מועד הגשת התביעה.

ניתן ללמוד על השתלשלות האירועים ממקרה מבחן זה מפסיקתו של נשיא העליון אשר גרוניס כלשונה: במקרה שלפנינו אין חולק כי המבקשים היו מודעים בפועל למועד מתן צו הכינוס לנכסי החייבת.

בהיותם מוסדות פיננסיים, הנהנים מייעוץ משפטי שוטף, ניתן להניח כי מגבלת הזמן להגשת תביעת החוב הייתה ידועה להם. מכל מקום קשה לומר כי המבקשים לא יכולים היו להגיש תביעת חוב במועד, כנדרש לפי סעיף 71(ב).

ואכן מועד הגשת התביעה היה 10.11.2010, שעה שצו הכינוס הוצא בתאריך 31.12.2009, ופורסם ברבים ב-2.2.2010, ולכן לא מותיר מקום לספק לגבי נכונות פסק הדין במיוחד שמדובר בבנקים גדולים, להם מידע זה נגיש יותר מגופים ציבוריים, כמו עיריות או יחידות סמך במשרדי ממשלה.

כמה מילים לסיכום...

התנהלות נושים מול חייבים שהוכרזו כפושטי רגל ואל מול כונס הנכס של אותם בעלי חוב, חייבת להתבצע על פי הדרישות ובהתאם ללוחות זמנים.

תביעות חוב המוגשות על ידי נושים מופנות נגד החייב, נגד עורך דינו של החייב ה ונגד הנאמן, ובתנאי שהחוב מאותו חייב עומד על מעל ל-82,441 ש"ח.

כמובן שלפני הגשת תביעת חוב כנגד אדם שהוכרז כפושט רגל, מומלץ לפנות לקבלת יעוץ משפטי אישי באמצעות עורך דין מיומן, הבקיא בהליכי פשיטת רגל וגביית חובות.

לשיחה אישית עם עורך דין מנוסה חייג/י: 072-334-1001