דחיית בקשת הפטר בשל הזנחה כלכלית מצד החייב

אין חולק שקבלת צו הפטר מהווה את משאת הנפש האולטימטיבית של כל חייב שנמצא בהליכי חדלות פירעון ולמעשה, אחת הסיבות העיקריות שמניעות חייבים לכניסה להליך חדלות פירעון הנה ההפטר המיוחל שבסוף ההליך והיציאה לדרך חדשה ונקיה מחובות, עיקולים וכאבי ראש של נושים.

מאידך, אין חולק שלא כל חייב כזה זכאי לקבל צו זה, במיוחד כשמדובר בחייב אב לעשרה, שצבר את חובות כספיים גדולים בחוסר תום לב מובהק, כאשר הוא למעשה בוחר לחיות על תרומות וקצבאות ילדים ונמנע מלעבוד במשך שנים רבות למרות שיש לו כושר השתכרות מלא.

מקרה דומה עמד לפתחו של בית המשפט שדן בתיק חדל"פ 38584-02-20 י.ח. נ' הנאמנת עו"ד מיטל אופיר, אשר את עיקריו נסביר בסקירה החשובה שלפניך.

הכניסה להליך חדלות פירעון והדיון בבית המשפט

תיק זה עסק בחייב בן 49, אב לעשרה ילדים כאשר מתוכם 9 קטינים ובגיר שאף הוא גר עמו. החייב שירת בצבא, עבד כשנתיים, עד שהחל ללמוד בישיבה.

מאז החל את לימודיו בישיבה החייב אינו עובד, אשתו אינו עובדת וגם בנו הבגיר אינו עובד.

בקיצור, אף אחד מבני המשפחה אינו עובד, בשעה שהם חיים בדירה שדמי השכירות שלה משולמים על ידי עמותת צדקה ומתקיימים אך ורק מקצבות ילדים של המוסד לביטוח לאומי ותרומות.

כנגד החייב אושרו תביעות חוב במסגרת הליך חדלות הפירעון בסך כולל של 104,214 ₪ שכללו חוב בסך של 48,000 ₪ לנושה פרטי שהחייב רכש ממנו רכב, חוב בסך של 59,000 ₪ לבית החולים אסף הרופא ומגוון חובות בגין מיסים מוניציפאליים שלא שולמו.

הממונה על הליך חדלות הפירעון המליץ לתת לחייב הפטר מלא לאלתר לפי חוק חדלות פירעון ואף ללא חיובו בקבלת הכשרה להתנהלות כלכלית, בנימוק שגם אם הוא ואשתו יעבדו וימצו את כושר ההשתכרות המלא שלהם, עדיין הסכום שהם ירוויחו יהיה נמוך מהסכום שדרוש למשפחה שבה זוג הורים ותשעה קטינים.

חייב שצבר חובותיו בשל הזנחה כלכלית וחוסר תום לב אינו זכאי להפטר

בית המשפט החליט לדחות את המלצת הממונה, מאחר שהיא אינה עונה על התנאים למתן הפטר לאלתר לפי סעיף 167 לחוק חדלות פירעון ואף אינה עונה על כלל מטרות החוק.

סעיף 167(ב) לחוק קובע שאין לתת הפטר לאלתר לחייב שמקיים תנאי מהתנאים שמופיעים בסעיף 163(ג) לחוק ואשר מאפשרים להאריך את תקופת התשלומים במסגרת הצו לשיקום כלכלי, אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

סעיף 163(ג)(2)(ב) עוסק בנסיבות בהם היחיד צבר חוב שנוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד ואשר נעשתה בחוסר תום לב.

בית המשפט קבע שחובותיו של החייב במקרה דנן אכן נעשו בחוסר תום לב ומתוך זלזול עמוק בחובותיו ובנושיו.

בית המשפט נימק את החלטתו כדלקמן:

• למרות שהחייב טוען שהוא לא שילם לנושה שממנו רכש את הרכב את התשלום מאחר שהנושה "רימה" אותו, הוא לא טרח כלל להגיב לתביעה שהנושה הגיש נגדו בעניין זה.
• לא ברור כיצד חייב שיש לו ביטוח בריאות ממלכתי, כמו לכל אזרחי ישראל, מצליח לצבור חוב לבית חולים בגובה של עשרות אלפי ₪.
• לא ברור איך חייב שאחראי על כלכלתם של 10 ילדים ובעל הכנסה זעומה, לא טורח לעשות דבר כדי לזכות להנחות המס שלהן הוא זכאי.

לפיכך, מתן הפטר בנסיבות אלו תעביר למעשה מסר ליחיד ולחייבים אחרים לפיו מי שנוהג בחוסר אחריות כלכלית רשאי להנות ממחיקת חובותיו.

המלצת הממונה למתן הפטר לאלתר צורמת שבעתיים מאחר שהיא גם איננה כוללת המלצה לשילוב החייב בתכנית הכשרה להתנהלות כלכלית.

בנסיבות כאלה גם אם יינתן לו הפטר ואף אם לא לאלתר, לא מן הנמנע שהוא ימשיך להתנהל כלכלית באותה הדרך שבה התנהל עד כה ובעוד שנים ספורות ימצא את עצמו שוב במצב של חדלות פירעון, בשל ההרגל ליצור חובות גם מתוך ידיעה שאין בידיו לפרוע אותם.

התנהלות זו אינה עונה בקנה אחד עם כלל מטרות החוק, לפיהן בצד שיקומו הכלכלי של החייב, יש גם לקדם את שילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים ולהשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים. מדובר במטרות שחשובות לא פחות ממטרת שיקומו הכלכלי של החייב.

בנסיבות אלו, שבהן החייב יצר את חובותיו בחוסר תום לב, היה אף מקום לכאורה להורות על ביטול כל הליך חדלות הפירעון שלו.

מאחר שהחייב הודיע במהלך הדיון שהוא מנסה להשתלב בקורס מקצועי כדי לרכוש מקצוע ולעבוד בו לפרנסת משפחתו, החליט בית המשפט להמליץ לחייב לצאת לעבוד כבר עכשיו, גם אם לא במקצוע שהוא שואף ללמוד ולרכוש וזאת כדי שיתרגל לכך שעליו לפרנס את עצמו ואת ילדיו ולשנות את התנהלותו הכלכלית.

בסוף הדברים פסק בית המשפט כי אם החייב יוכיח שהוא אכן עושה מאמצים להתנהלות כלכלית נכונה, מנסה לעבוד ולהסדיר את הנחות המס להן הוא זכאי, יתכן שיהיה מקום לשקול בעניינו תכנית לשיקום כלכלי בעתיד.

קריאה נוספת: הליך חדלות פירעון עם חובות שעד 150,000 ש"ח