דרגו אותנו:

Hebrew

אחד העקרונות הבסיסיים והמרכזיים ביותר בדיני חברות (אם לא הראשון שבמעלה בהם) הינו עקרון האישיות המשפטית הנפרדת שיש לחברה.

עקרון זה קובע כי לחברה יש אישיות משפטית נפרדת משל בעלי המניות שלה, על כן המדובר בישות משפטית עצמאית אשר כשרה לחובות, זכויות ופעולות המתיישבות עם אופיה וטבעה כגוף מואגד. כך קובע סעיף 4 לחוק החברות, תשנ"ט-1999.  

כאישיות משפטית עצמאית בפני עצמה יכולה החברה לתבוע ולהיתבע, להתקשר בחוזים, להחזיק נכסים ולבצע פעולות משפטיות נוספות רבות ומגוונות, כאשר הכל בנפרד מבעלי מניותיה.

אחד היתרונות המשמעותיים ביותר הנובעים מעיקרון זה מבחינת בעלי המניות אומר כי לא ניתן לתבוע אותם באופן אישי בגין חובות של החברה, זאת למעט במקרים בהם הוכח כי בעל המניות ניצל לרעה את מסך ההתאגדות הנפרדת של החברה.

במקרה כזה ניתן יהיה לייחס את חובות החברה לבעל המניות באופן אישי, או לחברה אחרת שהינה חברה קשורה של אותה החברה החייבת. פעולה כזו מכונה הרמת מסך ההתאגדות.
 

עקרונית, פעולת הרמת המסך הינה פעולה שבית המשפט מוסמך לבצעה במסגרת תביעה שמוגשת בפניו למתן פסק דין המאפשר זאת.

אולם, נשאלת השאלה מה קורה כשכבר ניתן פסק דין כנגד החברה בלבד וזו אינה פורעת אותו במסגרת הליכי ההוצל"פ הננקטים כנגדה, לרבות מאחר ולא קיים אף נכס הרשום על שמה. האם לכאורה מאוחר מדי בשלב זה להרים את המסך?

בפסיקה נקבע כי גם לרשמי ההוצל"פ ישנה הסמכות להורות על הרמת מסך ההתאגדות בנסיבות המתאימות. 

במסגרת הליך רע"א 510/00 ח. רשף קבלנים (1990) בע"מ נ' אילנה ענבר קבע ביהמ"ש העליון לראשונה כי ניתן להרים את מסך ההתאגדות בין חברה חייבת לחברה קשורה גם בשלב גביית חוב פסוק במסגרת הליכי הוצל"פ, במידה והוכח שהמדובר למעשה בישות כלכלית אחת, כך שההפרדה ביניהם הינה מלאכותית: 

"נמצאו מאפיינים עובדתיים רבים המצביעים על כך ששתי החברות - החברה החייבת והחברה המבקשת - התנהלו לאמיתו של דבר כגוף אחד והאבחנה ביניהן היתה מלאכותית ועקרה במציאות העסקית היומיומית."

במסגרת הליך בר"ע 2417/05 גל יעד בע"מ נ' ט.א. מכונות מזון וקידוד בע"מ ואח' הסתמך בית המשפט המחוזי בת"א על ההלכה דלעיל של ביהמ"ש העליון וקבע כי ראש ההוצל"פ מוסמך להרים את מסך ההתאגדות בין חברה חייבת לחברה הקשורה אליה, גם במידה וקיים חשד להברחת נכסי החייבת אל החברה הקשורה: 

"בנסיבות של זהות מוחלטת בין חברות לכאורה, כאשר קיים חשש ממשי לכאורה כי הקמת החברה האחרת נועדה להעתיק פעילות או להבריח נכסים מתוך מטרה להתחמק מתשלום חוב פסוק". 

 

 

"דומה כי לנוהג הפכה התנהלות זו של רישום חברות חדשות, מדי כמה שנים, לאותה מסגרת של פעילות עסקית, כאשר מטרת הקמת החברה החדשה הינה השתחררות מחיובים ומחויבויות והכשלת גביה ונשיה..." 

..."יציבותם של אורגניים עסקיים היא נדבך חיוני בבסיסה של כלכלה מודרנית, חזקה ויציבה. החלפת ישויות משפטיות פוגמת גם בבסיס היציבות והאימון במערכת המשפטית. שהרי, מה טעם בטורח בניהולה של תובענה כאשר בסופה ימצא הזוכה בפני חברה ריקה כאשר מנגד ניצבת חברה זהה אשר לתוכה רוקנו נכסי הראשונה בדיוק על מנת לסכל את הוצאתה לפעול של אותה תובענה..."  

"...הגבלת היכולת להרים את מסך ההתאגדות בין אשכול חברות באופן שזו אינה יכולה שתעשה במסגרת הליכי הוצאה לפועל, אינה עולה בקנה אחד עם תכלית היציבות הכלכלית והמשפטית הכרוכות זו בזו והתכלית שבבסיס סעיף 6 לחוק החברות. גם מוצא הפירוק אינו נותן תמיד מענה, לא משפטי ולא עסקי והדברים ידועים. על כן מצאתי בכל אילו תמיכה להרחיב, ככל שלהרחבה יחשב הדבר, את הילכת רשף קבלנים."

משמעות הרמת המסך בין החברה הקשורה לחברה החייבת במסגרת הליכי ההוצל"פ הינה שגם החברה הקשורה הופכת להיות חברה חייבת נוספת במסגרת הליכים אלו.

כתוצאה מכך, ראש ההוצל"פ מוסמך בין היתר להורות גם על עיקול נכסים של החברה הקשורה, לרבות כספים בחשבונות בנק וכיו"ב, אף לפני מסירת אזהרה, זאת לצורך פרעון החוב של החברה החייבת. 

לאחר הטלת העיקול על נכסי החברה הקשורה תוכל החברה הקשורה לבקש לבטלו בנימוק שאין בסיס להרמת מסך, או שהנכסים המוחזקים אצלה אינם נכסי החייבת. 

בהחלטה שניתנה במסגרת תיק הוצל"פ תיק  0114852335 ע"י הרשם ערן אביטל נקבע כי הלכת רשף הורחבה בתיק גל יעד במובן זה שהעיקולים מתייחסים לא רק לנכסי מיטלטלין שנמצאים בידי צד ג', במובן שהרמת המסך והטלת העיקול על נכסי צד ג' יכולה להיעשות גם במעמד צד אחד, לפני שהומצאה לחייב אזהרה על הכוונה לפתוח נגדו בהליכי הוצאה לפועל.

עוד נקבע כי כי בהלכות רשף וגל יעד הושם דגש על זהות מוחלטת בין החברות. 

בהלכת גל יעד אף הושם דגש על כך שרשם ההוצל"פ צריך לבחון את הטלת העיקול בהתבסס על מבחנים טכניים, לעומת הפסיקה הדנה בהליך של הרמת מסך בתביעה בה מתקבלת ההחלטה לאחר שמיעת העדויות וניתוח מכלול הראיות שהוצגו בפני בית המשפט. 

יחד עם זאת הוסיף הרשם וקבע כי במידה והסתבר כי החברה החייבת והחברה הקשורה הינן בגדר ישות כלכלית-משפחתית אחת, ניתן להרחיב הלכות אלו בנסיבות המתאימות, גם על מקרה בו אין זהות מוחלטת בין בעלי המניות בין החברה החייבת לבין צד ג', זאת מפאת הגיונם של דברים ומתוך המטרה למנוע מן החברה החייבת להשתמט מתשלום חובותיה באמצעות שיתוף פעולה עם צד ג'.

 

מתן הסמכות גם לרשמי ההוצל"פ להרים את מסך ההתאגדות מקנה לנושים יתרון משמעותי ביותר מאחר והוא מאפשר להם להשתמש בהרמת מסך במסגרת הליכי הגביה ההוצל"פ, זאת מבלי שהם יצטרכו קודם לכן לפנות לבית המשפט ולנהל הליכים להרמת המסך בין החברות הללו.

 

קריאה נוספת: בעל החברה ישלם בעצמו חובות של החברה כלפי עובדיה לאחר הרמת מסך

פשיטת רגל  »  חברה  »  הרמת מסך  »   אחרי פסק דין