עורכי דין מנוסים בכל הארץ לשירותך
במסגרת פסק הדין החשוב שניתן ביום 22.12.2019 בתיק פש"ר 42326-03-19 עירית תל-אביב–יפו נ' כנ"ר ת"א נקבע שהליכי הגבייה המנהליים אינם עוצרים את תקופת ההתיישנות של תביעת חוב בהליך חדלות פירעון, שנמשכת 7 שנים לאחר היווצרות החוב.
פסק הדין זה החיל למעשה את הלכת פרידמן, שניתנה על ידי בית המשפט העליון בתיק רע"א 4302/16 עיריית ירושלים נ' פרידמן צבי ואשר קבעה שהליכי גבייה מנהליים כנגד הנישום אינם עוצרים את מירוץ ההתיישנות לגבי נקיטת הליך אזרחי נגד החייב, גם על הליך של הגשת תביעת חוב במסגרת הליך חדלות פירעון.
בסקירה החשובה שלפניך נסביר את פסק הדין החשוב והשפעתו של תביעות חוב המוגשות במסגרת הליכי חדלות פירעון, בהתאם לחוק בישראל.
תיק זה עסק בתביעת חוב שהוגשה על ידי עיריית תל אביב בשנת 2019 כנגד חייבת שלה במסגרת הליך פשיטת רגל שיזמה החייבת וזאת לאחר שהעירייה נקטה נגדה בהליכי גבייה מנהליים, לפי פקודת המסים (גבייה).
תביעת החוב הוגשה בגין חובות ארנונה, מים של החייבת, שהתייחסו לחיובים שהסתיימו בספטמבר 2006.
המנהל המיוחד שמונה בתיק פשיטת הרגל של החייבת דחה את תביעת החוב, בטענה שהיא התיישנה כעבור 7 שנים ממועד היוצרות החוב, בשנת 2013 וכי הליכי הגבייה המנהליים שהעירייה נקטה בהם לא עצרו את תקופת ההתיישנות שלה.
המנהל המיוחד הסתמך לשם כך על פסק הדין החשוב שניתן על ידי בית המשפט העליון בהליך רע"א 4302/16 עיריית ירושלים נ' פרידמן צבי אשר קבע שהליכי גבייה מנהליים כנגד הנישום אינם עוצרים את מירוץ ההתיישנות לגבי נקיטת הליך אזרחי נגד החייב, כמשמעו בחוק התיישנות, תשי"ח-1958.
העירייה צמצמה את סכום תביעת החוב מסך של כ-230,000 ₪ לסך של כ-98,000 ₪, לאחר שהיא הסכימה שעילת התביעה אכן התיישנה לגבי אחד מהחשבונות.
העירייה הגישה ערעור על החלטת המנהל המיוחד בפני בית המשפט המחוזי, בטענה שהלכת פרידמן קבעה שהליכי גבייה מנהליים כנגד הנישום אינם עוצרים את מירוץ ההתיישנות לגבי נקיטת הליך אזרחי נגד החייב, שכולל הגשת תביעה אזרחית נגד הנישום בפני בית המשפט, בעוד שהגשת תביעת חוב במסגרת הליך חדלות פירעון איננה מהווה הליך אזרחי כמשמעו בחוק התיישנות.
כונס הנכסים הרשמי תמך אף הוא בעמדת העירייה.
המנהל המיוחד טען שקבלת עמדת העירייה עלולה לפגוע בעקרון השוויון בין נושים, מאחר שהיא תאפשר לעירייה לגבות חוב כספי לאחר שהוא כבר התיישן, בעוד שתביעות הנושים האחרים מוגבלות לתקופת התיישנות שקבועה בחוק.
סעיף 2 לחוק ההתיישנות קובע בעיקרו שבית המשפט לא יזדקק לתובענה שהתיישנה.
סעיף 1 לחוק מגדיר את המונח "בית משפט" כ"כל רשות שיפוטית או בורר, ולמעט בית דין דתי" ואת המונח "תובענה" כ"הליך אזרחי לפני בית משפט".
לפיכך וכדי לדון בשאלה האם הלכת פרידמן חלה גם על הגשת תביעת חוב בהליך חדלות פירעון, בחן בית המשפט את השאלה האם תביעת חוב הנה בגדר הליך אזרחי לפי החוק והאם המנהל המיוחד / הנאמן עונה על ההגדרה של בית משפט לפי החוק.
בית המשפט הבהיר כי פקודת פשיטת הרגל אמנם נוקטת רק במונח נאמן, אולם במהלך השנים התפתחה פרקטיקה לפיה מתמנה לחייב מנהל מיוחד עוד לפני הכרזתו לפושט רגל, אשר גם הופך לנאמן עם הכרזת החייב כפושט רגל, כך שכל מה שנאמר לגבי מנהל מיוחד, מתייחס למעשה גם לגבי נאמן ולהיפך.
עוד קבע בית המשפט שהנאמן מהווה רשות שיפוטית, מאחר שהוא ממלא גם תפקיד מעין שיפוטי מאחר שעליו לבדוק את תביעות החוב של הנושים כאילו היה בית משפט שדן בתביעה שלפניו.
בהמשך לכך קבע בית המשפט שהנאמן עונה על ההגדרה של בית משפט לפי חוק ההתיישנות ותביעת החוב שמוגשת בפניו מהווה הליך אזרחי / תובענה לפי חוק זה וזאת לאור הלכת בית המשפט העליון אשר כבר קבעה באופן מפורש בהליך ע"א 4012/77 גולדמן נ' יחיאל הרמן כי דיני ההתיישנות חלים גם בהליכי פשיטת רגל וכי הנאמן הנו רשות שיפוטית לצורך חוק ההתיישנות, ושתביעת חוב שמוגשת לו הנה בגדר הליך אזרחי לפני בית המשפט דהיינו, שהנה מהווה תובענה לפי חוק זה.
בנוסף, בית המשפט העליון שב והזכיר שחוק ההתיישנות חל גם על תביעת חוב שהוגשה בהליך חדלות פירעון וזאת במסגרת פסק דינו בהליך ע"א 4352/15 קורן נ' עו"ד אורן הראל.
בהתאם לכך נקבע שהליכי הגבייה המנהליים אינם עוצרים או מאפסים את מירוץ ההתיישנות של תביעת חוב שמוגשת בהליך חדלות פירעון, ועל כן המנהל המיוחד דחה בצדק את תביעת החוב של עירית תל אביב מהטעם שהיא התיישנה כבר.
עוד בנושא: סוגיות בנושא שאלת ההתיישנות בהליכי פשיטת רגל