מתי חלה התיישנות ומה משמעותה בהליך פשיטת הרגל?

כללי ההתיישנות המשפטיים קובעים את תקופת הזמן שבמהלכה ניתן להגיש תביעה כלשהי לאחר היום בו קמה עילת התביעה.

לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, יוכל הנתבע להתגונן מפני התביעה בטענה שהיא התיישנה, אם כי עליו לעשות זאת בהזדמנות הראשונה שנקרית בפניו.

במידה והוא לא ייעשה כן ניתן יהיה להמשיך בהליכי התביעה כסדרם.

עיקרון ההתיישנות המשפטית מושתת על ארבעה נימוקים:

• הקושי הראייתי הניצב בפני נתבע אשר נדרש לעובדות בשל מקרה שאירע לפני זמן רב, והכרה בכך כי לא ניתן לדרוש הימנו לשמור מסמכים וראיות אחרות ללא הגבלת זמן.
• ההנחה כי ניתן לראות בחלוף הזמן כויתור ומחילה מצד התובע על עילתו.
• אינטרס הנתבע בוודאות וביציבות.
• האינטרס הציבורי לפיו אין להמשיך ולהעסיק את המערכת המשפטית בעניינים שאבד עליהם הכלח.

כך נקבע על ידי בית המשפט העליון במסגרת הליך ע"א 158/54 דה בוטון נ' בנק המזרחי בע"מ, וכן בהליך ע"א 7401/00 יחזקאלי נ' גלוסקה, ובהליך רע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עלית.

כאשר מדובר בסוגיית ההתיישנות בהקשר להליכי פשיטת רגל, הסוגייה מתעוררת לגבי שני הנושאים הבאים:

התיישנות חובות החייב כלפי הנושים והתיישנות העבירות הפליליות המוגדרות בפקודת פשיטת הרגל.

התיישנות חובות החייב כלפי הנושים

מטרת הליך פשיטת הרגל הינה לכנס את מלוא נכסי חייב, לממשם באופן המיטבי, ולחלק את תמורתם בין הנושים באופן מרוכז ושוויוני, וכן לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו באמצעות קבלת הפטר מייתרת החובות.

על מנת לחלק את תמורת נכסי החייב בין נושיו, על הנושים להגיש תביעת חוב בפני כונס הנכסים הרשמי וזאת תוך חצי שנה ממועד פרסום מתן צו הכינוס. נושה שלא יגיש תביעת חוב, לא יהיה זכאי לקבל דיבידנד מקופת הכינוס.

תביעות החוב תיבדקנה על ידי בעל התפקיד, קרי, המנהל המיוחד או הנאמן על מנת לקבוע האם הן מאושרות או לאו.

במסגרת הליך ע"א 402/77 אריה גולדמן נ' יחיאל הרמן קבע בית המשפט העליון כי מעמדו של הנאמן בפשיטת רגל הוא כמעמדה של רשות שיפוטית לצורך חוק ההתיישנות, והוכחת חוב המוגשת אליו, כמוה כהליך אזרחי לפני בית משפט, היינו תובענה העוצרת את תקופת ההתיישנות וזאת מכוח סעיף 1 לחוק ההתיישנות. בהתאם לכך נקבע כי הנאמן רשאי לדחות תביעת חוב מטעמי התיישנות, בהתאם לכללי ההתיישנות.

גם במסגרת הליך ע"א (ת"א) 1140/92 בנק ברקליס דיסקונט נ' קוט משה נקבע כי הליכי הפש"ר כשלעצמם אינם עוצרים את תקופת ההתיישנות, כי אם הגשת תביעת החוב לנאמן, שמעמדה לעניין זה הנו כאמור כשל הגשת תביעה בפני בית המשפט.

תביעת חוב הינה תביעה אזרחית. החוק העיקרי והמרכזי אשר מסדיר את כללי ההתיישנות בישראל לגבי תובענות אזרחיות, הינו חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, אך ישנם גם כללים נוספים רבים המפוזרים בדברי חקיקה אחרים וכן בפסיקה.

כך לדוגמא, תקופת התיישנות תביעה בהליך אזרחי שאינו במקרקעין הינה 7 שנים, לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות. ואילו תביעת נזיקין מתיישנת תוך 7 שנים מיום גילוי הנזק או תוך 10 שנים מיום קרות הנזק, לפי המוקדם ביניהם, וזאת לפי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין.

התיישנות העבירות הפליליות בפקודת פשיטת הרגל

פקודת פשיטת הרגל קובעת שורה של עבירות פליליות שעלולות להתבצע במסגרת הליכי פשיטת הרגל על ידי הגורמים השונים המעורבים בהליכים אלו ולרבות החייב, הנושים ואף הנאמן עצמו.

עבירות אלו מפורטות במסגרת פרק ח' לפקודה, הכולל את סעיפים 212–223. המדובר במגוון עבירות פליליות שנועדו למנוע את שימוש לרעה בהליכי פשיטת הרגל, ועל מנת להרתיע מפני ביצוען מוטלות סנקציות של תקופות מאסר שונות הקבועות בצידן וזאת החל מחודש ועד 4 שנים.

העבירות שקשורות לחייב כוללות בין היתר: הברחת נכסים, העלמת חובות, אי מסירת מסמכים, אי ניהול פנקסי חשבונות כיאות, הימורים והשקעות מסוכנות ועוד.

העבירות הקשורות לנושים כוללות בין היתר: מתן עדות שקרית בכתב בנוגע לנשייה, כלומר מי שטוען באופן שקרי שהינו נושה. הצהרה שיש בהם פרט כוזב על ידי הנושה או שטוען להיות נושה.

העבירה הקשורה לנאמן הינה סירובו לציית לצו לתשלום ריבית או הוצאות לחשבון נכסי פושט רגל לפי סעיף 164 לפקודה.

ככלל, כללי ההתיישנות בישראל לגבי עבירות פליליות מוסדרים במסגרת סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. תקופות ההתיישנות על פי כללים אלו נעות בין שנה אחת ל-20 שנה, בהתאם לסוג העבירה: חטא, עוון ופשע.

אולם, כאשר מדובר בהתיישנות העבירות הפליליות המפורטות בפקודת פשיטת הרגל, קובע סעיף 228 לפקודה כלל התיישנות ספציפי ואחיד לגביהן, ולפיו כל העבירות הללו מתיישנות תוך 3 שנים מיום ביצוע העבירה.

לסיכום: תביעות חוב במסגרת הליכי פשיטת הרגל מתיישנות בהתאם לכללי התיישנות עילות התביעה האזרחיות המקובלים, ואילו עבירות שבמסגרת פקודת פשיטת הרגל מתיישנות תוך 3 שנים.

שאלות? פנה/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-1001