ביטול הגבלת חשבון בנק בשל טעות של צד ג'

בית המשפט השלום בראשון לציון הורה על ביטול הגבלת חשבון של שני בני זוג בבנק הפועלים בשל טעות של צד ג', שהציג לפירעון שלושה מעשרת השיקים שסורבו על ידי הבנק וזאת למרות שהם נמסרו לידיו במסגרת בטחונות להחזר הלוואה שהוא נתן ומבלי שהוא היה רשאי להציגם לפירעון.

כך נקבע בפסק הדין המעניין בהליך עש"א 37999-11-16 כהן נ' בנק ישראל - מדור מושכי שיקים ללא כיסוי. 

בית המשפט נימק את קביעתו הלא שגרתית בהחלת סעיף 10(א)(1) לחוק שיקים ללא כיסוי גם על סירוב לפרוע שיק מחמת טעות של צד ג' ולא רק מחמת טעות של הבנק, כהוראות החוק.

שיקים חזרו, החשבון הוגבל והלקוחות הגישו ערעור

המקרה שנדון בפני בית המשפט עסק בשני בני זוג קשיי יום, שניהלו חשבון בנק משותף בבנק הפועלים.

בעקבות חריגת החשבון ממסגרת האשראי שאושרה לו, סירב הבנק לכבד 10 שיקים שנמשכו מהחשבון ובעקבות זאת הוא הוגבל החשבון.

הלקוחות פנו לעורך דין והגישו ערעור על הגבלת חשבון הבנק, במסגרתו הם ביקשו לגרוע שלושה שיקים ממניין השיקים שסורבו, בטענה שהם נמסרו לידיו של צד ג', רואה חשבון שהנו גם קרוב משפחה שלהם, וזאת כבטוחה בלבד להחזר הלוואה שהוא נתן להם, אולם בשל טעות הוא הציג אותם לפירעון, כפי שהוא עצמו אף הודה, ועקב כך הוגבל החשבון.

הבנק טען שהשיקים סורבו על ידו כדין מאחר שחשבון הבנק היה בחריגה ממסגרת האשראי בעת הצגתם לפירעון, וכי הוא אף הודיע ללקוחות על כוונתו לסרב לכבד את השיקים אלא אם כן הם יפקידו בחשבון כספים שיאפשרו את כיבוד השיקים, אולם חרף טענת הלקוחות שמדובר בטעות של צד ג', לקח להם כחודש וחצי עד שהם העבירו לבנק אישור של אותו רו"ח לטענתם.

הן הבנק והן הלקוחות פעלו בתום לב

במסגרת ניהול ההוכחות בתיק, העידו הלקוח ורואה החשבון בפני בית המשפט ושבו על טענותיהם. רואה החשבון העיד ששלושת השיקים נשוא הערעור אכן הופקדו בידיו לביטחון בלבד, במסגרת הלוואה שהוא העניק לזוג הלקוחות, אולם הפקידה שבמשרדו נטלה אותם בטעות, והפקידה אותם ביחד עם עוד שיקים אחרים.

עוד אישר רואה החשבון את עדות הלקוח לפיה הודעת הבנק על כוונתו לסרב את השיקים התקבלה אצלו בערב ראש השנה, כאשר רואה החשבון שהה בחופשה בחו"ל, על כן הלקוח לא הצליח לברר עמו בזמן אמת את פשר העניין, וכי גם לו עצמו לקח זמן עד שהוא בירר את העניין והודיע לבנק כי אכן מדובר היה בטעות, אלא שאז כבר היה מאוחר מדי.
 
בית המשפט קיבל את עדותם של הלקוח ורו"ח וקבע שמדובר בעדויות מהימנות, כך ששלושת השיקים אכן הוצגו לפירעון למרות שהם לא היו אמורים להיות מוצגים לפירעון באותה עת, וכי הלקוחות לא צפו שהם יוצגו לפירעון,  ועל כן הם לא נערכו לכך ולא דאגו שיתרתם בחשבון הבנק תאפשר את כיבוד השיקים.
 
לאור טענות הצדדים והעדויות שהוצגו בפניו, קבע  בית המשפט שהבנק פעל בתום לב ובאופן סביר כאשר סירב לכבד את השיקים שהוצגו לפירעון בשעה שחשבון הבנק של הלקוחות היה בחריגה ממסגרת האשראי, וכי גם אם הבנק איפשר ללקוחות לחרוג ממסגרת האשראי, אין משמעות הדבר כי הם רשאים להסתמך על כך.
 
יחד עם זאת, בית המשפט קבע שגם הלקוחות פעלו בתום לב וכי חילול השיקים היה תוצאה בלתי נמנעת של צירוף הנסיבות בהן הודעת הבנק על כוונתו לסרב לכבד את השיקים נמסרה ללקוחות בערב ראש השנה, ביחד עם העובדה לפיה רו"ח שהה בחו"ל באותו מועד, וכי לא היה בידי הלקוחות כדי לגייס את הכספים הנחוצים לכיסוי השיקים.

סעיף 10(א)(1) לחוק שיקים ללא כיסוי חל גם על טעות של צד ג'

לאור האמור לעיל קבע בית המשפט כי יש להורות על גריעת שלושת השיקים ממניין השיקים שסורבו, בשל טעותו של אותו רואה חשבון - צד ג', וזאת לפי סעיף 10(א)(1) לחוק שיקים ללא כיסוי, שקובע שניתן לגרוע שיק ממניין שיקים שסורבו במקרה בו "הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות".

בית המשפט הבהיר שאמנם, לפי הפסיקה, הטעות שבה עוסק סעיף 10(א)(1) לחוק הנה טעות של הבנק בלבד וכי פרשנות לפיה כל טעות עלולה להביא לביטול הכללת השיק במניין השיקים שסורבו חותרת תחת תכלית החוק, גורמת לאי וודאות ועלולה לפגוע בהפעלתו האפקטיבית של החוק.

יחד עם זאת, קיימת גם פסיקה לפיה יש לאפשר במקרים המתאימים גם גריעתו של שיק שסורב עקב טעות של צד ג' ובהיעדר כל אשם מצידו של בעל החשבון מושך השיק וזאת כדי לפתור מקרים שבהם חשבון הבנק הוגבל בנסיבות שבעל החשבון לא יכול היה לצפותן או לשלוט בהן.

ניתן להגיע לפיתרון זה בין בדרך של פרשנות סעיף 10 כסעיף שמכיל רשימת עילות שאינה סגורה, או על דרך פרשנות שמרחיבה את העילה שקיימת בסעיף 10(א)(1) לחוק או בסעיף 10(א)(3) לחוק או בשילוב של שתיהן.

כך לדוגמא נקבע בפסיקה במקרה שבו הוצג שיק לפירעון על ידי רשות מקומית בטעות ולאחר שהלקוחה הגיעה עמה להסדר תשלומים לפיו לא יעשה שימוש באותו שיק, או במקרה שבו משכיר נכס הפקיד בטעות שני שיקים שנועדו לתשלום דמי שכירות, לאחר שדמי השכירות כבר שולמו לו במישרין.

במקרה דנן הוכח שלא היה מקום להציג לפירעון את שלושת השיקים נשוא הערעור, בפרט שגם לאחר הגבלת החשבון הקפידו הלקוחות לעמוד במסגרת האשראי שאושרה להם.

בעקבות זאת הורה בית המשפט על גריעת שלושת השיקים הללו ממניין השיקים שסורבו ובכך קיבל את הערעור של הלקוחות והביא למעשה לביטול הגבלת החשבון.

קריאה נוספת: ביטול הגבלת חשבון לפי סעיף 10 (א)(4)