הסדר התשלומים של החייבת אושר ללא תגובת הנושים!

רשמת ההוצאה לפועל החליטה לקבל הצעה של חייבת להסדר תשלומים במסגרת מסלול חדלות הפירעון לחייבים בעלי חוב נמוך וזאת למרות שרוב הנושים כלל לא טרחו להגיב להצעה זו, ואף לא טרחו להגיע לאסיפת הנושים שזומנה לצורך הדיון בהצעה זו.  

הרשמת קבעה כי היעדר התגובה והיעדר ההתייצבות לאסיפה של הנושים הללו מהווה הסכמה שבשתיקה להצעה להסדר התשלומים, כך שאין הבדל בין נושים שלא הגיבו להצעה, לבין נושים שהגיבו והסכימו להצעה, כך נקבע בהחלטה החשובה במסגרת הליך הוצל"פ 800446-01-20.

נדגיש כי הגעה להסדר תשלומים מול נושים בהוצאה לפועל, הנה צעד חשוב ומבורך לשני הצדדים, כאשר החייב למעשה מקטין את סך חובותיו בצורה משמעותית וחוסך זמן רב, בעוד הנושים חוסכים בזמן ומקבלים חלק ניכר מסך החובות ללא צורך בהמשך הפעלתם של תיקי ההוצאה לפועל והליכי הגבייה שבמסגרתם.

על מנת להגיע להסדר תשלומים חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בהליכי הוצאה לפועל וחדלות פירעון וברוב המקרים, לא באמת ניתן להגיע להסדר תשלומים מול ריבוי נושים ללא ייצוג משפטי הולם.

החובות, תיקי ההוצאה לפועל וההגעה להסדר תשלומים

תיק זה עסק בחייבת בהוצאה לפועל, שהנה אחות במקצועה, אשר צברה חובות סך כולל של כ-130,000 ₪, ל-7 נושים שונים, במסגרת 11 תיקי שונים בלשכת ההוצאה לפועל.

הסתבכותה הכלכלית של החייבת החלה כבר בגיל 20, לאחר שעסק שהקימה לבישול ואפייה מביתה בעת שלמדה, קרס וכתוצאה מכך היא צברה חובות כספים שונים שהלכו וטפחו.

כיום החייבת גרה בבית הוריה ומשתתפת בהוצאות אחזקת הבית. לחייבת יש הכנסה בסך של 5,000 ₪, אך גם הוצאות בסכום זה. כמו כן אין לה כל נכסים למעט רכב משנת 2010.

בעקבות הסתבכותה הכלכלית, הגישה החייבת בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לחייב בעל חוב נמוך, בפני לשכת ההוצאה לפועל, וזאת לפי פרק י"ב לחלק ג' של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018.

גיבוש הסדר תשלומים במסגרת הליכי חדלות פירעון של חייב יחיד בעל חוב נמוך

חוק חדלות הפירעון החדש קובע שאם רשם ההוצאה לפועל מצא שבקשת חייב לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון עומדת בתנאי החוק, עליו לנהל תחילה הליכים לגיבוש הסדר תשלומים לפירעון החוב של החייב לנושיו.

גיבוש הסדר התשלומים נועד לנסות לסיים את ההליכים במהירות ובכך לחסוך את העלויות הכרוכות בניהול הליכי חדלות פירעון, וכן על מנת למצות את האפשרויות לגביית החוב עוד לפני מתן צו לפתיחת הליכים ליחיד ועל מנת להבטיח שלא יעשה שימוש לרעה בהליכי חדלות הפירעון.

לשם כך, על הרשם להורות על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים על ידי החייב והנושים מול נציג הרשם.

במידה שבמסגרת ישיבה זו גובש הסדר תשלומים בהסכמת החייב וכל הנושים, ההסדר יחייב אותם ורשם ההוצל"פ יורה על השהיית הליכי ההוצאה לפועל או סגירת התיקים, כפי שקבוע בהסדר.

במקרה אחר ובאם גובש הסדר תשלומים שלא כל הנושים הסכימו לו, קיימת אפשרות בתנאים מסויימים לזמן אסיפת נושים לפי החוק החדש לצורך אישור ההסדר על ידי הנושים שהנם בעלי לפחות 75% מהחוב.

במסגרת אסיפה זו על הנושים לממש את זכות ההצבעה שלהם בתום לב ותוך הימנעות מניצול כוחם לרעה כך בהתאם להוראות סעיף 195(ב) לחוק.

במידה שהנושים אישרו את הצעת ההסדר באסיפה זו עליה לקבל גם את אישור רשם ההוצל"פ. לשם כך על הרשם לשקול גם שיקולים שנוגעים להוגנות ההליך, כאמור בסעיף 196(ב) לחוק. זאת מאחר שבצד המטרה של צמצום הוצאות ההליך, השאת פירעון החובות, שיקום כלכלי של החייב והחזרתו לתפקוד נורמטיבי בחברה, יש גם להבטיח שהחייב לא יעשה שימוש לרעה בהליכי חדלות פירעון.

בתיק המדובר רשמת ההוצאה לפועל גם הבהירה שאין מדובר בהליך טכני ואישור הרשם איננו חותמת גומי, אלא עליו לשקול את נסיבות המקרה הספציפיות של כל תיק, ולקבוע לפי שיקול דעתו האם אכן יש לאשר את הסדר התשלומים או לאו.

היעדר תגובה להצעת הסדר תשלומים או היעדר התייצבות לאסיפת נושים - הסכמה שבשתיקה

מאחר שבקשת החייבת לקבלת צו לפתיחת הליכים עמדה בתנאי החוק, הורתה הרשמת על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים בפני נציגת לשכת ההוצאה לפועל.

בעקבות ישיבה זו הגישה החייבת בקשה להצעה להסדר תשלומים בסך של 76,316 ₪, שמהווה 57% מהחוב הכולל בסך של 130,000 ₪. הצעת הסדר התשלומים כללה תשלום של 40,000 ₪ במזומן והיתרה בתשלומים נוספים.

בהמשך לכך נתנה הרשמת החלטה לפיה על הנושים להגיב להצעת הסדר של החייבת תוך 14 יום, תוך ציון שהיעדר תגובה במועד ייחשב כהסכמת נושה. בנוסף הורתה הרשמת על זימון הנושים לאסיפת נושים לאישור ההצעה.

בפועל, מתוך 7 נושים של החייבת רק נושה אחד הגיב להצעה והודיע שהוא מסכים לה, ואילו יתר הנושים של החייבת כלל לא טרחו להגיב להצעה וכן לא טרחו להתייצב לאסיפת הנושים.  

בעקבות זאת קבעה רשמת ההוצאה לפועל כי המשמעות של היעדר תגובת הנושים להצעת הסדר התשלומים ושל אי התייצבותם לאסיפת הנושים, מהווה הסכמה שבשתיקה להצעה זו. זאת מאחר שנושה סביר שבוחר במודע שלא להגיב, יודע שבכך הוא נתן את הסכמתו להצעת הסדר התשלומים, כך שאין הבדל בינו לבין נושה שהגיש תגובה לפיה הוא מסכים להצעה.

החשיבות במסירת ההחלטה וזימון לאסיפת נושים נובעת מהחובה לתת זכות טיעון מתאימה לנושים אשר עלולים להיפגע מהסדר התשלומים.

לפיכך, יש לראות בהימנעות משליחת תגובה בהתאם להחלטה ומהתייצבות לדיון אסיפת נושים, חרף קבלת זימון כדין ומבלי שהוגשה עמדה לתיק, כהסכמה שבשתיקה להסדר התשלומים המוצע.

הסכמה בשתיקה משמעותה הלכה למעשה הנה שאדם הסכים לאמירה או פעולה מסוימת בכך שידע עליה ולא מחה נגדה.

יש לראות בנושים אלו כמי  שהבינו שלא ניתן לגבות מהיחיד מעבר להצעת ההסדר ומשכך הם זנחו  את זכותם להתנגד להצעה. כלומר, להיעדר תגובה ו/או הגשת התנגדות בפועל ו/או אי התייצבות לדיון יש השלכות, בין היתר מאחר שהן מפורשות כמתן הסכמה.

בהמשך לכך קבעה הרשמת שהצעת הסדר התשלומים נראית לה הוגנת ולאור היעדר תגובת הנושים שפורשה כהסכמה שבשתיקה, כפי שצויין לעיל, היא אישרה אותה כדין.

עוד בנושא: השפעת חוק חדלות פירעון על מערכת ההוצאה לפועל