בימ''ש דחה התנגדות למימוש צ'קים שנמסרו לניכיון

ניכיון צ'קים הנו פעולה פיננסית שעיקרה מסירת כסף מזומן כנגד צ'ק דחוי בתמורה לתשלומי עמלה ו/או ריבית. במילים אחרות, מדובר בהפיכת צ'ק דחוי לכסף מזומן באופן מיידי.

פעולת הניכיון מתבצעת באופן לפיו מי שמחזיק בצ'ק דחוי מוסר אותו לבעל העסק לניכיון צ'קים, ומקבל ממנו באופן מיידי ובמזומן את סכום הצ'ק, בניכוי תשלומי עמלה ו/או ריבית.

סכום העמלה נקבע באחוזים מסכום הצ'ק ואילו סכום הריבית נקבע לפי פער הימים שבין יום פירעון הצ'ק בפועל [מועד הניכיון] לבין מועד הפירעון הדחוי שרשום על גבי הצ'ק.

ככל שמועד הפירעון הדחוי רחוק יותר, ועל כן הסיכון שהצ'ק לא יכובד הנו גבוה יותר, כך גם סכום הריבית יהיה גבוה יותר.

פעולת ניכיון צ'קים מיועדת בעיקרה לבעלי עסקים קטנים ובינוניים שמקבלים צ'קים דחויים מלקוחותיהם וזקוקים לתזרים מזומנים שוטף כדי לרכוש סחורות ולפרוע תשלומים לספקים ולעובדים שלהם, וזאת מבלי להיכנס לחובות.

רוב פעילות ניכיון הצ'קים בארץ נעשית על ידי הבנקים והיתר על ידי עסקים פרטיים כגון חלפני מטבע "צ'יינגים" וחברות אשראי חוץ בנקאי שפועלים תחת פיקוח משרד האוצר.

גם התובעת בתיק תא"מ 33192-03-20 רחל חסון נ' מ.ש. אמינות באיטום בע"מ הנה בעלת עסק למתן שירותי מטבע וניכיון צ'קים בשם ר.ח. שירותים פיננסיים.

הנתבעת הנה חברה לאיטום גגות ומבנים, שמסרה לאביה של התובעת צ'קים שמשוכים מחשבון החברה, אולם 9 מהם חזרו בשל היעדר כיסוי מספיק.

מימוש הצ'קים שחזרו בהוצאה לפועל

התובעת הגישה בקשה לביצוע הצ'קים שחזרו בלשכת ההוצאה לפועל, בהתאם להוראות החוק.

החברה הגישה התנגדות לביצוע השטרות בטענה שהיא בכלל לא מסרה את הצ'קים לתובעת לשם ניכיונם, כי אם לאביה של התובעת כבטוחה לקבלת הלוואה חוץ בנקאית בניגוד לחוק שהיא קיבלה ממנו, וכי היא כבר החזירה לו את כספי ההלוואה במספר תשלומים במזומן.

עוד טענה החברה שאביה של התובעת הסב את הצ'קים במרמה לתובעת וכי לאחר שהתובעת הפקידה את הצ'קים בבנק, החברה שילמה בפועל את סכום הצ'קים לאביה של התובעת.

התובעת טענה בתגובה שהצ'קים אמנם נמסרו פיזית לאביה אולם הדבר נעשה לצורך ניכיונם בעסק שלה, שבו עובד גם אביה וכי החברה קיבלה ממנה תמורת הצ'קים כסף במזומן, בניכוי עמלה.

לאחר מכן היא הסבה את הצ'קים לחברות שונות, אולם הם חוללו ולכן היא נאלצה לפרוע אותם בעצמה. התובעת גם הכחישה את טענת החברה לפיה היא שילמה לה את תשלום החוב במזומן, וטענה שבעל החברה התחייב להסדיר את החוב, במסגרת התכתבות וואטסאפ, אבל לא עמד בהתחייבותו.

בנסיבות אלו התיק הועבר לבית משפט השלום, תוך עיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

מי קיבל את הצ'קים ומדוע?

בית המשפט קבע בתחילה שגם אם הצ'קים נמסרו פיזית לאביה של התובעת, אזי הדבר נעשה לצורך ניכיונם בעסק של התובעת, שבו עובד גם האב וזאת מאחר שהתובעת היא שחתומה על הצ'קים בחתימות ההיסב ולא האב והיא גם הציגה מסמכים מטעם העסק שלה שהעידו על קבלתו את הצ'קים.

בית המשפט דחה גם את טענת החברה לפיה היא מסרה את הצ'קים כבטוחה כנגד הלוואה חוץ בנקאית שהיא קיבלה מהאב בניגוד לחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993, מאחר שטענה זו נטענה באופן סתמי ללא פירוט עובדתי או משפטי, וכן ללא ראיות שיכולות להוכיח את עצם קיומה של ההלוואה.

בנוסף, חוק זה חל רק על לווים שהנם אנשים פרטיים, להבדיל מהחברה שהנה חברה בע"מ ולפיכך, גם אם היה מדובר בהלוואה כנטען, החוק אינו חל עליה.

נפרע או לא נפרע?

בית המשפט דחה גם את טענת החברה לפיה לאחר חילול הצ'קים היא שילמה את סכום הצ'קים במספר תשלומים במזומן לאביה של התובעת וזאת מאחר שהחברה כלל לא הוכיחה טענה זו.

החברה לא הציגה אף מסמך או תכתובת שיכולים להעיד על מסירת הכספים במזומן לאביה של התובעת, לרבות מסמך חתום שמאשר את קבלת הכספים על ידי האב והיא אף לא דאגה כלל לקבל לידיה את הצ'קים שלטענתה היא שילמה עבורם במזומן.

בנוסף, הבעלים של החברה טען שהשותף שלו בחברה היה נוכח במועד מסירת הכספים במוזמן אולם הוא לא טרח לזמן אותו לעדות, דבר שמקים חזקה ראייתית לפיה לו השותף היה מגיע להעיד, הוא לא היה תומך בטענה זו.

לעומת זאת, התובעת הציגה תכתובת בוואטסאפ שבמסגרתה הודה הבעלים של החברה במפורש שיש לו חוב כלפיה ועם זאת הוא אינו טוען שהוא כבר פרע אותו.

בסיכומו של דבר, קיבל בית המשפט את טענות התובעת ואיפשר לה להמשיך בהליכי הגבייה בתיק ההוצאה לפועל שלה נגד החברה, שגם חוייבה לשלם לה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 7,500₪.

קריאה נוספת: מקרה נוסף של דחיית התנגדות למימוש צ'ק בהוצאה לפועל