על הליכי גביית חובות לרשויות מקומיות
מיסים וחובות צריך לשלם. זה החוק. לא שילמת לעירייה את הארנונה או דוח חניה, אין סיכוי שימחלו לך על החוב. העירייה תפעיל מנגנוני גבייה באמצעות עורכי דין חיצוניים שתמורת עמלה משתלמת יפעילו את הגובים מטעמם.
לגובים אין חוש הומור ורגש של התחשבות. הם קבלו משימה ועליהם לבצע אותה. נסיבות היווצרות החוב לא מעניינות אותם. אם צריך וזה קורה לא מעט, הם יגיעו אליך הביתה ויעקלו ציוד. עורכי הדין יטילו עיקולים על חשבון הבנק. מערך הגבייה החיצוני בחסות העירייה סוגר עליך מכל כיוון עד שתשלם את חובך.
אין המדובר בסיפור דמיוני. זו המציאות כפי שעולה מדי פעם בדיונים בבתי משפט, בעתירות, בכלי התקשורת ואפילו בכנסת. השבוע העלה העיתון "כלכליסט" את הסוגיה על סדר היום הציבורי. מי שבאפשרותו להשיב מלחמה כנגד הממסד הדורסני עושה זאת בפניות לבתי המשפט. אם מתברר שהעירייה וזרועה הארוכה פעלו בניגוד לחוק ותקנות הציבור החייב יקבל את הסעד הנדרש.
לתוך הקלחת הרותחת הזו נכנסה לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. בעתירה שהגישה לבג"צ דרשה להפסיק את להפסיק את מיקור־החוץ של תשלומי החובה לרשויות מקומיות ולהורות על הפסקת הפעילות של חברות גבייה פרטיות.
עוד ביקשה הלשכה מבית המשפט לאסור על תשלום שכר טרחה לגובים לפי אחוזי הצלחה בטיפול בחוב. בית המשפט הורה בצו מיוחד לפרקליטות להשיב לעתירה בתוך 10 ימים בשם משרד הפנים והרשויות המקומיות.
לפני כ-13 שנים הוגשה עתירה נוספת לבג"ץ באותו עניין. בעקבותיה הוציא מנכ"ל משרד הפנים את "נוהל 2003" שאמור היה להסדיר את אופן גביית החובות באופן ישיר על ידי הרשויות או באמצעות חברות גבייה פרטיות. למרות ההבטחות שניתנו על ידי המדינה מה שגרם לבית המשפט לדחות את העתירה של אז, לא השתנה דבר.
נוהל משרד הפנים לא הפך לחוק אלא לאות מתה שמעלה אבק במגירות המשרד. זו הסיבה שהוגשה עתירה נוספת על ידי הארגונים הכלכליים במסגרתה נטען עוד כי מחצית מהרשויות המקומיות הפריטו את גביית הארנונה. חברות הגבייה ועורכי הדין מתפרנסים בין היתר מאחוזי ההצלחה של הגבייה וגובים עמלות שנעות בין 5% ל-35%.
עם כזה קופון משתלם לא פלא שעורכי הדין שולחים לחייבים הודעות על חיוב בסכומים גבוהים מהנדרש, זורעים בהלה בקרב החייבים, מפעילים שיטות ללא סמכות חוקית כמו עיקולים, ניתוק מים וחיוב בריבית על פיגורים בתשלום ופוגעים בזכויות הפרט והקניין.
הלשכה מציינת בעתירתה כי אם המדינה תחליט להתיר מיקור־חוץ של הליכי גבייה ומתן יעוץ משפטי ביחס לארנונה ולתשלומי חובה נוספים חובה לעשות זאת באמצעות חקיקה ראשית ולא לפי חוזרי מנכ"ל שלא מיושמים ונאכפים.
מתברר, שגם מבקר המדינה נדרש לסוגיות הפרטת גביית החובות בדוח מיוחד משנת 2008. לדברי המבקר, גביית חובות באמצעות חברות הגבייה מגלמת אינטרסים שעלולים להיות מנוגדים. החברה הגובה מעוניינת לגבות כמה שיותר כדי למקסם את רווחיה.
בדרכה לביצוע יעודה היא פוגעת בזכויות יסוד של החייבים. הרשות מנגד, לא מסוגלת להערכת המבקר לפקח על פעולת הגובים שתתבצע בהתאם לסמכויות שהוענקה לה על ידי העירייה.
זה קורה בעיקר לאור העובדה שהעיריות שנמצאות בקשיים, הפעילו תוכניות הבראה שעיקרן העמקת הגבייה של החובות תוך מתן תמריץ לגובים שיעמדו ביעדים שנקבעו להם.
יועצים משפטיים שמייצגים את העירייה מסרו בתגובה לפניית "כלכליסט" כי עיריות כמו ירושלים מתקשה בגביית חובות מים וארנונה ולכן היא בגרעונות במשך שנים, מה שמחייב אותה להגדיל את נטל המס על תושביה. הגבייה באמצעות גורמי חיצוניים ופרטיים מוכיחה את עצמה ומשפרת את מאזני הרשויות.
ביטול הגבייה הפרטית עלול לטענת המצדדים בה להחזיר את הרשויות שנות דור אחורה. לטענתם, לרשויות אין כוח אדם ותקנים נוספים לביצוע הגבייה. לאור מצוקה זו פונים לגורמי חוץ פרטיים לביצוע משימות שהוטלו עליהן כחוק.
עורכי דין שמתמחים בייצוג נישומים במיסוי מוניציפאלי טוענים שמיקור חוץ של גבייה אינו חוקתי. העברת הסמכות והאחריות לגורם פרטי תגרום לניוון מערכות הפיקוח והבקרה הציבוריות בשלטון המקומי.
לא יעלה על הדעת לגישתם ששוטר יקבל פרמיה מוגדלת לפי מספר המעצרים שהוא מבצע כחוק כפי שלא סביר לתמרץ גובה פרטי לקבל עמלה מוגדלת ביחס לשיעור הגבייה.
מגישי העתירה מטעם הארגונים הכלכליים מסרו בתגובה כי אזרח שנאלץ להתמודד עם גובה חובות שנמצא בניגוד עניינים לא יגלה שום התחשבות כלפיו גם אם יציע הסדר תשלומים, מה שהעירייה ערוכה ומסוגלת להיענות לו. גם מפעלים קטנים שנקלעו לקשיים ואינם משלמים חובות נתקלים באותו יחס נוקשה ודורסני של חברות הגבייה ועורכי הדין.
לשכת עורכי הדין הודיעה בתגובתה לתקשורת כי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קראה אף היא לשר האוצר יאיר לפיד לבטל את סמכויות האכיפה והגביה המנהליות האגרסיביות שניתנו לרשויות המקומיות.
על-פי הצעת הלשכה, שאר החובות שעד כה נגבו באמצעות פקודת המיסים (גביה), ואשר אינם מיסי מדינה או עירייה, יגבו מכוח חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, כאשר הכוונה היא לחובות למוסד לביטוח לאומי, רשות העתיקות, מד"א, מכבי אש, קנסות בימ"ש ומשטרה, הוצאות בית משפט וכדומה.
לפי הדיווחים במדורי החוק והמשפט, פסקו בתי המשפט לטובת אזרחים שנדרסו על ידי מנגנוני הגבייה הפרטיים בשליחות הרשויות המקומיות וחייבו אותם בתשלום פיצויים על הנזקים של שנגרמו. האם הפסיקות החדשות נושאות את בשורת השינוי בכנפיהן? לא ברור.
שווה להמתין להחלטה של הבג"צ בעתירה של לשכת הארגונים הכלכליים.
קריאה נוספת: חוב ארנונה וחוב עבור שכ"ט עורך דין שפעל לגביית החוב לרשות: אחד הם!
