פרופ' דוד האן מדבר...
כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) פרופ' דוד האן התראיין ל"גלובס" (25/9/13). למרות שהשאלות היו יותר ארוכות מתשובותיו למדנו כי הוא ועובדיו בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים עובדים על חקיקת חוק חדלות פירעון חדש.
למי שלא בקיא בתפקידו של הכנ"ר נספר כי הוא אחד הרגולטורים החזקים והמשפיעים במשק במיוחד בתקופה של נפילת חברות, הסדרי חוב, תספורות וכל השאר שלא עושה טוב למי שהפסיד כסף בגלל ניהול כושל, חזירי ולא מקצועי של הכספים שלנו.
הכנ"ר מופקד על טיפול בהליכי חדלות פירעון הכוללים גם, פשיטת רגל של אנשים פרטיים, פירוק חברות והבראתן והסדרי נושים. בעלי תפקידים שמונו על ידי בית משפט באחד מהליכים אלו מפוקחים על ידו והוא גם צד להם מבחינה משפטית ודיונית כל זאת, כדי להגן על האינטרס הציבורי.
ההחלטה הסופית שמורה תמיד לבית המשפט. הכנ"ר עובד בשבילו, מציג את עמדתו המקצועית, מלווה ומפקח אחר ביצוע החלטות בית המשפט והתפקוד של בעלי התפקידים הממונים.
כאשר הכנ"ר נשאל על תופעת הסדרי החוב שהציבור נאלץ להשלים איתה כגזירה שחייבים לחיות איתה ואילו החייב, אחד כמו תשובה יצחק, ממשיך לחיות כרגיל, על כך הוא משיב מבלי להיכנס לשמות ספציפיים כאשר התרשם שלא כל המידע נמסר לאסיפת הנושים שעלולים לקבל הסדר מקפח הכנ"ר התערב באופן אקטיבי ודרש את המידע החסר שתרם לקבלת החלטה משופרת לטובת הנושים.
הכנ"ר מבקש להבהיר שאין הוא הרגולטור היחיד בזירה שעליו צריך להטיל את כל האחריות והשמירה על הנושים שהפסידו המון כסף. לדבריו, יש רשויות נוספות כמו, רשות ניירות ערך, בנק ישראל, המפקח על שוק ההון באוצר ויועץ משפטי לממשלה שצריכים לטפל ולהסדיר פעילות לקויה אם קיימת בתוך המערכת הפיננסית.
בניגוד לעבר הלא רחוק, כיום אין מקורות מימון לגורם שרוצה לרכוש חברה שנמצאת בפירוק. מסיבה זו נאלצים להגיע להסדרי חוב.
כל צד משלם את חלקו בהפסד. אין מוצא טוב יותר נכון להיום. כל הסדר דורש את עיתותיו. הוא מעסיק בעלי תפקידים שמקבלים שכ"ט על שירותיהם. לעיתים השכר גבוה וקופת הפירוק מדוללת.
אך לדעתו אין מנוס מהפעלתם. כך פועלים בכל העולם. אין פירוק ללא עלויות.
לפי תפיסת עולמו של הכנ"ר כאשר חברה היא חדלת פירעון, השווי הכלכלי שעוד נותר בה צריך לעמוד לרשות הנושים ולא לרשות בעלי המניות. הם צריכים להיות האחרונים בתור רשימת הנושים.
אם בעל מניות רוצה לרכוש את חלקו לאחר גיבוש ואישור הסדר נושים שישלם על מה שהוא מבקש לרכוש. גובה התשלום צריך להיקבע בין הצדדים המעורבים.
מה קורה עם בעל שליטה שמשך דיבידנדים במשך שנים ולא יכול בהמשך לשלם את חובו, הוא לא צריך להביא כסף מהבית או למכור נכסים שלו.
לדעת הכנ"ר התשובה חוזרת לדיני החברות ולמה שנקבע שם בנוגע לחברה בע"מ.
גם לבעל מניות בחברה יש נושים משלו. לו היה נדרש בחוק לשלם מכיסו הנושים שלו היו נפגעים.
יחד עם זאת מבהיר הכנ"ר שאם בעל שליטה טוען שאין הוא מוציא כס מכיסו ורוצה להישאר כבעל שליטה זה כבר לא אפשרי ולא נכון.
כך זה לא עובד. מי שלא מוכן לשלם מכיסו מאבד את מעמדו כבעל שליטה. החוק לא מחייב אותו בשלב זה, אלא אם כן מדובר בקשירות קשר לביצוע הונאות והברחת נכסים.
בכל הנוגע לפשיטות רגל של אנשים פרטיים הנושים הם התאגידים הגדולים כמו בנקים וחברות ביטוח. גם לנושים אלו מסביר הכנ"ר יש מה שנקרא חובות אבודים שצריך להתרגל אליהם כעובדת חיים. וזו הסיבה שהתקבלה החלטה שאם הוכח שחייבים פרטיים לא מסוגלים לשלם את חובם, צריך להרפות, כלשונו.
למרות הצער שנושה לא מקבל את כספו אין מה להמשיך הלאה לאחר מיצוי יכולת הגבייה לאורך שנים.
אחוז הרמאים שמצליחים לעבוד על המערכת ולהתחמק מתשלום חובות שהופכים לאבודים אצל הנושים עומד להערכתו על 10-15%. זו גם ההערכה של הבנק העולמי.
ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי בענייני פשיטת רגל!
