חדלות הפירעון הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל!

אליעזר פישמן הינו איש עסקים ישראלים ותיק, ובעל אחזקות בענפי הנדל"ן, תקשורת, תעשייה, ומסחר וזאת בישראל וברחבי העולם.

בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים הקים פישמן קרנות נאמנות בשם רונית וענת, אשר האמירו בתקופת הגאות בבורסה באותן שנים אל מעבר לשווי של 1.6 מיליארד דולר. קרנות אלו התמוטטו בשנת 1983 במסגרת התמוטטות הבורסה לניירות ערך בתל אביב עקב משבר ויסות מניות הבנקים. יחד עם זאת פישמן הצליח לשקם את עסקיו ולהחזיר את חובותיו.

קבוצת פישמן שבבעלותו של פישמן הינה אחת מקבוצות ההשקעה הפרטיות הגדולות בישראל, בעלת החזקות מגוונות בארץ ובחו"ל בחברות פרטיות וציבוריות, בתחומי הנדל"ן, תקשורת, תעשייה ומסחר.

החברה מחזיקה  בין היתר: מניות שליטה בעיתון גלובס, 34% ממניות קבוצת ידיעות אחרונות, וכן מניות בחברת הוט, ביתילי, הום סנטר, טויס אר אס ובחברת הנד"לן מבני תעשיה.

במשך שנים רבות החזיקה הקבוצה  גם במניות החברה הכלכלית לירושלים, שבתחום הנדל"ן, אולם אחזקות אלו נמכרו לאחרונה במסגרת הסדר הפשרה שנערך בין פישמן לבנק לאומי, וזאת כפי שיובהר גם בהמשך הדברים להלן.  

מכל מקום, במשך שנים רבות היה ידוע במשק הישראלי כי לפישמן וקבוצת החברות שבבעלותו ישנם חובות עתק, בעיקר כלפי הבנקים בישראל.

חובות אלו אשר נוצרו במהלך שנים של ניהול עסקים תוך נטילת סיכונים גבוהים, באמצעות מינוף מופרז, שהוביל לכך שסופו של דבר הציבור הרחב הוא זה שנטל את עיקר הסיכון וההפסדים.

עלויות השכר המצטברות שגבה מהחברות הציבוריות שבשליטתו הגיעו ל-70 מיליון ש"ח במהלך השנים 2006–2015, כאשר היו שנים שבהן גבה הוא אף גבה עלות שכר של 15 מיליון ש"ח בשנה.

חלק גדול מהחובות נוצר גם בעקבות עסקה כושלת במהלכה ביצע פישמן סדרת רכישות של לירה טורקית בהיקפים גדולים. אולם, הלירה הטורקית צנחה בדיעבד, דבר שגרם לפישמן להפסד של כ-400 מליון ש"ח.

בנוסף, בשנת 2014, בעקבות מלחמת האזרחים באוקראינה והחרמות שהוטלו על רוסיה בעקבותיה, צנחו ערך החזקות הקבוצה ברוסיה, במיוחד בחברת האחזקות מירלנד, אשר השליטה בה התחלקה בין מבני תעשיה, כלכלית ירושלים ודרבן, כולן בשליטת הקבוצה.

חובותיו האישיים של פישמן נובעים בעיקרם בשל ערבויות אישיות שנתן להבטחת הלוואות שנטלו החברות שבבעלותו, ואשר לא נפרעו במועדם.

התנהלותו של פישמן התאפיינה בנטילת סיכונים גבוהים באמצעות מינוף מופרז, שהוביל לכך שסופו של דבר הציבור הרחב הוא זה שנטל את עיקר הסיכון וההפסדים. הוא זכה ליחס סלחני מהבנקים לאורך שנים רבות, כזה שאף אזרח פרטי לא יזכה לו.

נכון לשנת 2016 סך כל חובותיו של פישמן עומד על כ-5 מיליארד ש"ח. הנושה הגדול ביותר של פישמן הוא בנק הפועלים המחזיק בחוב של 1.8 מיליארד ₪, בנק לאומי מחזיק בחוב של כ-1.7מיליארד ש"ח, בנק מזרחי מחזיק בחוב של כ-280 מליון ש"ח, בנק דיסקונט מחזיק בחוב של כ-265 מליון ש"ח, ואילו בנק איגוד מחזיק בחוב של כ-200-150 מליון ש"ח.

לעומת חובות אלה סך נכסיו של פישמן נאמד בכ-2-1 מיליארד ש"ח.

אין ספק ואין כל חולק שבדומה לטייקונים רבים אחרים, כדוגמת נוחי דנקנר, זכה פישמן ליחס סלחני ביותר מהבנקים לאורך שנים רבות, כזה שאף אזרח פרטי לא יזכה לו, כולל אלו שיש להם חובות מזעריים בהרבה. במשך שנים רבות נמנעו הבנקים, משום מה, לנקוט הליכי גבייה אישיים כנגד פישמן.

אולם, מצב זה השתנה עת ביום 2.8.2016 הגישה רשות המיסים בקשה להכרזת פישמן כפושט רגל ומינוי כונס לנכסיו, בטענה כי הוא חייב לה סך של כ-196 מליון ש"ח. הבקשה הוגשה במסגרת הליך פש"ר 3642-08-16 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' אליעזר פישמן, אשר מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בפני השופט איתן אורנשטיין.

בבקשה מצוין כי פישמן חייב למס הכנסה כ-196 מיליון ש"ח בגין שומה שהוצאה לו בשנת 2006. בעקבות עסקת המט"ח בכושלת שביצע פישמן בלירה הטורקית, ושבה הפסיד כאמור כ-400 מליון ש"ח, נאלץ פישמן למכור כמה מהחברות בהן החזיק על מנת לפרוע את חובותיו לבנקים מזרחי ודיסקונט.

פישמן ביקש לקזז את הפסדיו בשוק ההון עם רווחיו ממכירת החברות, בחישוב המס מרווחי הון שהיה עליו לשלם. אולם, רשות המיסים סירבה לקבל את טענותיו של פישמן במסגרת השומה שהיא הוציאה לו בשנת 2006 כאמור. פישמן ערער על שומה זו בפני בית המשפט המחוזי, אולם ערעורו נדחה.

לפיכך הגיש פישמן ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בפני בית המשפט העליון וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד לאחר שמיעת ערעורו. בית המשפט העליון הסכים שפסק הדין יעוכב, אך זאת בכפוף להפקדה של 25 מיליון ש"ח עד ליום 1.8.2015. אולם פישמן לא ביצע הפקדה זו במשך שנה.

ביום 4.1.2016 הגישה לו רשות המיסים התראת פשיטת רגל בהסתמך על פסק הדין.

פישמן הפר גם את התראת פשיטת הרגל, דבר המהווה מעשה פשיטת רגל מובהק. ביום 1.8.2016 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של פישמן, ויום למחרת הגישה רשות המיסים את הבקשה להכריזו כפושט רגל ולמנות כונס לנכסיו.

בעקבות הגעתו של פישמן להסדר פשרה עם בנק לאומי, שכלל מימוש נכסים שלו לצורך פרעון חובותיו לבנק, ביום 11.8.2016 הוציא השופט אורנשטיין צו אשר אוסר על ביצוע כל דיספוזיציה בנכסיו של פישמן לא אישור בית המשפט.

הצו הוצא לבקשת רשות המיסים, בעקבות הגעתו של פישמן להסדר פשרה עם בנק לאומי שכלל מימוש נכסיו, וזאת בשל חששה של רשות המיסים שביצוע הסדר הפשרה יפגע באפשרותה לגבות מפישמן את חובו כלפיה.

עד לצו זה, הספיק בנק לאומי לממש את אחזקותיו של פישמן בחברה הכלכלית ירושלים בתמורה לכ-200 מיליון ש"ח. יתר נכסיו המשועבדים של פישמן לבנק לאומי הוערכו בעבר בכ-350 מיליון ש"ח, כך שגם לאחר מימוש הנכסים הללו, החזר החוב לבנק לאומי צפוי להיות חלקי ביותר.

מכל מקום, רק לאחר הגשת בקשת פשיטת הרגל של רשות המיסים כנגד פישמן, החליטו הבנקים להצטרף אף הם להליך זה, וזאת לאחר שהם כאמור נמנעו במשך תקופה ארוכה מלנקוט הליכי פשיטת רגל כנגד פישמן.

יתרה מכך, במהלך הדיון הראשון שהתנהל בתיק ביום 5.9.2016 התברר להפתעתו הרבה של השופט אורנשטיין, כי במהלך שלושת החודשים האחרונים בנק הפועלים נתן לחברה שבבעלות פישמן אשראי נוסף! 

בנוסף התברר, אף זאת להפתעתו של השופט, כי דווקא הבנקים, שהנם כאמור נושיו הגדולים ביותר של פישמן, מעוניינים משום מה לנהל הליך גישור בתיק.

ב"כ רשות המיסים התנגדה לגישור, בטענה שפישמן מבקש למעשה דרך שתעקוף את בית המשפט ותימנע מפיקוחו, הואיל והליך גישור חוסך את בדיקת הליך קריסתו של פישמן, בעוד שמן הראוי שפישמן יפעל תוך פיקוח של בית המשפט.

נכון לכתיבת מאמר זה, ביום 25.9.2016, טרם ניתנה החלטת השופט אורנשטיין לגבי אופן המשך ניהול התיק. אולם, ניתן אולי למצוא לשער מה יהיה תוכן ההחלטה, לאור דבריו של השופט במהלך הדיון עצמו:

"יש חייב, יש היקף חובות, יש שעבודים, יש נושה בדין קדימה מס הכנסה, אני לא רואה שום יתרון בהליך גישור. אין מחלוקות אמיתיות. מה תעשו אצל המגשר? על מה תגשרו? אז יש מניות בידיעות אחרונות. צריך מגשר בשביל לממש אותם? פרקטית, בשביל מה? מה הטעם? ברמז דק אמרתי שזה צריך להיות שקוף. אני לא מתפלא שרשות המסים לא נוטה לזה".

נחיה ונראה, האם בית המשפט ישים קץ ליחס הסלחני שפישמן זכה לו עד כה, ויסכים להליך הגישור, או שמא הוא יצטרך לתת דין וחשבון אמיתי על מעשיו, באופן פומבי וגלוי, ובפיקוח הכנ"ר ובית המשפט.

קראו עוד בנושא: הצעת חוק לצמצום השימוש בכסף מזומן