כמה ביטחון באמת יש לך אם נתת או קיבלת צ'ק ביטחון?
רובינו, ובמיוחד ציבור שוכרי הדירות בארץ, נתקלים מדי פעם בדרישה להמציא צ'ק לביטחון כערובה שנועדה להבטיח פירעון תשלומים להם התחייבנו, בדרך כלל במסגרת חוזה.
עם זאת, סביר להניח שלרובינו גם לא ממש ברור מה מעמדו של הצ'ק לביטחון ומה בעצם ההבדל בינו לבין כל המחאה רגילה אחרת. יתרה מכך: לרובינו ישנה גם הבנה שגויה באשר למעמדו של הצ'ק לביטחון ועל כך נדון בהרחבה בסקירה שלפניך.
צ'ק הביטחון הינו סוג של ערבות שנועד להבטיח פירעון חוב במסגרת עסקה שנכרתה בין הצדדים. עסקה זו מכונה עסקת היסוד.
לדוגמא: נניח שבין שני צדדים נכרתה עסקת שכירות לנכס מקרקעין. עסקה זו מהווה את עסקת היסוד.
להבטחת פירעון חיוביו של השוכר במסגרת עסקת השכירות, כגון חובות בגין תשלומי דמי השכירות, חשבונות נלווים, וכיסוי נזקים שחלילה יגרמו לדירה, מוסר השוכר למשכיר המחאה אשר מכונה צ'ק לביטחון.
כדי להפוך צ'ק רגיל לכזה המיועד לביטחון נהוג לרשום עליו לביטחון בלבד או לביטחון.
קראו בהרחבה: איך כותבים צ'ק נכון?
המחאה שכזאת מגלמת הסכמה בין הצדדים שמי שאוחז בה לא ידרוש את פירעונה, אלא אך ורק כאשר יתרחש אירוע מסוים שהוגדר מראש בין הצדדים במסגרת עסקת היסוד כאירוע שמאפשר את פירעון ההמחאה.
בהקשר של עסקת השכירות, המדובר בדרך כלל באירוע לפיו השוכר לא פרע את חובותיו בגין תשלומי השכירות, תשלומי מסים וחשבונות נלווים, תשלומי פיצויים בגין נזקים שייגרמו לדירה וכדומה.
לשם כך מומלץ לערוך הסכם כזה בכתב אשר יגדיר היטב ובמדוייק את התנאים שבהם ניתן יהיה לממש את הצ'ק לביטחון ולהפקידו בבנק ולא להסתפק בעריכתו בעל פה. זאת גם במקום שניתן להסתפק בהסכם בעל פה על מנת שההסכם יכנס לתוקף.
הטעות הראשונה הנפוצה בקרב הציבור ושיש להפריך לגבי הצ'ק לביטחון, היא שהמדובר בהמחאה השונה מכל צ'ק רגיל, במובן שהיא לכאורה איננה ברת פירעון בבנק ושהיא איננה סחירה. כלומר, שהבנק לא יכבד את ההמחאה ושלא ניתן להעבירה לידיו של לאחר.
עוד מקובל לחשוב שעל מנת לממש צ'ק לביטחון יש להגיש תביעה לבית המשפט במקום להפקידו בבנק כאמור.
נדגיש כבר עכשיו: המדובר בטעות מוחלטת!
אין כל מניעה עקרונית מלהפקיד את הצ'ק בבנק ושהבנק יכבד אותו, ואין כל מניעה עקרונית להסב את הצ'ק לביטחון לצד אחד, אלא אם כן סחירות הצ'ק נשללה מראש במפורש באמצעות צמד המילים למוטב בלבד.
מבחינת הבנק, הצ'ק לביטחון נבדק כמו כל המחאה אחרת תוך התעלמות מצמד המילים לביטחון בלבד.
כלומר, על הבנק לבדוק את תקינותה של ההמחאה ואם ההמחאה נראית תקינה על פניו, על הבנק לכבדה ואין הוא מחויב להחזירה רק משום שכתוב עליה לביטחון בלבד.
לשם כך, על הבנק לבדוק את תאימות החתימה, מועד הפירעון, הזהות בין סכום ספרות ולסכום במילים, פרטים ויזואליים נוספים כגון תיקונים וחתימות לידם, תאימות בין שם המוטב ובין הזהות של פודה הצ'ק כאשר נכתב על הצ'ק שהינו למוטב בלבד, האם יש תיקונים על צ'קים שעליהם מוטבע נוסח שהם אסורים בתיקונים וכדומה.
אגב, אין זה גם משנה אם מושך הצ'ק לא ציין מלכתחילה פרטים כגון מועד הפירעון, סכום הצ'ק, ושם המוטב, משום שהמדובר בפרטים שאוחז הצ'ק רשאי להשלים בעצמו, בהתאם למה שהוסכם בין הצדדים במסגרת עסקת היסוד.
מבחינת הבנק, די בכך שהצ'ק חתום בידי המושך עצמו ובהנחה כמובן שהפרטים שמולאו על ידי האוחז מולאו באופן תקין, כפי שצויין לעיל, כדי שהוא יוכל לכבד אותו.
חשוב להבהיר נקודה זו כי כפי הנראה ישנם לא מעט שוכרים שסבורים בטעות, כי אם הם ישמיטו בצ'ק הביטחון מילוי פרטים כגון מועד הפירעון או שם המוטב, אז יש בכך כדי לחזק את היותו של צ'ק הביטחון בגדר צ'ק שאינו מיועד להפקדה.
למעשה, מומלץ למושך הצ'ק דווקא שלא להשמיט מילוי פרטים אלו אלא להשלימם בעצמו, ובכך למנוע מאוחז הצ'ק למלאם על דעת עצמו.
יש גם מי שסובר שאם פקיד הבנק יזהה כתב שונה ו/או צבע עט שונה, כאשר האוחז בצ'ק השלים בעצמו את הפרטים החסרים לפני ההפקדה, הוא לא יכבד את הצ'ק.
בפועל, זה אולי עשוי לעורר את תשומת ליבו וחשדו של פקיד הבנק, שבמקרה הטוב יערוך בירור נוסף עם רושם הצ'ק, אבל בשורה התחתונה מחובתו של הבנק לכבד את הצ'ק אם הוא תקין, וזה גם מה שמתרחש בפועל במקרים רבים.
מומלץ למי שמוסר צ'ק לביטחון לנקוט בצעדים הבאים כדי להגביל ככל הניתן את אפשרות מימוש הצ'ק:
- להוסיף על גבי הצ'ק גם את צמד המילים למוטב בלבד, ולציין במדוייק את שם הנפרע ובכך לפחות להגביל את סחירותו לצד אחר.
- למלא את מועד פירעון הצ'ק ובכך להגביל את התקופה שאותה ניתן להפקידו בבנק, קרי עד חצי שנה ממועד פירעונו הנקוב.
- להוסיף בהסכם של עסקת היסוד תנאי אשר מחייב את מי שמקבל את הצ'ק להודיע לחייב מראש ובכתב כי הוא עומד לפדות את הצ'ק תוך פרק זמן מסויים, אלא אם כן החייב יפרע את חובו במהלך תקופת ההתראה.
אגב, מבחינת סוגי הערובות, ההבדלים המהותיים בין צ'ק לביטחון לבין שטר חוב מתבטאים בכך שאת הצ'ק ניתן לפרוע ישירות בבנק, בעוד שאת שטר החוב צריך להגיש לביצוע במסגרת לשכת ההוצאה לפועל. כלומר, אופן מימוש הצ'ק לביטחון הנו הרבה יותר מהיר, זול וקל, מאשר אופן מימוש שטר החוב.
מנגד, לשטר החוב מקובל בדרך כלל גם להוסיף ערבים, מה שמגדיל את סיכויי גביית החוב במסגרת ההוצאה לפועל בעוד שצ'ק הביטחון איננו מצריך ערבים מצד החייב.
לחייב גם הרבה יותר קל לבטל את הצ'ק לביטחון, אם כי הביטול צריך להיעשות כדין ובתום לב.
אם נחזור לדוגמא של הסכם השכירות, אזי ניתן לומר שהשוכר יהיה רשאי לבטל את הצ'ק לביטחון במקרה שהוא כבר פרע את כל חובותיו למשכיר, אך זה משום מה איננו מחזיר לידיו את הצ'ק לביטחון, או טוען שהוא אבד לו. בנסיבות כאלו, יהיה רשאי השוכר לבטל את הצ'ק.
מצד שני, במידה והשוכר יבטל את הצ'ק שלא כדין ושלא בתום לב הדבר עלול להוות עבירה פלילית וגם יקנה למשכיר את הזכות להגיש את הצ'ק שחולל לביצוע בלשכת הוצאה לפועל.
כמה מילים לסיכום ולביטחון שלך...
במישור השטרי ניתן לממש צ'ק לביטחון ולהפקידו בבנק,כמו שניתן לממש כל המחאה רגילה אחרת, ללא יוצא מן הכלל. מבחינת הבנק המדובר על המחאה רגילה לכל דבר ועניין.
יחד עם זאת, במישור החוזי / אובליגטורי האוחז בהמחאה מוגבל באשר לנסיבות לפיהן הוא רשאי להפקידה ועל כן מומלץ להגדירן היטב, מראש ובכתב, במסגרת ההסכם של עסקת היסוד אשר נכרת בין הצדדים, במסגרתו נמסר הצ'ק לביטחון.
יש לך בעיות עם צ'קים שניתנו לצורך ביטחון בלבד?
חייג/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-1001
