האם בקשת הפש''ר תתקבל למרות שלחייב דירה בבעלות?

דיני חדלות הפירעון ובכללם דיני פשיטת הרגל עוסקים במצב בו מדובר בחייב אשר הינו באמת ובתמים חדל פירעון, באופן לפיו הוא איננו מסוגל לפרוע את מלוא חובותיו, מאחר שמסת חובותיו עולה בהרבה על מסת נכסיו.

זוהי נקודת המוצא גם של פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, אשר גם באה לידי ביטוי לכל אורכה וכן מהווה תנאי בסיסי לקבלת בקשה לפשיטת רגל מטעם החייב.

בהתאם לכך, כאשר חייב מגיש בקשה לפשיטת רגל עליו, בין היתר, לפרט בבקשתו את טענתו לפיה הוא איננו יכול לשלם את חובותיו, וזאת כאמור בסעיף 17(ב) לפקודה.

בנוסף, סעיף 18 לפקודה קובע כי בית המשפט רשאי לתת צו כינוס במסגרת בקשת פשיטת רגל שהגיש החייב, במידה וצורף לה אישור מטעם הכנ"ר כי כל התנאים הקבועים בסעיף 17 לפקודה מולאו, למעט במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו.

סעיף 18ה(א)(2) לפקודה קובע כי בית המשפט רשאי לדחות את בקשת פשיטת הרגל, בין היתר, אם שוכנע שהחייב יכול לפרוע את חובותיו.

יתרה מכך ועל פי סעיף זה בית המשפט אף רשאי לדחות בקשה לפשיטת רגל מטעם החייב, וזאת אף אם נתמלאו כל התנאים להגשתה, וזאת במידה והסתבר כי החייב הגיש את הבקשה בחוסר תום לב ועל לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.

מכאן נובע כי שיקול הדעת שניתן לבית המשפט בדונו בבקשה לפשיטת רגל מטעם החייב הנו רחב ביותר, ולשם כך אין די בעמידתו הטכנית לכאורה בתנאי סעיף 17 לפקודה.

בהקשר זה התעוררה השאלה האם חייב שהגיש בקשה לפשיטת רגל ואשר יש לו דירת מגורים שערכה עולה על ערך החובות שלו, יכול להיחשב כחייב חדל פירעון אשר אינו יכול לפרוע את חובותיו, או שמא המדובר גם במקרה כזה בחייב סולבנטי, דהיינו, חייב אשר שמסוגל לפרוע את חובותיו.

שאלה זו נדונה והוכרעה במסגרת הליך פשיטת הרגל 38387-03-15 מהגרפטה נ' הכנ"ר.

אותו תיק עסק בחייבת אשר הגישה בקשה לפשיטת רגל ולמתן צו כינוס. לחייבת היה חוב אחד בלבד כלפי נושה יחידי, וזאת בסך של כ-560,000 ₪. מצד שני, הייתה לה גם דירת מגורים הרשומה על שמה בלבד ללא משכנתא, ואשר שווייה הוערך על ידה בסך של כ-1,100,000 ₪. כלומר פי 2 מסכום החוב שלה.

הנושה היחידי של החייבת ניהל נגדה תיק הוצאה לפועל, במסגרתו נקט הליכי גבייה שונים כלפיה.

לאחר שהוגשו עמדות הצדדים ביחס למימוש הדירה במסגרת תיק ההוצאה לפועל, ולאחר שנבחנה טענת החייבת כי הדירה ממילא תימכר כתפוסה, ולאחר שנקבע כי חרף זאת עדיין יש תועלת במימושה, מינה רשם ההוצאה לפועל את בא כוח הנושה ככונס נכסים על הנכס.

שלושה ימים בלבד לאחר מכן הגישה החייבת בקשה לפשיטת רגל ולמתן צו כינוס.

בית המשפט שדן בבקשת החייבת פסק כי לאור העובדה שלחייבת יש דירה שערכה כפול מערך חובה לחייב, אזי המדובר בחייבת שהינה סולבנטית, כלומר, בעלת יכולת לפרוע את חובותיה.

לפיכך, יש לדחות את בקשתה למתן צו כינוס, וזאת לאור סעיף 18ה(א)(2) לפקודה. בית המשפט הוסיף וקבע כי ניתן לעשות שימוש בסעיף זה כבר במעמד הדיון בבקשה למתן צו כינוס.

עוד קבע בית המשפט כי לא ניתן להתעלם מיחסה של החייבת להליך אשר גם בו יש כדי להשפיע על החלטתו. שכן, הרושם העולה מהתנהגותה של החייבת הנו שהיא סוברת שהליך פשיטת הרגל יוכל לשמש לה כמקלט מפני הנושה שלה, מאחר שהעובדה שהיא פנתה להליך פשיטת הרגל 3 ימים בלבד לאחר שמונה כונס נכסים על דירתה, מעידה שהיא סברה שהליכי פשיטת הרגל ימנעו את הליך מימוש הדירה.

יתרה מכך, עורך הדין של החייבת אף הודיע מפורשות לבית המשפט כי היא מתנגדת למכירת הדירה. לאחר שבית המשפט הבהיר לחייבת כי ככל ולא יהיה מקור אחר לכיסוי החוב, אזי בכל מקרה יתעורר הצורך לממש את הדירה בכפוף לדין, הודיעה החייבת שוב כי היא אינה מוכנה לממש את דירתה ואף הוסיפה כי היא לא חייבת לשלם לנושה את כל כספו, וכי לכל היותר היא מוכנה להציע לו תשלומים חודשיים לפי יכולתה.

בית המשפט קבע כי התנהלותה זו של החייבת מצדיקה אף היא את דחיית בקשתה וזאת לאור ההלכה הפסוקה אשר קובעת כי כאשר מכלול הנסיבות, המהוות את הרקע לבקשת החייב, מצביע על ניסיונות החייב להתחמק מתשלום לנושיו, הרי שלא נוצר האמון הדרוש בכנות כוונת החייב כדי שבית המשפט יעתר לבקשתו.

כך נקבע ע"י ביהמ"ש העליון במסגרת הליך ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר וכן בהליך ע"א 307/12 בלום נ' הכנ"ר.

לסיכום: אין להיעתר לבקשת פשיטת רגל של חייב אשר בבעלותו דירה שערכה עולה על חובותיו, מאחר ובמקרה כזה אין המדובר בחייב חדל פירעון שאינו מסוגל לפרוע את חובותיו כי אם בחייב סולבנטי.

שאלות? חייג/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-1001