חייב לא יוכרז כפושט רגל אם מקור החוב במעשה פלילי
ב-1996 הואשמה באדרה נעראני בקשירת קשר לרצח בעלה. בית המשפט המחוזי גזר עליה עשר שנות מאסר מתוכן ריצתה בפועל שש וחצי שנים. בנוסף למאסר הממושך חוייבה הנאשמת לפצות את בניה וחותנה בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מקטילתו של בעלה.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי עליה לשלם לכל אחד מבניה סכום של 350,000 ש"ח ולחותנה סכום של כ - 61,000 שקלים. בעקבות מאסרה הממושך נותרה נעראני חסרת כול ולא היתה מסוגלת לשלם את סכום הפיצויים כפי שקבע בית המשפט. החוב צבר ריבית והצמדה ותפח לסכום של כ - 1.2 מליון ש"ח.
התובעים לא ויתרו על זכותם לקבלת הפיצוי והנתבעת בתגובה הגישה בקשה לבית המשפט למתן צו כינוס ולהכרזתה כפושטת רגל. במסגרת הבקשה הצהירה שמקור החוב הנדון הוא בתביעת הנזיקין שהוגשה כאמור, וכן תיק נוסף בהוצאה לפועל התלוי ועומד כנגדה. הצו למתן כינוס נכסים ניתן כמבוקש בחודש יוני 2009.
שנה לאחר מכן, הכנ"ר, כונס הנכסים הרשמי והמנהלת המיוחדת הגישו התנגדות להכרזתה כפושטת רגל. לטענתם, מקור החוב נובע ממעשיה הפליליים בגינם הורשעה וריצתה מאסר ממושך . על יסוד עובדה זו, ביקשו מבית המשפט שלא לאפשר למבקשת ליהנות מצו הפטר על חובותיה.
בית המשפט התרשם כי נעראני מבקשת לנצל את הליך פשיטת הרגל כדי להשתמט מתשלום חובותיה לנושים ולא מצא בסיס לטענת תום לב ביצירת חובותיה ולכן ביטל את ההליך. בפסק הדין כתבה השופטת נחליאלי - חיאט בהחלטתה: "ביצוע העבירות שבגינן הורשעה, ועל בסיסן נקבע גובה הפיצוי שעל החייבת לשלם לתובעים... שומטת כליל את הבסיס לטענה של תום לב ביצירת החובות, ואין לאפשר לטעמי לחייבת בשום דרך לסיים הליך זה בדרך של הפטר, כשהחוב האחד והיחיד הוא החוב לילדיה וחמיה בגין המעשים שביצעה".
