אישור הסדר חוב לחברת בניה חרף התנגדות הדיירים

תיקון 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 הינו תיקון שנכנס לתוקף ביום 18.3.2021 בעקבות משבר הקורונה, ונועד בעיקר על מנת לאפשר לחייבים שנקלעו לקשיים וחובות כספיים גבוהים לקבל מבית המשפט צו לעיכוב הליכים כנגדם, במשך 3–4 חודשים, לצורך גיבוש ואישור הסדר חוב עם נושיהם, בליווי מנהל הסדר שימונה לכך על ידי בית המשפט וזאת כתחליף לפתיחה בהליכי חדלות פירעון.

ככל שהחברה הצליחה לגבש הסדר חוב שזכה לרוב הדרוש מקרב נושיה, על בית המשפט לאשר את ההסדר בתנאי שהוכח לו שהליך הסדר החוב ושיקום החברה עדיף על פירוק החברה, הכל בהתאם לתיקון 4 לחוק חדלות פירעון.

זו גם היתה הסוגיה שנדונה במסגרת הליך חדל"ת 42134-04-22 עו"ד אלונה באומגרטן – מנהלת ההסדר נ' בונה הצפון חברה קבלני בניין בעכו בע"מ, בפני בית המשפט המחוזי בחיפה. בסקירה שלפניך נסביר את עיקרי פסק הדין החשוב ומשמעותו כלפי חייבי כספים בסכומים גבוהים.

כיצד הגיע המקרה לדיון בבית המשפט?

חברת בונה הצפון הנה חברת בניה משפחתית ותיקה, אשר הוקמה בשנת 1962, ועוסקת בייזום פיתוח ובנייה של פרויקטים למגורים, מסחר ומבני תעשיה. בחברה מועסקים 16 עובדים, ובכללם מהנדסים ומנהלי פרויקטים.

בעקבות קשיים כלכליים ותזרימיים משמעותיים, בחודש אפריל 2022 הגישה החברה בקשה לעיכוב הליכים כנגדה לשם גיבוש הסדר חוב לפי תיקון 4 לחוק.

באותה עת היה לחברה פרויקט אחד למגורים ביהוד בשלבי סיום סופיים, ומספר פרויקטים שטרם הוחל בביצועם.

היקף חובותיה של החברה עמד על 160 מיליון ₪, מתוכם 130 מיליון בגין ערבויות בנקאיות מטעם בנק הפועלים להבטחת זכויות הדיירים בפרוייקט ביהוד.

בית המשפט נעתר לבקשת החברה, והוציא צו עיכוב הליכים נגד החברה למשך 60 יום לשם כינוס אסיפות נושים לצורך הסדר החוב.

כנגד החברה הוגשו 150 תביעות חוב, שכללו תביעות חוב מטעם 2 נושים מובטחים בסך של 98 מיליון ש"ח, נושה אחד בדין קדימה בסך של 1.1 מיליון ש"ח, ו-147 נושים בדין רגיל בסך של כ-56 מיליון ₪, שכללו גם את 48 רוכשי הדירות שהגישו תביעות חוב בהתאם לחוק חדלות פירעון ובסך כולל של 21.6 מיליון ₪.

נוסח הצעת הסדר החוב    

ביוני 2022 נערכה אסיפת נושים, בה הציגה מנהלת ההסדר את הצעת הסדר החוב של החברה.

הצעת הסדר החוב הסתכמה בתשלום של 17.4 מיליון ₪, אשר מתבסס על רכוש החברה, העודף שיוותר לאחר השלמת פרויקט יהוד בהיקף של כ-15 מליון ₪, גבייה מהדיירים בהיקף של 1.4 מליון ₪ ותרומת בעלים.

שיעור הדיבידנד שהוצע לנושים עמד על 100% לנושים מובטחים ונושים בדין קדימה, ו- 29% לנושים בדין רגיל.

הרוב הדרוש לאישור ההצעה הנו רוב המצביעים שמחזיקים ביחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים בכל אסיפות סוג הנושים.

כל הנושים תמכו בהצעת הסדר החוב, למעט כל 48 הדיירים שהתנגדו לה, דבר שמנע את השגת הרוב הדרוש מקרב הנושים בדין רגיל.

אולם, מנהלת ההסדר ניטרלה את הצבעת רוכשי הדירות בקובעה שהיא נעשתה בחוסר תום לב, ורק בשל דחיית בקשתם לקבל מעמד של נושה מובטח, ולאחר הפחתת קולותיהם ההצעה אושרה ברוב הדרוש.

חלופת הסדר החוב עדיפה לעין ערוך על חלופת הפירוק

מנהלת ההסדר הגישה את הצעת ההסדר לאישור בית המשפט, אולם הדיירים שבו והתנגדו לה מהטעם שמנהלת ההסדר לא הוכיחה שההסדר עדיף על פירוק החברה.

לפיכך ביקשה מנהלת ההסדר מבית המשפט לאשר את הסדר החוב לפי סעיף 87 לחוק חדלות פרעון, שמקנה לבית המשפט את הסמכות לאשר את ההסדר למרות שהוא לא אושר בכל אסיפות סוגי הנושים על ידי הרוב הדרוש, אם הוא שוכנע שההסדר הוגן וצודק גם לגבי הנושים שלא אישרו אותו.

מנהלת ההסדר ציינה כי הליך הסדר החוב ושיקום החברה עדיף לאין ערוך מהליך פירוק החברה, וזאת מעבר לשיקול הכלכלי והשיקומי והבטחת מקורות העבודה של העובדים, ושהוא הכרחי בראש ובראשונה לתועלת הדיירים עצמם, שמתנגדים להסדר ללא שום טעם כלכלי וזאת מאחר שהוא יאפשר לחברה להשלים את הפרוייקט ולמסור להם את דירותיהם, וגם לעמוד בהתחייבויותיה כלפיהם לתיקון ליקויים בתקופת הבדק.

מהלך זה יאפשר את השבת הערבויות הבנקאיות לבנק הפועלים, פירעון מלוא החוב המובטח ושחרור מקורות ההסדר מתוך העודפים שייוותרו, כך שגם נושי החברה יוכלו לקבל דיבידנד מעודפים שיוותרו לאחר השלמת הפרויקט והשלמת ערבויות הבנק. הממונה על חוק חדלות פירעון תמך בעמדת מנהלת ההסדר.

הדיירים, לעומת זאת, לא הצביעו על שום תועלת שתצמח להם כתוצאה מהליך הפירוק שבו תמכו.

בית המשפט קיבל את עמדת מנהלת ההסדר וקבע כי ברור שחלופת הפירוק גרועה לכל הנושים ובמיוחד לדיירים, מאחר שהוא ימנע מהם לא רק לקבל כספים לפי נשייתם מעודפי הפרוייקט אלא הוא גם ימנע מהם מלקבל את הדירות שרכשו.

עוד קבע בית המשפט כי קיים חשש לפיו הדיירים הגישו תביעות חוב מופרזות שנועדו להעניק להם "כוח וטו מלאכותי" למניעת השגת הסדר נושים יעיל ומועיל לכלל הנושים, וכי לא ניתן להתעלם מהעובדה שרוב המצביעים הצביעו בעד ההסדר ומדובר בנושים אובייקטיביים שהצביעו על יסוד שיקולים מסחריים ענייניים.

בהתאם לאמור לעיל, אישר בית המשפט את הסדר החוב למרות התנגדות הדיירים, ונתן לו תוקף של פסק דין כלפי כל נושי החברה, לרבות הדיירים.

קריאה נוספת: אישור תוכנית שיקום כלכלי לחברת בניה