פורום פשיטת רגל

אני בישורת האחרונה לפני דיון בבית משפט בעניין חדלות פירעון.
מזה 18 חודשים אני עומדת בצו תשלומים ובנגשת דוחות בזמן(למעט פעם אחת שהתעכבה עקב אשפוז וניתוח)

נכון לעכשיו הממונה המליץ על החזר חודשי ע״ס 3500₪, עבור 50 אחוז מסך החובות
סכום ההחזר חודשי הוא אותו סכום ששילמתי(הלוואות) לפני תחילת התהליך.
הכניסה לתהליך הייתה מותנית בפיתרון נקודה רגישה שעמדה לנגד עיניי: בת משפחה שהייתה ערבה לאחד מהחובות שלי, וחששתי לגורלה.
העורך דין שלי הבטיח לי שנטפל בזה, ובסוף הביא אפשרות לא ריאלית עבורה, הוצאנו אותה מהתהליך והיא סגרה את החוב מול הנושה, וכיום אני מחזירה לה את החוב בתשלומים חודשיים בנוסף לתשלום הממונה.
השבוע הייתה לי שיחה קשה עם העורך דין שלי-
אני מרגישה שהוא לא מאמין לי ושאני מחפשת להתחמק מהחובות שלי.
כבר בהתחלה היה לנו באמפר כאשר נושא הערבה לא הסתייע כפי שהבטיח(במילים יפות טרום השכר טרחה) והחלטתי בחשש גדול להמשיך איתו.

כעת, כשהגיעה ההמלצה של הממונה ואנחנו לפני דיון, בשיחה שהייתה לנו לקראת(שאני יזמתי כי מבחינתו הכל טוב)
העורך דין שלי ציין שזו פשרה נהדרת, אבל מה שמפריע לי זה שאני מרגישה שהוא לא מבין ולא מאמין למצב שלי(כאמור חושב שאני מנסה להתחמק) ואם הוא לא מאמין ומבין, איך ישכנע את בית המשפט והמנהל המיוחד?
ב-18 החודשים האחרונים הייתי עצמאית עם הכנסה לא יציבה שנעה בין 6k ל-10k בחודש

אין לי כוונה לנקוט בשום פעולה, אבל אני מאד חסרת ביטחון לגבי הדיון בבית משפט ומרגישה שמה שהעורך דין צייר לי לפני תחילת התהליך שונה מאד מעכשיו, ושאני עלולה לחזור לאותה נקודה(שכמובן אני לא יכולה לעמוד בה כרגע בהתחשב במצב)
אשמח לדעתכם, ואיך כדאי להתנהג בסיטואציה כזו?