פורום פשיטת רגל

זוכה בתיק מזונות לא הייתה מיוצגת בהוצל"פ. (מדובר במסלול המהיר שלא ממש עשה משהו).
באותה התקופה נמכרה דירת המגורים של הזוג וב"כ של שני הצדדים (בתיק המשפחה) ערכו עבורם את חוזה המכר, וליוו אותם גם בכל שלבי הפינוי.
בהתאם לחוזה המכר, הדירה פונתה והזוכה עברה לכתובת אחרת שנמסרה לב"כ החייב ע"י ב"כ הזוכה (נשלח אליה חוזה השכירות לשם תשלום המדור ע"י החייב). הזוכה עדכנה את ההוצל"פ בדבר שינוי הכתובת אולם מסיבה כלשהיא הכתובת החדשה לא נסרקה ולא עודכנה בהוצל"פ.
גם לביה"ד הרבני נמסרה הכתובת החדשה של הזוכה בבקשה לסדר גט לאור העובדה שהצדדים הפרידו מגורים.
כעבור מס' חודשים (מבלי שנעשתה גביה או תשלום), הגיש החייב בקשה להקטנת חוב.
הרשמת הורתה לחייב לבצע מסירת הבקשה וההחלטה לתגובת הזוכה בתוך 7 ימים.
ב"כ החייב שלח את בקשת הההקטנה וההחלטה בדואר רשום
לכתובת הישנה של הדירה שכבר נמכרה ופונתה (להזכירכם היא זו אשר ערכה את חוזה המכר, קיבלה את כתובתה החדשה של הזוכה) וטענה מול הרשמת כי היא אינה יודעת את הכתובת העדכנית של הזוכה.
כך גם לא מצאה לנכון לשלוח את הבקשה וההחלטה לב"כ הזוכה (אשר אינה מייצגת אותה בהוצל"פ אולם מייצגת אותה באינספור הליכי המשפחה).
אי לכך נתנה הרשמת החלטה כי מעת שהזוכה לא עדכנה את כתובתה (מה שלא נכון) אין לה להלין אלא על עצמה, הקטינה את החוב ואף חייבה את הזוכה בהוצאות.
ויודגש שמדובר בזוכה לא מיוצגת אשר בקושי מבינה עברית.
נהיר וברור כי החייב עשה ככל שבידו כדי להתחמק מהמצאת הבקשה לזוכה שלא הייתה מיוצגת, כדי למנוע ממנה את זכות התגובה לבקשת ההקטנה.
שאלתי היא האם הטעיית הרשמת, אי שליחת האמור לכתובת הנכונה (שנמסרה מבעוד מועד לב"כ החייב) ולכל הפחות המצאה לב"כ הזוכה אף אם אינה מייצגת אותה בהוצל"פ תקינה בעינכם? או שיש פה ניחוחות של עבירה אתית?
כאשר הלנתי על האמור, טענה ב"כ החייב כי המצאה לעו"ד שלא מעודכן כמייצג בתיק ההוצל"פ אינה המצאה כדין. (לא כי שליחה לכתובת של דירה פנויה על אף שידועה כתובת עדכנית וחתימת אישור המסירה ע"י החייב עצמו, זה ששלח את הבקשה- זו ממש המצאה כדין).
סעיף 477 לתקנות סדר הדין האזרחי קובע: "ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה בהמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת".
בעא 23/83 יוחמיק נ’ קדם, פ"ד לח (4) 309 נקבע: "אין התקנה דורשת, שלקוחו יסמיך אותו לקבלת כתבי בית דין. די שהוא פעל אותה עת כעורך דין של הנמען, כדי שיראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי בי דין בשמו". וכן – "די לצורך תקנה 439 (כיום 477 – א.ה.) שמקבל ההמצאה יהיה עורך הדין של הנמען, ואין התקנה דורשת, שיהא מוסמך לייצג את מרשו בבית משפט דווקא... כל תכליתה של ההזמנה היא להביא לידיעת הצד את קיומה, אין תכליתה שהכתב עצמו יימסר דווקא לידי הנמען".