הגשת תביעה לפינוי מושכר לבית המשפט

השוכרים הפסיקו לשלם את דמי השכירות החודשיים או שאינם משלמים חשבונות ומיסים עירוניים וצוברים חובות, בניגוד לחוזה השכירות? זה בדיוק הזמן הנכון לשקול הגשת תביעה לפינוי מושכר ולפעול בהתאם להוראות החוק, המאפשר הליך משפטי מהיר לצורך פינוי השוכרים הסרבנים.

תביעה לפינוי מושכר הנה תביעה שמוגשת לשם קבלת פסק דין שמורה לשוכר לפנות את הנכס שהושכר לו לפי הסכם השכירות שנחתם בינו למשכיר, ובשל הפרת הסכם זה.

בדרך כלל תביעה זו מוגשת כאשר השוכר הפסיק לשלם את דמי השכירות במשך זמן ממושך ו/או מסרב לפנות את הנכס בתום תקופת השכירות.

ככל שהתביעה התקבלה על ידי בית המשפט וניתן פסק דין שמורה לשוכר לפנות את הנכס, אך השוכר עדיין מסרב לפנותו, יש לנקוט גם בהליכי הוצאה לפועל כדי לממש את פסק הדין ולפנות את השוכר/ים הסרבנ/ים בהתאם להוראות החוק ופסק הדין.

קיימים מספר מסלולים פרוצדוראליים להגשת תביעה לפינוי מושכר: תביעה בסדר דין מהיר, תביעה בסדר דין מקוצר ותביעה בסדר דין רגיל, אם כי בדרך כלל נהוג להגיש תביעה בסדר דין מהיר ו/או סדר דין מקוצר בלבד.

לכל מסלול יש את המאפיינים שלו, והבחירה בכל מסלול נתונה לשיקול דעתו של בעל הנכס ובהתאם לנסיבות המקרה. בסקירה שלפניך מסבירים עורכי הדין שלנו על הדרכים היעילות להגשת תביעה לפינוי מושכר, כאשר חשוב כמובן להיות מיוצג על ידי עורך דין מנוסה בכל אחד ממסלולי התביעה האפשריים.

תביעת פינוי בסדר דין מהיר

מסלול תביעת הפינוי בסדר דין מהיר נחשב, כפי שעולה משמו, למסלול המהיר ביותר לפינוי שוכר מנכס מקרקעין, מאחר שהוא מאפשר תיאורטית לקבל פסק דין לפינוי הנכס תוך 60 יום בלבד ממועד הגשת התביעה.

זהו למעשה יתרונו הבולט של מסלול זה על פני מסלולי התביעה בסדר דין מקוצר או רגיל, שלהבדיל ממנו, בדרך כלל כרוכים בניהול הליכים ארוכים, מייגעים ויקרים, דבר שגורם לשוכרים רבים לנצל מצב זה לרעה, ולהמשיך ולהפר את הסכם השכירות ללא צידוק ומתוך ידיעה שלבעלי הנכס יקח זמן רב עד שהם יוכלו לפנותם בפועל מהנכס.

יחד עם זאת, יודגש כי במסגרת המסלול המהיר ניתן לבקש אך ורק את סעד הפינוי הפיזי מהנכס ולא ניתן לבקש מבית המשפט סעדים כספיים נוספים, כגון חוב בגין אי תשלום דמי השכירות, חוב בגין אי תשלום חשבונות שחלים על הנכס, פיצויים בגין נזקים שהשוכר גרם לנכס ופיצויים בגין הפרת ההסכם.

את כל הסעדים הכספיים הללו יצטרך בעל הנכס לתבוע במסגרת תביעה כספית נפרדת וזאת בסדר דין מקוצר או רגיל.

המקור החוקי להליך הפינוי המהיר מוסדר במסגרת פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984, אשר כולל את תקנות  215 ז'–215 י"ג. הוראות אלו מקצרות ומזרזות באופן משמעותי את ההליכים עד לקבלת פסק דין לפינוי, מאחר שהן מורות על הגשת כתבי טענות מלאים כבר עם הגשת התביעה וכן קובעות לוח זמנים מקוצר ומזורז עד למתן פסק הדין.

תחילה על התובע להגיש תביעה בפני בית משפט השלום שבו מצוי הנכס המושכר, שתכלול מעבר לכתב התביעה, גם תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחה ככל שיש צורך בכך, אסמכתאות משפטיות, וכן כל מסמך וראיה רלוונטיים. 

על הנתבע להגיש תוך 30 יום כתב הגנה, בצירוף תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחה במידת הצורך, אסמכתאות משפטיות, וכן כל מסמך וראיה רלוונטיים. בנוסף, הנתבע מנוע מלהגיש כתב תביעה שכנגד ו/או הודעת צד ג'.

על בית המשפט לקבוע מועד לדיון בתביעה שלא יעלה על 30 ימים מהמועד האחרון להגשת כתב ההגנה, וזאת גם אם הנתבע הגיש את כתב ההגנה שלו באיחור או לא הגיש כלל כתב הגנה.

הדיון בבית המשפט, כולל שמיעת העדים וחקירתם ועריכת סיכומים בעל פה, צריך להסתיים תוך יום אחד בלבד, אם כי בית הדין רשאי לקבוע ימי דיונים נוספים, ככל הניתן ברצף ולא יותר מהפרש של 14 יום בין דיון לדיון.

על בית המשפט לתת את פסק הדין בסיום הדיון בתביעה ותוך 14 יום לכל המאוחר.

תביעת פינוי בסדר דין מקוצר

תביעת פינוי בסדר דין מקוצר הנה תביעה שמוגשת לפי תקנה 212(3) לתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה זו מאפשרת להגיש בסדר דין מקוצר תביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר אינו חל עליו, ובתנאי שהיא מסתמכת על "ראיה בכתב", כגון הסכם השכירות שמציין את תקופת השכירות, חובת פינוי המושכר בתום תקופת השכירות, וכן בכל מקרה של הפרה יסודית של ההסכם או כל הפרה אחרת שהוגדרה בהסכם כהפרה שמחייבת את פינוי הנכס.

תביעה בסדר דין מקוצר מאופיינת בכך שלנתבע אין זכות מוקנית מלכתחילה להגיש כתב הגנה כלפיה, כפי שיש לו בסדר דין רגיל או מהיר, אלא עליו להגיש בקשת רשות להגן, כך שרק אם בקשה זו תתקבל על ידי בית המשפט, יוכל הנתבע להתגונן בפני התביעה.

בשונה מתביעה בסדר דין מהיר, במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר, ניתן לתבוע לא רק את סעד הפינוי הפיזי מהנכס, אלא גם את כל יתר הסעדים הכספיים שניתן לתבוע כנגד השוכר.

יחד עם זאת, הליכי התביעה בסדר דין מקוצר יכולים אף הם להיארך במשך זמן רב במידה שהנתבע קיבל רשות להתגונן, מה שקורה בדרך כלל.

לפיכך, במידה שמעוניינים בקבלת סעד פינוי מהיר ככל הניתן, מומלץ להגיש בהקדם האפשרי תביעת פינוי בסדר דין מהיר ולהגיש בנפרד תביעה כספית בסדר דין מקוצר לצורך תביעת כל יתר הסעדים הכספיים, אם כי מומלץ להגיש אותה לאחר פינוי השוכר מהנכס וזאת לאחר שכלל הנזקים והחובות הכספיים שהשוכר גרם וצבר יתגבשו לכדי סכום סופי שאותו ניתן יהיה לתבוע בכללותו במסגרת התביעה הכספית.

כפי שצויין לעיל, פחות מקובל להגיש תביעת פינוי בסדר דין רגיל, אם כי גם במסגרתה ניתן לתבוע הן את סעד הפינוי והן את הסעדים הכספיים. מטבע הדרכים השימוש במסלול זה יעשה בעיקר כאשר לא נחתם הסכם שכירות בכתב בין בעל הנכס למשכיר, כך שלא ניתן לקיים את התנאי בדבר "ראיה בכתב" שנדרש לצורך הגשת התביעה בסדר דין מקוצר.

מכל מקום, בכל מקרה שבו ניתן פסק דין שמורה לשוכר לפנות את הנכס המושכר וזאת בין בסדר מהיר ובין בסדר מקוצר או רגיל, והשוכר עדיין מסרב לפנות את הנכס, יש לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כדי לבצע ולממש את פסק הדין.

שימו לב כי לא ניתן לעשות דין עצמי, כלומר לא ניתן לפנות את השוכר בכח ובאופן אישי וכן לא ניתן לנתק את אספקת המים והחשמל למושכר או להחליף בו מנעולים כדי להפעיל אמצעי לחץ על השוכר.

קראו איך צריך לפעול לצורך ביצוע פסק דין לפינוי מושכר